|
|
|
דן מרגלית
כדי למנוע בעתיד טענות שווא כ"לא ידענו" ו"לא איימתם" אני מציע להפוך את אזהרתו של לפיד ל"קאסוס באלי"
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
רה"מ נתניהו מסובך עם ממשלה שכזאת, עם ביידן, עם גלנט, עם בג"ץ והחרדים, ולערך עם כל העולם  למרות המצב בישראל רצוי לחייך מעט ולקוות לימים בהם נוכל לצחוק בפה מלא...
|
|
|
|
|
חיים רמון
עכשיו זה הזמן להפסיק עם האסטרטגיה של "כניסה-יציאה" שהמטכ"ל מציע, לזנוח את התוכנית של הרמטכ"ל לעבור ל"לשלב ג'", ולהורות לצבא לכבוש את הרצועה ולהקים בה ממשל צבאי זמני כדי להשיג את מט...
|
|
|
|
|
אלי אלון
באירוע יום ההולדת המרגש שוחח-ראיין נועם סמל, את עמוס חורב שנולד לפני 100 שנה, איש צלול וחד שסיפר על פרקי חייו השזורים בתולדות תקומת המדינה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
קורןנאוה טבריה |
|
2/02/13 06:31
|
|
|
|
|
|
יתאדו לאלתר!!! ישראל מנצחת כי יש בורא לעולם ונצח ישראל לא ישקר!!!
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
שי, דוקטורנט |
|
3/02/13 15:37
|
|
|
|
|
כוחה של מדינת ישראל מושרש ונובע מתוך הפלורליזם והחופש של אזרחיה.
כל חתירה תחת יסודות אלה הינה חתירה תחת עצם קיומה.
על כן - יש לשמור מכל משמר על כל "סוכני החופש האזרחי", ובראשם בית המשפט העליון (בג"צ) והפיקוח הפרלמנטרי על הרשות המבצעת. גם אם הם לא תמיד קולעים לטעמנו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שי, דוקטורנט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משה חסדאי |
|
25/02/13 10:50
|
|
|
|
|
|
הכל יחסי ומה שאצלנו הוא הכרזת מלחמה וקזוס בלי על הבג"צ והפרקליטות כי שם יש אליטה עם אג'נדה מאוד מסויימת ומסוכנת לקיומנו כמדינה יהודית, זאת לא אומרת שמצבנו אינו טוב עשרות מונים מהסביבה הערבית מסביבנו ובעולם כולו. ולכן יש להודות על הטוב ועל האור ולהילחם כנגד המעוות והשקר ולחתור לאמת של תורתנו הקדושה שבה יש גאולה עבור האדם הערבי והמערבי ובוודאי עבור היהודי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה חסדאי
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
צרצר |
|
17/02/13 13:03
|
|
|
|
|
בית המשפט הוא "ה" "דמוקרטיה"...
בית המשפט הוא נדבך חשוב ביותר בכל שלטון ובית משפט עצמאי הוא ממאפיני המשפטר הדמוקרטי. בית המשפט הישראלי הפך את העקרון על פיו וטענתו היא שבית המשפט הוא במהותו "ה" דמוקרטיה. על פי עקרונות הדמוקרטיה, הרשות השופםטת איננה דמוקרטית. בישראל בית המשפט הוא הפחות דמוקרטי, המנותק ביותר מרצון הרוב. יתר על כן, בית המשפט מנותק מהציבור כפרטים מצוקותיהם מפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות כבני אדם זכויות שצריכות להנתן להם בכל חברה אנושית ובודאי במדינה דמוקרטית המחויבת בהגינות כלפי האזרח. את אלה ניתן לאבחן בכמה מישורים:
בחירת שופטים – לדעת השופטים בישראל, הציבור אינו יכול לבחור מי ישפוט אותו. על כן שופטיו מתמנים עד גיל הפרישה בלא אישור מצד גוף נבחר כלשהו, לא הכנסת, לא הממשלה, או ראש הממשלה. הם נבחרים ואם
מורחקים באותה הדרך, על ידי ועדה למינוי שופטים הכוללת אמנם כמה נציגי ציבור, אך מורכבת ברובה מבכירי הממסד המשפטי – המתמנים בידיהם עצמם, ולשופטים זכות וטו. כל זה הוא התקדמות לעומת הנעשה קודם לכן. מינוי או הרחקה התבצע אך ורק על ידי שופטים הרחק מהעין הציבורית וללא נתינת כל דין וחשבון לגוף כלשהו. בישראל הרשות השופטת מאז הקמתה מינתה את עצמה. באופן זה צברה כוח בלתי נשלט על ידי העם בניגוד מוחלט לשתי הרשויות האחרות שמינויים ותפקודם הינו דמוקרטי. "הדמורטק הגדול" אהרון ברק לחץ על הכנסת לבל יבחרו בשופטים באופן דמוקרטי.
פיקוח על שופטים – על פי חוקי הדמוקרטיה על שופטים להיות עצמאים רק מספיק כדי לדחות איומים על עצמאותם השיפטית המקצועית אך אסור שיהיו עצמאיים מכל פיקוח חיצוני. ומי אכן שופט את השופטים? לדעתם ובמיוחד לדעת נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרון ברק אין לפגוע בעצמאות בית המשפט על ידי פיקוח חיצוני, שאם לא כן תהיה זו לדעת בית המשפט פגיעה בהפרדת הרשויות! אהרון ברק טען שרק שופט בית המשפט העליון בדימוס יכול לשמש נציב תלונות הציבור על שופטים. על אותו שופט להבחר על ידי הועדה לבחירת שופטים שהיא בפועל הנשלטת על ידי נשיא בית המשפט העליון. כלומר מי ששופט אותם עליו להבחר על ידם מתוכם. לנציגי הציבור השפעה בטלה על בחירתו, והנציב לא יהיה אחראי כלפי הציבור אלא כלפי השופטים – הלא הם הנשפטים. כך למשל כאשר הוגשה תלונה לנציב אליעזר גולדברג, על נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש היא היתה גם האחראית עליו, לכן מפליא שדחה את התלונה והצדיק את הנלונה.
קביעת חוקי בית המשפט - לדעת השופטים הם לא רק עוסקים בשפיטה אלא עלידיהם ולפי רצונם יקבעו החוקים הנוגעים לבית המשפט ולשופטיו, ועל הכנסת להענות לכל רצונם. לכן קבעו את חסינותם המוחלטת הן פלילית והן אזרחית בכל הנוגע לשפיטה. כך גם קבעו את תנאי העסקתם בחוק יסוד הוא חוק יסוד השפיטה. את חוקי בית המשפט הם קבעו. צילום בין כותלי בית המשפט בעת הדיון ובלעדיו הם מחוץ לחוק, הקלטה מותרת רק מעט עם כל כך הרבה סייגים עד שהיא בטלה – אסורה ההקלטה לעורך דין, לבעל דין המיוצג על ידי עורך דין כמו כן מותר לשופט להתנגד להקלטה! לכן כל הוכחה נגדם על עברינותם היא מעשה עברה. הנעשה בעת הדיון הוא מה שהם רושמים ואין איש יכול להוכיח אחרת. נציבות תלונות על ציבור אינה טורחת לחקור בעצמה. התירוץ האחרון לאיסור ההקלטה הינו שמירה על צנעת הפרט. מי טען שאת בעלי הדין יש לצלם או אם מפרסמים ברבים לפרסם הקלטה ללא עיוות הקול וללא השתקת איזכור שמות? דאגה לשמירה על צנעת הפרט היא טענה הינה שקרית לאור העובדה שכל אחד יכול מצא במרשתת באם ואיזה עבר יש לו עם הרשות השופטת
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
צרצר |
|
17/02/13 13:10
|
|
|
|
|
חוקי שפיטה – חוקי שפיטה וחוקי בית המשפט קובעים את אופן השפיטה, את המותר והאסור לשופט וכך הם חורצים גורליות. חוקים אלו קובעים את ההבדל בין אם בעלי דין יזכו למשפט צדק או שיהיו נתונים לשררה חסרת מעצורים. חוקים אלו קובעים את ההבדל בין היות האדם אדון לגורלו או את היותו נתין או עבד חסר כל זכויות וגורלו נתון לרמיסה. שופטים קידמו חוקי שפיטה דרקוניים לדוגמא אמירה שנאמרה מחוץ לכותלי בית המשפט ואין לבית המשפט כל מעקב באם היא נאמרה ואם כן בעקבות מה היא נאמרה, הינה מקובלת עליהם אם בדין פלילי כך טוענות רשויות אחרות. יש "הודאה" גם אם אין בעל הדין חוזר עליה והוא מתכחש לה אין זה משנה לשופטים. הם מרשיעים בעקבות רישום של המשטרה, גם אם המשטרה טוענת דברים מופרכים ובלתי מתקבלים על כל הגיון.
התערבות במהלכים עם משמעות מדינית – לטענת בית המשפט אל לשופטים להבחר על ידי נבחרי העם כדי שיהי נקי משיקולים פוליטיים. שלא כמוצהר שופטים בוחרים שופטים אחרים בין השאר על סמך עמדותיהם המדיניות ובהתאם לכך גם פוסקים. פסיקותיהם מנוגדות להשקפת העם כלומר בית המשפט משתלט על מדיניות אך כל זאת הוא עושה בשם הדמוקרטיה לטענתו "מגן מפני עריצות הרוב" ומנהיג את עריצות המיעוט. לשופטים כל זה אינו מפריע להם לטעון שבית המשפט הוא "ה" "דמוקרטיה"...
היום, הבקורת השיפטית על פעולות הרשות המבצעת ואף החלטות מנהליות של הכנסת הדוקה ומרחיקת לכת ביותר, ובית המשפט כשגרה נוהג לבטל פעולות שתי הרשויות האחרות. לדעתו של בית המשפט כל זמן שהוא מתערב בפעילות הרשויות האחרות, אין בכך ביטול הפרדת הרשויות...
לאמיתו של דבר שופטים הינם עורכי דין מעולים למען עצמם ומעמדם, להם גם השררה והכח להשיג את מבוקשם. שופטים משולים למנהיגות מוחלטת הקובעת את החוקים והכללים למען עצמה בלבד, בישראל הרשות השופטת היא החוק ואין איש יכול לה. כל זה מלוה בהרבה מלל על "עצמאות בית המשפט" ועל דמוקרטיה .בפועל בית המשפט בישראל הינו עריץ והוא עצמאי רק מהציבור אך לא משאר אינטרסים, הוא איננו דואג לשפיטת העומדים בפניו מתוך שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי ברשויות אחרות ואין הוא כלל דואג לזכויות אדם בסיסיות של העומדים בפניו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
|