|
|
|
ירון פרידמן
הדיווחים בעולם כולו על אודות המלחמה בעזה מעדכנים ללא הרף את מספר ההרוגים הפלשתינים בעזה. נראה כי יש סוג של קונצנזוס לגבי המספרים. אך מהי רמת מהימנותם?
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה  ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
|
|
|
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו" מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
19/10/05 16:58
|
|
|
|
|
תיאורך מביאני לסברה, כי נתקלת בכוח המצרי באזור ציר רביכה, מדרום לציר עכביש. על ציר זה הובילו לאחר-מכן בלילה כמה ג'יפי סיור, מפלוגת הג'יפים של אוגדת ברן (פלוגת עובד), חטיבת שריון מאותה אוגדה (למיטב זכרוני - חטיבה 500) אל עמדות הקרב לחיסול חטיבה 25 המצרית, שנעה צפונה לאורך חופו של האגם המר הגדול. זחלי הטנקים והנגמ"שים הישראלים, שנסעו בהאפלה מוחלטת, רמסו בחשיכה את גוויות המצרים שכבר העלו ריח, ולמחרת היכו באויב המצרי במארב "כמו בספרים".
צוותי הג'יפים אינם שוכחים עד היום את הרושם המפחיד, של חטיבה שלמה היושבת ברעם מנועים על זנבם, בקרבה מסוכנת בשל ההאפלה שבה דולקים "עיני חתול" בלבד, כאשר מדי דקות אחדות יש לעצור לצורך הניווט ואזי הלב חרד פן הטנקים לא יבחינו בעצירת הג'יפים ויהפכו גם אותם לפיתות.
ובהזכירך את הצליחה, מן הראוי שתזכיר כי הדוברות שמהן הורכב הגשר הובאו - לא מ"יוקון" אלא מטסה וממזרח לה, מרחק ניכר מיוקון - ע"י סגן מפקד אוגדה 162, תא"ל דוביק תמרי, בסיוע כמה ג'יפים מאותה פלוגת-סיור של אוגדת ברן. התפקיד הוטל על דוביק לאחר שאריאל שרון, שונאם-בנפש של ברן ושל דוביק עצמו, לא רצה להעסיק עצמו במלאכה "זניחה" זו. הבאת הדוברות והעברתן על פני כביש "עכביש" הפקוק והסתום, חלק מהדרך סמוך לחווה הסינית ולאזור "טרטור" המוכה-אש, בעוד הטנקים הגוררים נתקעים ונכשלים שוב ושוב באין בהם צוותים שאומנו למלאכה מסובכת ומיוחדת זו, היתה עבודה קשה, מפרכת ומסוכנת, אך בלעדיה הייתם, אתה וחבריך, תקועים עד היום על גדות התעלה ולא צולחים אותה.
על כך לא נשמעה מעולם מילה אחת של תודה - לכל הפחות לדוביק, הראוי לכך בהחלט - מפיו של האיש שצעק "לצלוח, לצלוח", גם כאשר היה זה עדיין חלום באספמיה, באין כלי צליחה באופק ובאין נתיב פתוח ובטוח להעברתם אל נקודת הצליחה. אך מה זה חשוב, העיקר שבספרי ההיסטוריה יכתב כי פלוני, גיבור ישראל ומלכו, הזדרז לדרוש צליחה כבר מהרגע הראשון.
חוץ מזה, תבורך על סיפור כצל'ה. חבל שהוא ושכמותו, הטובים שבינינו, סופגים כעת את נחת זיקיותו של אלופם-לשעבר.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
dwahle |
|
19/10/05 19:44
|
|
|
|
|
הסיפור מרתק, ואין לי ספק בנכונותו, אלא שלגבי הסברי הרקע ו/או כמה מן המסקנות, אני מבקש להדגיש: ישנם עוד סיפורים של משתתפי הארועים באותם ימים ובאותה גיזרה, ולא כולם 'עולים בקנה אחד' זה עם זה. מה שנקרא 'ראשומון'.
למשל: אני עצמי ירדתי על ציר 'עכביש' בליל יום ב' ה-15 לאוקוטובר 73 בדרך לצליחה (אישית צלחתי על סירת גומי מעט אחרי חצות אותו הלילה !). כל חלקו המערבי של 'עכביש' עד 'לקקן' היה פנוי, ו'חף' מאש ארטילרית ! למחרת עם אור ראשון, ובימים שלאחר מכן הייתי ממוקם בעמדת תצפית על 'רמפה' מיצרית שמול 'החווה הסינית' (מתחם 'אמיר')וממנה ניתן היה לראות בין היצר את כל אותו חלק מערבי של ציר 'עכביש'. עד ש'רכב ישראל ופרשיו' בדמות יחידות שריון ודרגיהם לא התחילו 'לרדת' מערבה לתעלה, הוא היה ריק ופנוי ! ה'כלים ' הראשונים שנעו עליו במורד היו 20 או יותר ה'תמסחים' או ה,ז''לואה", הדוברות מהן הורכב הגשר הראשון על התעלה. את 4 הטנקים הראשונים (מטיבת חיים ארז, לימים אלוף פיקוד הדרום שהיה אחראי לפינוי 'ימית') שפנו מנקודת הצליחה צפונה, לאורך כביש התעלה המצרי, ראינו למרגלות ה'רמפה' שלנו, ואינני יודע מי פחד יותר - הטנקיסטים שלא ידעו שצנחני המילואים מחט' 55 (247) כבר נמצאים שם, והיו בטוחים שהראשים המציצים בהם מלמעלה שייכים לחייליו של סאדאת, או אנחנו, שלמול קני התותחים ומקלעי הצריח שצודדו כלפינו, היינו בטוחים ש'אש כוחותינו' תחסל אותנו במקום זאת של המצרים. הסוף היה שהשריונאים באו להסתופף בצל קורתנו, רגועים משהו עם הידיעה שאדומי הנעליים (פעם שנואי נפשם) מגינים עליהם, ואנחנו הרגשנו שלווים יותר מאחורי גופי הפלדה וקני התותח שלהם. ואני מפנה את הקוראים ל'פורום' של לוחמים מאז הפעיל כבר למעלה משנה, והמשחזר ומתחקר את ארועי אותם ימים במה שניתן לכנות 'פתחת פוטון', עם כמה מימצאים וכמה מסקנות בהחלט מפתיעים ! ב'מייל' נוסף ארשום את הקישור לשם. על החתום: צנחן בדימוס,
מצולי תעלת סואץ הראשונים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
dwahle
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
dwahle |
|
19/10/05 21:32
|
|
|
|
|
אני מצרף בהמשך לתגובתי הקודמת 2 כתובות של אתרי אינטרנט המוקדשים לשחזור ולתחקור ארועי 'מסדרון צליחת תעלת-סואץ' באוקטובר 73:
אתר של חבורת לוחמים מאותם ימים, שבעקבות סרטו של ניר טויב 'ראשומון-קרב החווה הסינית' חזרו לתחקר את אותו הקרב, וקרבות רבים 'סביבו', ומצאו מימצאים מסקרנים שמסקנ,ם מאתגרת:
global-report.net um&a=181&rc=um=
?'
[משמאל לימין ב-3 שורות,כולל
הגרש וסימן-השאלה!]
כתובת שנייה, של לוחמי גדוד הסיור 87 שהוקם זמן קצר לפני פרוץ מלחמת יום-הכיפורים ובמלחמה 'נכתש' (כולל נפילת 2 המג"דים) עד פירוקו. רק לאחרונה הוכר מחדש כ'יחידה צה"לית' ובאתר משוחזרים קרבותיו: 87th.org.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
dwahle
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
dwahle |
|
20/10/05 08:56
|
|
|
|
|
בכתובת האתר של ה'פורום לאזרוח תחקור קרבות' (והראשון שבהם - קרב 'החווה סינית') נפלה טעות הקלדה:
את סימן ה = המופיע בטעות בתחילת הכתובת (כ'תו' הכי שמאלי)צריך 'למקם'
ברווח שנוצר בן תו c לתווים &um .
ןגם: שלא כמו בהקלדה - על המסך מוצגת הכתובת ב-2 שורות ולא ב-3 כמו שכתבתי.
אני מתנצל על הבלבול. dwahle
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
dwahle
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
dwahle |
|
19/10/05 21:34
|
|
|
|
|
צריך כמובן להיות כתוב 15.10.1973
ולא התאריך השגוי (כאילו זה קרה בינואר)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
dwahle
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
דני אשר |
|
20/10/05 04:50
|
|
|
|
|
|
ישראל פוטש היה סמח"ט של חטיבה 421 ולא חטיבה 211 שלא הייתה קיימת במלחמת יום הכיפורים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דני אשר
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
רננה |
|
20/10/05 21:25
|
|
|
|
|
תגיד פצי, אתה לבד לבד ניצחת את המלחמה הזו?
כל הכבוד.
גדול !!!!
ואיך לא ידעתי על כך עד כה?
פצי, פצי ניצח לבדו את המלחמה זו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רננה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לרננה הסתומה |
|
21/10/05 00:48
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
פצפון |
|
21/10/05 04:40
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
ישי רוזנטל |
|
11/11/05 11:57
|
|
|
|
|
פצי שלום.
אולי איני מספיק אינטיליגנטי ואיני קורא בין השורות. איפה האנלוגיה להיום? האם משה לשם הוא דוגמא לנחישות או אריק הוא הדוגמה האמיתית?
לעניות דעתי אכן זה אריק ולא כל מיני זבי חוטם המתהדרים בדרגות צבא שאינם רואים בו את צבאם או חמור יותר את מדינתם.
ולמשמיצים אפילו אם אתה לא תמיד צנוע אכן עשית לחמת ניצחת במחשבה חריגה לפעמים אבל תמיד עמדת על דעותיך באומץ רב בהקרבה ובעיקר בדוגמא אישית.
אני תקווה שאם תפרסם עוד ובבמות נוספות תקבל את המגיע לך בכבוד על פעילותך הצבאית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ישי רוזנטל
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
חמודי |
|
3/02/09 21:30
|
|
|
|
|
|
נשמע מאוד מעניין. אע"פ וזה נראה כאילו רק הוא לחם
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חמודי
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
מושון |
|
27/09/09 11:27
|
|
|
|
|
|
פצי, אין ספק שהיית מגדולי לוחמי צה"ל מאז ומעולם, מפריע לי ה"ניכוס" של הארועים בגוף ראשון, גם אני ורבים מחברי יוצאי היחידה לחמנו בחזית סיני והבאנו לידי ביטוי את יכולותינו הגבוהות ואת הכרותינו עם סיני בכלל והגזרה המרכזית והצפונית בפרט. כל אחד ואחד מאיתנו לחם ועשה לכל המעט את אשר אתם עשיתם, בהבדל קטן: לא רצנו לספר לחבר'ה. כמו שבספר שקד אתה וחבריך גרונר ושדה דאגתם להנציח את שמותיכם ולהעלים אחריםף כך גם פה: "עשיתי, יריתי, לחמתי". פצי יקירי - צניעות, איז'ו, צניעות
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מושון
|
|
|
|
|
|
|
