|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
אחד הצולחים |
|
3/05/14 07:06
|
|
|
|
במחקר מעמיק זה על הצליחה, המגמד את כל המחקרים הקודמים והופך אותם לבלתי רלבנטיים, היא מדוע צה"ל לא השלים את תוכניותיו מלפני המלחמה ("חתול מדבר"), לא הגיע לקהיר ולא הכריע את הצבא המצרי, אלא הסתפק בהפסקת אש.
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד הצולחים
|
|
|
|
|
|
|
אביתר בן-צדף |
|
3/05/14 09:34
|
|
|
|
קוקטייל של חוסר מקצועיות בוטה ושל טמטום מתקדם הכה את מפקדי צה"ל אחרי תבוסתם במלחמת ההתשה, והם המריאו לגבהים אדירים של מדע בדיוני ושל הזיות מתקדמות. יחד הם הביאו לתבוסתנו המחפירה ביום הכיפורים.
הצליחה, כפי שכתבתי לא-אחת, הייתה צעד אניסטינקטיווי חסר שכל - מין ספאזמה, שתקפה את הפיקוד העליון, ושימשה אותו לךהונאת הציבור הישראלי כאילו ניצחנו במלחמה.
במסגרת ההזיות הכוחות הצולחים לא כבשו את חרטום ולא את מראקש, ובקושי הציחו לבצע את משימתם (למשל, כיבוש העיר סואץ).
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
|
משתתף בקרבות |
|
3/05/14 10:48
|
|
|
|
העיר סואץ לא נכבשה כלל, כוחות צה"ל ניגפו שם מול כוחות לא סדירים של המצרים. העיר והנמל שלה שימשו מעין גשר אספקה לארמיה השלישית (אומנם לא הרבה ציוד ואספקה עברו שם).
אם צהל היה מנסה להגיע לקהיר הוא היה נשחק לחלוטין בדרך לשם. לצהל לא הייתה יכולת (וכמובן גם כיום אין) להחזיק שטח שמכיל עשרות מיליוני בני-אדם המתנגדים לשהותו שם.
כל המיתוסים מהסוג "אוטוטו היינו נכנסים לדמשק / קהיר..." הוא המשך ההונאה העצמית והמגלומניה שלנו.
|
|
כתוב תגובה ל-
משתתף בקרבות
|
|
|
|
|
|
|
נצר יואב |
|
3/05/14 11:29
|
|
|
|
כבר כתבנו בעבר, שאם לא היתה קונספירציה לאפשר למצרים להגיע להישג נכבד בגדה המזרחית, אז לא היו הורסים את קוי ההגנה הישראליים (מוקשים ומוצבים) אלא מתגברים אותם וקונים
ומקימים הרבה ארטילריה שזה בזול ויעיל מאוד,
כדי שחיקה עמוקה ומהירה של הארמיות המצריות
שהיו מבחינה זו צאן לטבח.
שנות ההתכוננות לצליחה וגם ביצועה היו הסחה כללית של המאמץ
כדי לנטרל ולהכשיל את צה"ל ואת ישראל בשורה התחתונה.
למה לרוץ דרך האש כשיש מטף כיבוי?
|
|
כתוב תגובה ל-
נצר יואב
|
|
|
|
|
|
|
עמנואל גרטל |
|
3/05/14 17:31
|
|
|
|
יואב,
מה שאתה מתאר הוא קונספירציה ארוכת-טווח, לאורך כמה שנים, אולי עוד מהימים בהם אריק שרון עצמו היה אלוף פיקוד הדרום, הלא כן?
|
|
כתוב תגובה ל-
עמנואל גרטל
|
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין |
|
3/05/14 11:46
|
|
|
|
|
|
|
|
לנציג ה-CIA |
|
3/05/14 12:09
|
|
|
|
|
|
|
|
אביתר בן-צדף |
|
3/05/14 16:44
|
|
|
|
מאות הרוגים, אמל"ח הרוס, פצועים, נכים והלומי-קרב השאירו את צבאנו הכושל מוכה ב"אפריקה". האם צריך להיצמד להזיותיך בדבר הצלחה, או לחשוב על מקורות הכישלון?
כבר באוקטובר 1967 סימנתי את כישלוננו כנובע מרמה נמוכה ביותר של הפיקוד - הדג מסריח מאוד מראשו.
היום זה הרבה יותר חמור, עליי להודות.
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
|
אלפרדו ב' |
|
3/05/14 21:44
|
|
|
|
כי סולק מעריכת בטאון צה"ל "מערכות ".
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
|
אחד שלחם שם |
|
3/05/14 23:04
|
|
|
|
מסתבר שהישראלי המצוי עדיין תקוע במנטליות המגלומנית של ערב יום כיפור. כל מי שלא יכתוב לו ש"...וצהל הכה את האויב שוק על ירך...בלה-בלה-בלה...ורק הפוליטיקאים והגנרלים בגדו", יחשב בעיניו כבוגד ועוכר ישראל.
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד שלחם שם
|
|
|
|
|
|
|
משהמוישה |
|
25/05/14 11:36
|
|
|
|
בחרפות וגידופים לא תגיע רחוק. אבל אולי יש בך כשרונות של מצביאות צבאית שגם בר כוכבא - עפר לרגליך. אולי עוד לא מאוחר. אתה יכול הציע את עצמך לרמטכ"לות. איתך נחריב את אירן ונגיע להודו ואלי גם לכוש...וכן אל תשכח את הגאון הצבאי, שהוא שני רק לך, שישמש כסגנך: אלוף הנלעגים מילשטיין.
|
|
כתוב תגובה ל-
משהמוישה
|
|
|
|
|
|
|
דן הקטן 2 |
|
3/05/14 18:36
|
|
|
|
הסיבה לעצירת התנופה של צה"ל בחזית המיצרית ידועה, אך מסיבות פוליטיות מפורסמת ברמיזות בלבד - אולטימטום סוביטי (מגובה בפעולות בשטח) להתערבות צבאית לטובת מצרים באמצעות חיל משלוח ובחילות אוויר. חלק מכוחות המשלוח כבר הוכנו והועלו על אוניות בנמלי הים השחור. יתכן שהיה גם איום לשלוח טילים נגד ערי ישראל. היה עימות בן המעצמות, ואף צד לא רצה להגיע לעימות חזיתי ישיר.
|
|
כתוב תגובה ל-
דן הקטן 2
|
|
|
|
|
|
|
ערן גפני |
|
4/05/14 09:32
|
|
|
|
בכל מלחמות ישראל, היא לא שאפה לכבוש את בירות ארצות ערב. משום כך, גם במלחמת ששת הימים צה"ל עצר בקו התעלה ולא עבר מערבה, עצר בקו הירדן ולא צלח אותו מזרחה ולא המשיך מעבר לקו התילים ברמת הגולן לעבר דמשק.
גם ערב מלחמת יום הכיפורים לא היו שום תכניות לכבוש את קהיר או את דמשק. המטרה היתה (ולא בוצעה בגלל לחצים בינלאומיים - בין השאר איומים של בריה"מ ולחץ אמריקאי) להגיע עד טווח ארטילרי (כ-40 ק"מ) מבירות ערב אם נותקף. ואכן, בגזרה הסורית הגענו עד לטווח הזה ומטרות צבאיות בפרברי דמשק הופגזו בתותחי צה"ל (עד שהגיעו האיומים שהוזכרו קודם לכן).
צריך לזכור שצה"ל לא נרתע להפציץ מן האוויר את בירות ערב - לא במלחמת העצמאות עת הופצצו קהיר, דמשק ורבת עמון, לא במלחמת ששת הימים, לא במלחמת ההתשה וכמובן גם ביום הכיפורים. רק במבצע סיני לא הופצצה קהיר בגלל לחץ בריטי מאסיבי על ישראל וחששו של בן גוריון מתגובה מצרית כבדה.
אך צה"ל לא תכנן להגיע לערים צפופות אלה רגלית או בכוחות שריון משום שזו כבר היתה הטייה אסטרטגית משמעותית (במלים פשוטות: פחד מזעקות "געוואלד" של ה"קהיליה הבינלאומית"), ומצד שני - לא היה לו נסיון בלחימה בשטח בנוי צפוף בן מיליוני ערבים עוינים (בלחימה במלחמת העצמאות ובששת הימים מדובר היה בערים בנות עשרות אלפים תושבים בלבד, שרובם נמלטו מהן טרם הקרבות - בקהיר היו כבר ב-1973 כ-10 מיליון איש ובדמשק כמיליון איש).
|
|
כתוב תגובה ל-
ערן גפני
|
|
|
|
|
|
|
אביתר בן-צדף |
|
6/05/14 22:04
|
|
|
|
בשלב ההזיות הישראלי, ערב המלחמה, תכננו מה יעשו הכוחות הצולחים. בין השאר, נשקלה אפשרות לחדור לקהיר.
ההחלטה הייתה להימנע מכך, אך לאיים מקרוב על העיר.
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
|
אלי דקל |
|
7/05/14 07:17
|
|
|
|
בכותרת תגובתך נאמר שצה"ל מעולם לא תכנן הגעה לקהיר.השאלה היא כמובן מהי ההגדרה לתכנון אם מדובר בפקודת מבצע סדורה הכוללת פרוט כוחות ומשימות כנראה שאתה צודק. אבל ... אם הכוונה להקדשת חשיבה צבאית והקצאת משאבים לא מבוטלים לתכנון אזי אתה טועה. עוד לפני מלחמת ששת הימים עסקו במטכ"ל בנושא והקצו משאבים לגופי המודיעין האמורים להכין עזרי מודיעין ללוחמים. כמובן שגם לאחר מלחמת ששת הימים עסקו בנושא.
באשר לתקיפות מן האוויר של קהיר במלחמות ישראל אתה טועה. במלחמת ששת הימים צה"ל לא תקף שום מטרה בקהיר. גם במלחמת ההתשה לא נתקפה שום מטרה בקהיר (הותקפו מטרות במרחק של עשרות קילומטרים מקהיר כגון אינשאס ודהשור ואולי אולי אולי בחלואן שקרובה יותר לקהיר אך עדיין חלואן זה לא קהיר). במלחמת יום הכיפורים צה"ל נמנע צה"ל מתקיפת לתקיפת מטרות שמחוץ להיערכות ארמיות השדה – זאת למעט מספר שדות תעופה בעומק מצרים ואולי עוד איזו שהיא מטרה בודדת. אם בידך מידע אחר אשמח לשמוע כל כך (רצוי לציין את מקור המידע).
|
|
כתוב תגובה ל-
אלי דקל
|
|
|
|
|
|
|
אביתר בן-צדף |
|
7/05/14 08:54
|
|
|
|
במלחמת הקוממיות הופצצו ערי בירה ערביות במבצעים ספוראדיים, שכביכול השפיעו על המוראל.
ומלבד זאת, ראוי להזכיר את כניסתנו לביירות במערכת שלום הגליל.
לוחמה בשטח בנוי - לא כל שכן בעיר בירה - היא עניין קשה ומסובך, כפי שנוכחו כל הצבאות (וגם צבאנו - עיינו בערכים סואץ וביירות) במהלך ההיסטוריה.
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
|
סאל אבי גור |
|
4/05/14 09:43
|
|
|
|
היום ערב יום הזיכרון ואחריו חג העצמאות 2014 זה הזמן לשאול שאלות ולדבר על נצחונות ועל החברים במלחמת יום כיפורים 1973. כמי שצלח והשתתף בכוח כיתור הארמיה ה3 אני עוקב אחר הנושא. ממה שהבנתי , רבים בעולם רואים בסיום כיתור הארמיה ה3 מצב דומה להכרעת הצבא המיצרי. ניצחון זה מבוסס על ניצחון הצליחה וגם הנחישות לניצחונות נוספים עבור הממשלה והעם ככל שניתן. במיוחד על רקע ההגבלות שיצרו המעצמות על ישראל.
|
|
כתוב תגובה ל-
סאל אבי גור
|
|
|
|
|
|
|
אביתר בן-צדף |
|
6/05/14 23:03
|
|
|
|
אבי, אכן יפה לחשוב שניצחנו. זה טוב לגאווה הלאומית ומסייע מאוד לשיפור הזִקפה.
בפועל, גם את ארמיה 3 המוכה והחלשה לא היו לנו מספיק כוחות ודי שכל להכריע, למרות לחץ של קיסינג'ר על דיניץ, שגרירנו בוואשינגטון.
כששוחקים ללא תבונה את הכוחות בקרבות (בשתי החזיתות) מגיעים אל הישורת הסופית מותשים. מדינה שלמה וצבאה היו מוטלים על הקרשים במצב גרוֹגי – הלומים מהמכות שחטפנו.
היום יש מי שמנסים להשכיח זאת. אם אינך זוכר – קרא, כדי לרענן את זיכרונך, בספרו החדש של עוזי עילם, "עדות מן הבור". המערכת נעצרה כי אפס כוחנו לאחר שנכנסנו למלחמה ללא שכל ולא בגלל לחץ בין-לאומי, שהמצאנו אותו יש מאין, כדי לתרץ את כישלוננו.
ואל נשכח, שמיד אחרי המלחמה פרצו שתי מלחמות התשה, שגם בהן אכלנו הרבה מרורים בזכות דגנרלינו הנהדרים.
יום הזיכרון הוא יום להרהורים ולמחשבה על הטעויות שעשינו ולא יום של מריחת סיפורים חסרי בסיס על הצלחות שלא היו מעולם, והופכים למורשת קרב (עיין בערך גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים).
לנופלים, לפצועים ולמשפחותיהם אנחנו חייבים לימוד אמיתי של הקרבות ולא קשקושים של קציני חינוך ושל פוליטרוקים. ואת זה עוד לא עשינו בארבעים השנה האחרונות – כמו לגבי כל מלחמות ישראל; וכנראה, לא נעשה לעולם, כי אנחנו מעדיפים לקבור את האמת המרה והכואבת, ולהרחיקה מאתנו.
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
2 |
|
|
אלפרדו ב' |
|
3/05/14 17:28
|
|
|
|
תחליט כבר,אתה ברונשטיין או ברנשטיין?? זה מעורר חשד כבד בקשר לזהותך האמיתית.
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
|
סימן טוב |
|
10/05/14 12:57
|
|
|
|
ומי אתה: אלפרדו ב'?; איש יגור?
מה שכן, אצלך לא נפלה כל טעות סופר, אתה פשוט מוג לב מלגלות את שמך, שמא יתברר שאתה.....
|
|
כתוב תגובה ל-
סימן טוב
|
|
|
|
3 |
|
|
יואל קורנבלום |
|
3/05/14 17:42
|
|
|
|
מיכאל בונה סיפור ללא בסיס. כפי שנכתב כאן בעבר אי אפשר להפריד את פעילות צה"ל בזמן אמיתי מבגידת הדרג המדיני וצמרת צה"ל באזרחי מדינת ישראל. כל הסיפור היה שונה לחלוטין לו הדרג המדיני וצמרת צה"ל היו פועלים לפי האינטרסים הברורים של מדינת ישראל ואזרחיה ולא לפי כל מיני נסיונות מוזרים בנסיון למצוא חן בעיני הפריץ. הטמטום של בנית מיגדלים באויר עובר כחוט שני בכל המאמרים הלא כל כך מלומדים של חכמי "פורום אלפרדו". מה יועילו לנו כל הפרטים שמובאים כאן מבלי להתייחס למקור הבעיה והיא בגידת הדרג המדיני וצמרת צה"ל באזרחי מדינת ישראל? מה אפשר לעשות עם זה? מה אפשר ללמוד מזה? לדעתי ממש אי אפשר ללמוד דבר מכל זה וגם אי אפשר ללמוד לקחים מכל זה.
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין |
|
3/05/14 20:20
|
|
|
|
אנשי הצבא הבכירים בלי קשר לתפקוד הדרג המדיני.
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
|
יואל קורנבלום |
|
4/05/14 04:24
|
|
|
|
במידה ניכרת את צורת התגובה בזמן אמיתי. לכן ניתוח תיפקודם של אנשי הצבא הבכירים או האחרים אינו יכול להיות תלוש מתנאי ההתחלה עם כל האילוצים הנובעים מהתנאים. זה נכון בכל מקצוע לאו דווקא צבאי. תנאי ההתחלה קובעים ומשפיעים במידה מרובה את צורת התגובה.
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
4 |
|
|
אור אור |
|
3/05/14 20:44
|
|
|
|
בעל קו מחשבה יוצא דופן.
|
|
כתוב תגובה ל-
אור אור
|
|
|
|
|
|
|
אלפרדו ב' |
|
3/05/14 21:12
|
|
|
|
נפלאים?? מה אתה תוכי?אין אף פעם שאלות, תמיהות קושיות?
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
|
קראת? |
|
3/05/14 21:58
|
|
|
|
|
5 |
|
|
אלפרדו ב' |
|
6/05/14 18:39
|
|
|
|
נא החלט מי אתה? בוגר איזה מחזור של "האקדמיה"??
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
6 |
|
|
יוסי בלום הלוי |
|
9/05/14 19:53
|
|
|
|
אורי ופורום אלפרדו,
א. המסקנות מהניתוח המתמיד שלכם את קרבות אבירי לב ונילוויהם, הולכות ומשביחות עם השנים.
ב. חסרים להבנתי, 3 מקורות אויב חיוניים: שר ההגנה המצרי, אחמד איסמעיל עלי, גמאסי ראש אג"ם ומחליפו של השלישי, שאזלי, כולם כתבו זיכרונות שיכולים לשפוך אור "מצב האויב בלחימה", כגון רצונו של שאזלי להסיג את הצבא המצרי חזרה לאפריקה (לפחות את הארמיה השנייה בצפון) זה היה היגיון צבאי שלו שהתנגש בהיגיון המדיני של סאדאת שראה נכול את התמונה של ניצחון בעצם הצליחה עצמה והשארות בסיני.
ג. הניתוח של הפורום מבריק ומסביר דברים רבים, כגון חסר בארטילריה להכרעת קרב בליץ קריג. מזכרונותיי האישיים על קרב הצליחה של חטיבה 55 באבירי לב, הארטילריה שהייתה חסרה כאוויר לנשימה להכרעת קרבת צומת לקסיקון טרטור, המשיכה לרדת על ראש החוף בדוואר סואר כאשר לא רק שלא היה בה צורך היא פגעה בכוח עצמו, השמידה זחל"ם, הרגה ופצעה לוחמים, בהם דוד ואזה מפלוגה ג 71 ופצעה את הסמ"פ דוד בראון ועוד לוחמים.
ד. לעניות דעתי הכוח התוקף על בסיס חטיבה 14 של אמנון רשף, לא היה מאוזן מבחינת היקפו ועוצמתו, ומפקדת האוגדה בפקוד שרון וסגנו ג'קי אבן, לא שלטו על ביצוע תוכנית הקרב והחלטות שנדרשו ברמת האוגדה ולא הכוח העוצבתי הגדול מיד שהופקד בידי אמנון רשף, ולכוח לא הייתה עתודה אותה ניתן היה להפעיל כאשר הגיעה נקודת הכרעה בקרבות על הצומת אור ליום 16 לחודש.
ה. תוכנית הקרב לא לקחה בחשון את חיל הרגלים של העוצבה שבידי רשף ונצל אותה כראוי להבקעת המערכים המצריים, זאת בנוסף להיבטים של ניצול לקוי של הארטילריה למטרה של השמדת מערכי החי"ר מגננות הנ"ט ןהשיריון במתחמי אמיר.
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסי בלום הלוי
|
|
|
|
|
|
|
יוסי בלום הלוי |
|
9/05/14 20:00
|
|
|
|
|
7 |
|
|
משהמוישה |
|
25/05/14 11:28
|
|
|
|
כשאתה כותב על אי אמינות בספרו של אמנון רשף לאיזה מקומות בספר אתה מכוון?
|
|
כתוב תגובה ל-
משהמוישה
|
|
|
|