|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו"  מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
4/09/15 10:06
|
|
|
|
|
|
מה שחיים רמון לא מבין זה איך פתאום דוקא נגדו מגישים כתב אישום, אחרי שלכל החברים שלו ממפלגת העבודה סגרו את כל התיקים למרות שהיו נגדם ראיות חד-משמעיות, והרצוג הנבל השפל שמימן פושעים אלימים שהפילו את חיתיתם על כל פעילי הליכוד באזור תל אביב, הוא רק דוגמה אחת. אז שתדע: הקצינה ביקשה מרמון להצטלם איתו בחדר הגדול בו היו כולם, ורמון אמר לה שהם ילכו להצטלם בחדר צדדי וריק מאדם. אחרי שנכנסו לחדר וצולמו, והצלם יצא, רמון לחץ בכוח באצבעותיו על לסתותיה של הקצינה וגרם לפה שלה להיפתח, ואז דחף את הלשון שלו לפה שלה. ברור שהוא מראש תכנן לעשות את זה ולכן ביקש ממנה להיכנס לחדר הקטן והריק. ויש להזכיר שהאשמאי הזקן והמטונף הזה גם הצליח לגרום לבן-דרור ימיני לכתוב שהקצינה נישקה אותו!!!, ורק אחר כך פתאום "שינה את גרסתו" והודה שהוא נישק אותה.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
בני בנקר |
|
4/09/15 10:38
|
|
|
|
|
|
את המושג המוזר "שלטון החוק", המושמע באופן תדיר ע"י גנבי שלטון מקצועיים כמו שופטים, עיתונאים ושאר מלקקים לעגל הזהב של בד"ץ מר"ץ, המכונה בטעות בג"ץ ?
אני חשבתי שבמדינה דמוקרטית, השלטון היחידי שקיים הוא "שלטון המחוקקים", שהם נבחרי הציבור בבחירות דמוקרטיות ושלוחיהם בממשלה ושופטים חייבים לפסוק לפי חוקים שחוקקה הכנסת ולא לפי גחמות לבם ע"י הפעלת "הלכת אפרופים" ההזויה על חוקי הכנסת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סוקר |
|
4/09/15 19:58
|
|
|
|
|
בכל אשר נפנה אנו חווים אנרכיה, חוסר משילות, כל ממזר מלך, איש הישר בעיניו יעשה, אין (אין, אפסו) שופטים בירושלים. הללו יצרו אמות מדת-שפיטה שונות לסקטורים שונים בהעדיפם אנשי שלומם האידאולוגיים תוך שמשנקים צוואר מתנגדיהם הפוליטים. התנהלות זו מובילה לניצני האנרכיה החברתית אותה אנו חווים כיום ולצערנו, זה הינו אך הקדימון החיוור לאשר עוד יבוא בעתיד.
מכירים את האמור לעיל לגבי מערכות המשפט ידוע היטב ובכל זאת "עיניהם עצומות לרווחה", הם מגבים את "שילטון החוק" דהיינו, שילטון השופטים, בעוד שחייבים הם לגבות את שלטון "מדינת החוק" דהיינו, שילטון ניבחרי העם ואיזונם הראוי עם מערכת המשפט.
להערכתנו, קיימים ניבחרי הציבור הנתונים לסחיטה מתמשכת ומתמדת מצד מערכת המשפט, פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל העורמת במרתפיה "תיקים באפלה" כנגד ניבחרי ציבור תוך תאום-איומים עם אנשי פרקליטות המקבלים הוראותיהם משופטי בית המשפט העליון, להשמישם אם הניבחר לא יתנהג כיאות (לטעמם). ואכן הללו "הושמשו" פעמים רבות בשני העשורים החולפים, "תפירת תיק" ניקראו אלו. שיטה זו הופכת את ניבחרי הציבור (רבים מהם מושחתים – אך לא כולם), למריונטות, בובות מרקדות על חוט בידי השליטים האמיתיים על מדינת ישראל, מערכת המשפט, הפרקליטות, התקשורת, הפיקוד הצה"לי הבכיר ופיקוד משטרת ישראל.
אל הריק (וואקום) השלטוני הזה ניכנסו בנפש חפצה שרלטנים משפטים בעיקר חברי בית המשפט העליון בראשות אהרון (שחור הזקן) ברק ודורית (הנרצעת) בייניש אשר בעזות מצח, בציניות, בגישה אנטי דמוקרטית בנוסח בולשביקי להלל, נטלו לידיהם סמכויות שאינן שלהם בנוסח פיראטי (כתיוגו של השופט האמריקני פוזנר) וגרמו לאנרכיה המשפטית והחברתית הקיימת במדינת ישראל. הללו היטו את הכף באופן פוליטי התואם גחמותיהם בעוד זכויות הציבור נירמסו במאות פסקי דין שיקריים, נכלולים, פוליטים למהדרין, עד עפר.
לא בכדי נוקטת מערכת המשפט בדרך זו. רמיסת זכויות הציבור (אשר השילטון הוא חלק אינטגרלי שלו ומטעמו) והענקת זכויות יתר, בילתי מידתיות לפרטים, מאפשרת לכוהני-המשפח מבית המשפט העליון לשלוט ללא עוררין על כלל הציבור הישראלי, על כנסת ישראל ודרכה על ממשלת ישראל.
ציבורים גדולים המשתייכים למילייה "הנכון" מתנהלים בנוסח "כל דאלים גבר" באשר סמוכים הם ובטוחים כי כל רע לא יאונה להם וכנופיות "שלטון (הצחוק) החוק" יגבו את מעשיהם יהיה אשר יהיה. מדינת ישראל צועדת לעבר אנרכיה בהכוונתו הברורה של בית המשפט העליון הישראלי ומערכת המשפט כולה ובמיוחד פרקליטות המדינה הנותנות יד חפצה ועולצת לכל האנרכיה הזו. לטעמם, ככל שיהיה לאזרחי ישראל רע יותר כך בסופו של יום יצאו כנופיות החוק והאליטה הישראלית נישכרות יותר באשר ייקל עליהם למצב ולשמר שלטונם עלינו במרמה וצדיה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סוקר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בני בנקר |
|
4/09/15 21:02
|
|
|
|
|
|
סגן שר כשר בפועל בטיעון שהחוק לא מאפשר זאת בצורה מפורשת. מעניין באיזה חוק יסוד הם מצאו סמכות מפורשת לבטל חוקים שמחוקקת הכנסת ?
ההתנהלות הזאת מזכירה לי התנהלות של קצין פרויקט צה"לי,שדרש שמכשיר מפותח יבצע גם א,ב ו-ג. אמרו לו: אבל אין שום דרישה כזאת באפיון המבצעי שצה"ל הכין ! ומה הייתה תשובתו ? (יכול היה להיות שופט מצוין בעליון), כתוב באפיון שתכונות א,ב ו -ג לא יהיו ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סוקר |
|
5/09/15 08:07
|
|
|
|
|
החוק מתיר מפורשות לסגן השר לפעול בשם השר ככל שיורנו השר. אלא שבית המשפט העליון בשם שלטון החוק החליט הפעם - כאשר הממשלה אינה לרוחו לפסול זאת. נודע שבפעם קודמת כאשר הממשלה היתה לרוחו דוקא צידד בזה.
אכן החוק אינו מתיר לבית המשפט לפסול חוקים. בדמוקרטיה לאזרחים מבחינה חוקית מותר לעשות ככל העולה על רוחם כל זמן שאינם עוברים על שום חוק. לעומת זאת לאנשי שלטון בתור שכאלה כלומר לא כאשר הם פועלים לעצמם באופן פרטי, אסור לעשות כל מה שהחוק לא הסמיכם מפורשות לעשות כך. את זה בדיוק עושה בית המשפט כאשר הוא פוסל חוקים!
הכנסת אינה ממלאה את יעודה כאשר אינה שמה לכך קץ באופן נחרץ. על הכנסת להודיע לבית המשפט שהוא פורע חוקים. אפשר לתת לו ארכה לשנות דרכיו - מה שבטוח לו יעשה ואז לפזרו - גם תוך שימוש בכוח.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סוקר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בני בנקר |
|
5/09/15 11:11
|
|
|
|
|
|
לא יחליף את שפנתניהו במועמד לאומי עם עמוד שדרה,אנו נידונים להתגברות שלטון הפקידים הממונים מבית מדרשו של מעסיק העובד זר שלא כחוק. איזה מזל יש לוינשטיין שהוא נשוי לאשת חייל שמימנה מכספה הפרטי את העובד הזר שהסתובב בין רגליו של הפרקליט עתיר הניסיון מבלי שלרגע תהה אם יש אישור חוקי להעסקתו. באנגליה,נתפס חבר פרלמנט בפשע נורא: הוא חייב את חשבון ההוצאות שלו בשימוש בצפייה בקלטת כחולה בבית מלון. הוא התפטר מיד מתפקידו. באנגליה בניגוד לישראל,יש דברים שלא נעשים ע"י אנשי ציבור. היכן הוא והיכן ראש התביעה וינשטיין ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
יש חור בדלי |
|
5/09/15 06:07
|
|
|
|
|
|
גם אם פרקליטות מסתירות מזייפות ועושות שטיקים מלוכלכים ואסורים,
וגם אם שופטים/ות מתעלמים מהמעשה ומחומרתו, שזה למעשה מעילה בתפקיד,
יש חשיבות עליונה לביקורת לניפוי ולסילוק פרקליטות כאלה, ובמיוחד הענשתם בזמן אמת!! פן יהפכו לשופטות מכות גם הן!
היעדר הביקורת, כבר הביא לאין ספור פרקליטות עקומות דרך להפוך לשופטות, מה "שמבטיח" שהפרקליטות לא הגונות או בעלות יצרים אפלים וכיוצ"ב מרעין בישין בהפכן לשופטות ימשיכו גם הן את תרבות ו"מסורת" הנבזית לחפות ולטייח עבור פרקליטות עקומות, כפי שטייחו עבורן...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יש חור בדלי
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
חיפוי |
|
5/09/15 13:41
|
|
|
|
|
בתור נשיאת בית המשפט העליון בייניש היתה גם אחראית על הנהלת בית המשפפט האחראי על נציבות תלונות הציבור על שופטים. כך אכן פעלה הנציבות כולה חיפוי על שופטים ללא שום רצון להגיע לאמת. תלונות על שופטים היו מתבררות מול השופטים הנלונים וקביעתם של אלו האחרונים היתה סופית.
לאחר שהמתלונן לא התנגד לפניה לשופט התלונה נשלחת כלשונה אל השופט. הנציבות ממתינה בסבלנות לתגובתו כשיחפוץ, משזו מגיעה היא מתקבלת כלשונה כאמת עובדתית המהוה את היסוד לתושבת הנציבות למתלונן. דרך פעולתה של הנציבות מונעת חקירה וברור עובדתי לא כל שכן מענה לבעיות. מקובל שלמתלונן נתנת הגנה תוך כדי ברור ובמיוחד אם מתקיימים יחסי תלות. הנציבות על עובדיה התגלו כחסרי מצפון מוסרי, שיטת ברור הנציבות על ידי פניה אל שופטים היא ללא התחקות אחר התנהלותם ללא חקירה בכל דרך. ה"בירור" הוא בקשת תגובתם של שופטים ותו לו. בזמן המשפט פניה אל השופטים הינה מעשה נפשע כשלעצמו, אך עוד שלא חקרו כלל וללא הוכחות להראות לשופטים שנתפסו בקללתם, אחת מטרתה - לשמר את עריצותם של השופטים על חשבון הציבור הסובל. אם לא די בכך גם סגנון התשובה למתלונן: בעוד התשובה ממוענת אל המתלונן התשובה אליו נעשיתה בגוף שלישי המתלונן למד אודותיו כאילו התשובה נכתבה עבור מי שקיבלו עותקים: השופט הנילון והנהלת בתי המשפט. משל היה אדם ראשון פונה אל אדם שני והאדם השני היה פונה אל אדם שלישי ולאדם שלישי זה מספר תשובתו על תוכנו של הראשון. זה גם נעשה תוך עיוות פנייתו של הראשון להציגו באור גרוע. זוהי דרך להראות לפונה עד כמה פחות ערך הוא. זה בניגוד לכל כללי דרך ארץ מקובלים. נציבות התלונות לא רק חסרת תועלת עם כל עלותה, אלא מזיקה מאוד בכך שמוכיחה לשופטים כי מותר להם לנהוג כאוות נפשם, וכל אשר יטענו יתקבל.
במשך השנים בה פועלת הנציבות בית המשפט התדרדר לתהומות שלא היה בהם. הנציבה הראשונה דאגה בהצלחה לכך שנציבות תלונות הציבור על שופטים לא תהיה בפיקוח מבקר המדינה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
חיפוי |
|
5/09/15 13:51
|
|
|
|
|
עקב העיוותים הרבים של גופי התביעה כמו הפרקליטות, והעוולות הנוראות הנשנות, חיוני גוף חיצוני שיפקח. אילו עשה בית המשפט את מלאכתו נאמנה לא היה כל כך חיוני בגוף כזה הרי ההחלטה בידי בית המשפט. הבעיה היא שבית המשפט פועל בתאום כמעט מלא עם התביעה. היועץ המשפטי לממשלה לא שש בלשון המעטה להקמת גוף כזה. יתרה מכך הוא מתנגד נמרצות למתן אפשרות לציבור להתלונן. תזכורות: היועץ המשפטי לממשלה לפי הממסד וללא שיתוף העם בחלטה זאת, תפקידו לדאוג לאינטרס הציבורי. בפועל היועץ המשפטי לממשלה דואג לאינטרסים של הממסד המשפטי. הפיקוח הינו על כל גופי התביעה, תוך מתן אפשרות לציבור להגיש תלונות לאחר סיום ההליך המשפטי, המבקרים יהיו שופטים בדימוס. טוב שתהיה ביקורת על כל רשויות התביעה ולא רק על הפרקליטות שרק חלק קטן מהתביעות מוגשות האמצעותה. גם קבלת תלונות מהציבור – למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, הינה הכרחית בלעדי זה אין משמעות לבקורת. אלו הם שני המרכיבים החיוביים היחידם, השאר גרוע ביותר.
מועד הגשת התלונה. על פי ההחלטה רק לאחר סיום המשפט. תובעים פורעים חוק לאורך כל הדרך. החל בהכנת כתב האישום שאינו נאמן לעובדות ותכופות הוא מיותר, דרך הסתרת חומר חקירה מעיני הנאשמים ובאי כוחם וגם מבית המשפט, עדויות שקר בעת המשפט, השתלחות והפרעה לעדות ההגנה. שופטים אינם פוסלים התנהגויות פליליות מצד התביעה בעת הדיון המשפטי הם אף משתפים פעולה. ערכאות ערעור אינם מתקנות זאת היות וערכאות ערעור בדרך כלל מסרבות לעסוק בחומר ראיות אלא עוסקות רק ב"טעויות משפטיות" תוך התעלמות גם מסתירות פנימיות בתוך הפרוטוקול. לעיתים אף מגדילים לעשות ומצדיקים את הפסיקה בתוספת מחזקת הרשעה שגם אינה מתאימה בשום דרך לפרוטוקול הערכאה הדיונית. הגשת תלונה רק לאחר סיום המשפט, לאחר מעשה מראש מונעת מעקב אחר כל אלו. בכך לא מסתיימת אי השפעת הפיקוח. בית המשפט הוא הקובע וקביעתו נחשבת בעיני החקיקה הישאלית כמקודשת. כיון ששופטים הינם בדרך כלל מראש באופן בוטה לצד התביעה, לאחר שבית המשפט הרשיע גם אם לא בצדק ושיתף פעולה עם פשעי התביעה, שוב לא תבדק התלונה אם בית המשפט צדד בתביעה ובמיוחד כאשר הממונים על פיקוח זה יהיו שופטים. נראה שהשרה קבעה את השלב להגשת התלונה בעצה אחת עם השופטים. זו עצת אחיתופל, מטרת הפיקוח על ה היא להוות את אחת הדרכים לגילוי ותיקון עוותי דין ולא להנציח אותם. שופטים אינם חוששים כלל כי אין בחינה של התיק כולו לאחר המשפט. שופטים קבעו, משמע כזה ראה וקדש. מצב זה חייב להשתנות כדי שהרמיה המשולבת תתגלה!
תלונות צריכות להתאפשר בכל שלב!.ובכל שלב יש לבדוק אותן רצוי ביותר בזמן אמת לגופן באופן עצמאי בלא להתחשב בקיומם או בהחלטותיהם של גורמים אחרים. על שופטים כמו שאר יצורי אנוש, לדעת ששקרים ניתן לגלות כאשר גופים אחרים מסיבות ומהבטים שונים יבדקו את אותו הענין. עד כה שופטים החלטות שופטים מתגלות כעיוותים המאפשרים לתביעה להמשיך בסורה. הטלת התפקיד על שופטים בדימוס גרועה יותר מהמצב הנוכחי כיון שהוא נותן לו הכשר נוסף. אם ניתן להתלונן רק אחרי המשפט ובפני שופטים, אזי התנאי הוא שהנאשם באופן יוצא דופן זוכה למרות התביעה הרמאית. שעור הזיכויים נמדד בפרומילים לכל היותר בודדים אם לא אחד ויחיד. ברור שזו תוצאה של שלוב רמאויות - התביעה נוהגת בכל דרך מירמה ושופטים מאפשרים ומשתפים פעולה. פרופסור דניאל פרידמן כותב בספרו 'הארנק והחרב' אודות היחס הסמביוטי שבין הפרקליטות (וגם התביעה המשטרתית) לבית המשפט. אם גם שופטים הם אלה שמבקרים וגם רק אחרי המשפט הרי שלא ילכ
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
חיפוי |
|
5/09/15 14:21
|
|
|
|
|
"הבקרה העצמית" של בית המשפט – פסילת שופט
לפי בית המשפט אין בית המשפט זקוק לכל בקרה חיצונית לו אלא בית המשפט מפקח היטב על עצמו. אחת מדרכי הבקרה היא מנגנון פסילת שופט. סעיף 77א' לחוק בתי המשפט – עילות לפסלות שופט:
שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול משפט.
יש לשופט עניין או כספי או אישי בהליך או בתוצאותיו או בנפשות הפועלות בבעל הדין או במיצגו.
אם השופט היה קודם מעורב בעניין אם ישירות או בדרך של קירבה משפחתית של מי מהנפשות הפועלות לעניין הנדון. על פי תיקונים מהשנים 2002 ו 2004 בהתקים עילות אלו ואם היה מעורב בטרם מינויו לשופט, עליו לפסול את עצמו. ישנם תיקונים לסעיף - הסתייגות אם יש דחיפות יתרה, אם העברה לשופט אחר לא תשנה את המצב בטלים האיסורים.
כל אלו הם מצבים אוביקטיביים אותם לכאורה אין בעיה מיוחדת להוכיח אם כי שופטים הסתירו גם נסיבות אלו.
גם התנהגות פסולה של שופט בתהליך ניהול המשפט מהוה עילה לפסילתו.
גיבוש דעה לפני תום ההליכים. דעה מוקדמת אם הוא מביע דעתו על מהימנות בעל הדין בשלב מוקדם של הדיון בזאת מירב האפשרות למשוא פנים. גם אם השופט בטוח ביכולתו להתעלם מהראיות שראה ושמע מהתרשמותו השלילית מאמינות. הרי כבר הביע דעה שלילית על מהימנותו
קבלת ראיה על התנהגות שלילית קודמת גם אם דומה ועוד יותר אם פלילית של הנאשם כקבילה לפני הרשעתו. החריג לכלל זה סעיף 163 אם הנאשם מספר ומביא עדים לאופיו הטוב באם זה ענייני להאשמה
מעורבות יתר בהבאת ראיות התבטאויות שיפוטית בשלב מוקדם יחסית, מבלי שנשמעו כל עדי תביעה וסנגוריה.
לקיחת חלק בענייינו של אחד הצדדים ובזאת השופט הופך לפרקליטו של צד במקום לדון בטענות.
חוסר סבלנות וסובלנות. גילוי עוינות ואיבה חוסר ריסון בהערות ומגערות מיותרות. השתלחות אישית בבעלי דין ובבאי כוחם. השמעת הערות פסולות, לשון בוטה ביזוי והשפלה של בעל הדין או עורך דינו ובמיוחד פגיעה הנאשמים ו/או הנתבעים ובסנגורגורים שתוצאתה היא אך ורק יצירת אווירה עויינת, והרגשת אי צדק. אם כי הסייג: לא כל הערה או גערה הן עילה לפסילה.
שלילת הזכויות הדיוניות במשפט..
את אלו וכתוצאה את האפשרות הממשית למשוא פנים יש להוכיח. הדרך היחידה להוכיח זאת היא במידה ואלו ישתקפו בפרוטוקול. כיון שעל הפרוטוקול אחראי לא אחר מאשר השופט עצמו התבטאותו כלפי בעלי הדין לעולם אינם משתקפים בפרוטוקול הרי אף שופט לא יגלה את פשיעתו הוא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
חיפוי |
|
5/09/15 14:29
|
|
|
|
|
התנהגות שופטים בפועל: באשר לדעה קדומה, דעתם של שופטים בדרך כלל קבועה מראש. אם מדובר במשפט פלילי דעתם של שופטים בכמעט כל המקרים הינה לצד המדינה לצד התביעה עוד לפני ששמענ עדות כלשהי. שופטים לא רק שאינם שומרים על לשון מרוסנת אלא שהם מרבים לפגוע בכבודם של הצדדים והפרקליטים במיוחד. שופטים במקום להתיחס לאישום בלבד, רומסים את כבודם וחומסים את זכויותיהם של בעלי הדין. בבוטות לא ניתנת אפשרות הוגנת להציג את טיעוניהם, ובמשפט פלילי שופטים לא חדלים מלהפריע בדרכים שונות בגסות רוח בצרחות בעיותי פנים אל המעיד בשעת עדדותו – כדי להראות עוינות ולהוציא מריכוז את מי שלא חפצים ביקרו, ואף להפסיק עדותם של נאשמים. לכל אלו כמובן שאינם נותניםביטוי בפרוטוקול. את הפרעותיהם והתפרצויותיהם בשאלות אינם רושמים אלא רק את מעננ בעל הדין. עקב כך עדותו נראית מבולבלת עם אמירות לא עניניות. גם הפסקת העדות אינה מתבטאת בפרוטוקול, נהפוך הוא הם מומחים לעריכה מחודשת כך שיראה כאילו סיים כל דבריו. ההתנהגות החמורה מכל כדבר שבשגרה הא זיוף תוכן הפרוטוקולים לשם הטית משפט, כך שהעדויות תראנה כמתאימות לפסיקה שהם חפצים בה.
אופן פסילת שופט: בערכאה בה מוגשת הבקשה השופט הנילון אותו מבקשים לפסול, הוא אשר מכריע בה. כלומר, השופט אותו מבקשים לפסול עקב התנהגותו הפסולה שופט את עצמו. ערעור על החלטת אי הפסילה צריך להגיש אך ורק לבית המשפט עליון וזאת בתשלום – על המרגיש נפגע משופט לשלם על כך, בנוסף באי קבלת הערעור תתכן גם הטלת קנס – כתאות הקנסות של בית המשפט גרוניס תמיד קונס. שם תגובת השופט מתבקשת לעיתים רחוקות וגם כאשר היא מתבקשת היא איננה מועברת לעיון הצד המערער. כל ערעורי הפסילה על שופטים נדונים אך ורק על ידי נשיא בית המשפט העליון ובכך קובעת השקפת עולמו/ה. תוכן הדיון בבקשות לפסילת שופט מוסתר מעיני המבקש. לא מתקימת חקירת התנהגותו של שופט אלא מסתמכים רק על הפרוטוקול. קיימת נציבות תלונות הציבור על שופטים שתפקידה לחקור, אך תלונה לנציבות אינה קשורה לפסילת שופט מה עוד שמי שהגיש בקשה לפסילת שופט, הנציבות אינה מטפלת בו כיון שבקשה לפסילה היא בסמכות אחרת. זאת ועוד הנציבות אמנתם לפי החוק מורשית לחקור בכל דרך אך היא כפופה להנהלת בית המשפטי הכפופה לנשיאות בית המשפט העליון הקובעת את דרכי פעולתה והתוצאה היא אי חקירה. בעבר בעקבות בקשה לפסילת שופט הדיון נעצר עד לסיום הברור. בשנת 2011 הונהג תיקון לפיו הבקשה אינה גוררת עצירת דיון ואותו שופט שנגדו הוצאה בקשה פסילה ממשיך לדון בתיק כלומר התנאים עוד הוחמרו.
עקרונית המערכת אינה אוהבת פסילות רבות שפוגעות באמינות וביציבות. לפי בית המשפט בין יולי 2003 ליולי 2008 הוגשו בתחום האזרחי לבית המשפט העליון 413 ערעורים על בקשות פסלות., 24 התקבלו ו 321 נידחו ו-48 נמחקו. בתיקים פלילים נםתחו 398 תיקים, התקבלו 30 ערעורים, נידחו 336. בית המשפט מגן על כבודו ועל כוחו על חשבון זכויות היסוד של הציבור, עליו מפעיל בית המשפט איומים וכוח. לפי דעת נשיאי בית המשפט העליון, אהרון ברק ודורית ביניש "הדמוקרטים", שבסמכות כל אחד בעת כהונתו לדון בבקשות ערעור לפסילת שופט או בכשרותו – החלטות השופטים לפסול או לא לפסול את עצמם הן במרבית המקרים נכונות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
חיפוי |
|
5/09/15 14:35
|
|
|
|
|
אהרון ברק למד אמירה אותה לא הוא המציא שהשופט עצמו עומד למשפט למען התדמית יחס אמריה זו לעצמו: "בכל יום בו אני יושב על כס המשפט אני עומד למשפט" אך בכל הנוגע ללשמירה על התנהגות השופטים בפועל לא נהג כך הוא ביטל את תקנות האתיקה עליהם עמל השופט מאיר שמגר. אם נשיא בית המשפט העליון מבטל חשיבות אתיקה אזי מדוע ימשיכו ללמד זאת? כיום בבתי ספר למשפטים ובבתי משפט אין חינוך לאתיקה, לא במכון להשתלמות שופטים ולא בלשכת עורכי הדין. על פי החוק "שופט שמאיים על נאשם שאם לא יודה יישא בתוצאות, לוקה במשוא פנים ויש לפסול אותו לפי חוק בתי המשפט. שופט איים על נאשם בהטלת הוצאות אם לא יודה. הנאשם דרש ממנו לפסול עצמו ולאחר שבקשתו נדחתה עירער לנשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק. ברק קבע שהערת השופט לא מקימה עילת פסלות. הערעור נדחה. במקרה קודם איים השופט שאם הנאשם לא יודה יחמיר בדינו. אלא שבאותו המקרה הנשיא זוסמן פסל את השופט. ללא ספק ששופט שמאיים על נאשם שאם לא יודה יישא בתוצאות, לוקה במשוא פנים ויש לפסול אותו לפי חוק בתי המשפט".
אהרון ברק גם קבע שמי שמבקש פסילת שופט עליו להוכיח כי השופט הנידון לא יפסול את עצמו שהיא מסימה בלתי אפשרית. לפי בייניש: בקשה לפסילת שופט, יש בה משום פקפוק ביסוד האובייקטיביות השיפוטית לכן אין להגיש בקשה זו כדבר של מה בכך ... כך בקשה לשמור על התדמית של השופט האובייקטיבי המודע לטוהר תפקידו ששופטי ישראל הם ברמה מקצועית ואתית גבוהה ביותר וששופטים אכן נענים לציפיות להתנהגות מקצועית ומוסרית. דורית בייניש המשיכה את מסורת אהרון ברק למנוע פסילת שופטים היא חיזקה את החומה הבצורה סביב שופטים, למניעת אפשרות להביע ביקורת נגדם במהלך משפט ולא בחלה באיומים על עורכי דין. באותה הדרך בה מנעה מנציב תלונות הציבור על שופטים מלבצע את תפקידו כיאות. זוהי הדרך בה בית המשפט מבקר את עצמו. כלומר בית המשפט עושה הכל כדי להתעלם מהבעיות בו. הציבור הינו עד וגם קורבן להתנהגות השופטים על כן לא ניתן עד בלי די להונות אותו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
גרשון ה |
|
6/09/15 09:23
|
|
|
|
|
|
אימפוטנטית. יש בסיס להשערה שהיא ממש מושחתת
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גרשון ה
|
|
|
|
|
|
|
