הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
איגרוף רטורי: תחליף סרק למציאות
מאמרה של לילך סיגן (להלן) בוחר בדוגמה לא ראויה ובפרשנות שגויה בכדי לנסות ולשכנע שסגנון הדיון הציבורי במערכת הבחירות הנוכחית מחבל במהות הדיון בסוגיות החשובות ביותר * המסקנה הנובעת מכך לדידי היא שהמשך העיסוק בתעלולים פוליטיים במקום בעיקר, עשוי להצביע יותר מכל על איכותם האמיתית של הרמטכ"לים לשעבר העומדים בראש כחול לבן
|
|
|
סל התרופות: מעשה באיוולת לאומית
קצב התהליכים המעיקים על קיום רמת הבריאות הרצויה - מרפואה מונעת דרך חינוך לשימור הבריאות ועד לתמיכה באדם הקשיש בגילי הבלות שלו - גדול במדינות מפותחות ועוד יותר בישראל * חסכון מצטבר הוא כלי בעל עוצמה אדירה לגיוס כספים יעודיים למטרות חברתיות בסיסיות, שהבריאות היא אחת מהחשובות שבהן
|
|
|
השער לניצחון
אני נמנה על הספקנים בדבר יכולתו של נתניהו לנצח בבחירות בשיטות ובמהלכים בהם השתמש בבחירות קודמות; כשלון הפעם הוא לגביו סוף הדרך. לפיכך, עליו לעצב קמפיין שונה, שבו יתן מענה משכנע ושובר שוויון פוליטי בארבע הסוגיות המרכזיות הבאות: אופי הממשל שיקים ויקיים; כוונותיו לגבי המשפט שבדרך; האופן בו ישיב על תוכנית טראמפ והמשך המאבק בגרעין האירני
|
|
|
הקנקן, או מה שיש בו?
האם פילוח דעותיהם, עמדותיהם ומעשיהם הפוליטיים של בני משפחתו של פוליטיקאי בכיר הם מדד להערכת עמדותיו הסמויות?! - אני סבור שבמידה רבה כן. אם כך, "חכמי ישראל", שיקלו היטב את הצבעותיכם בבחירות הקרובות
|
|
|
גנץ משחק ב"נדמה לי"
" ...וגם ירשת"? מטיח הנביא אליהו במלך אחאב אחרי רצח נבות הכרמלי. בדברי גנץ: "אביא את תוכנית טראמפ לאישור הכנסת". אני רואה מטאפורית אנלוגיה מלאה בין שני המקרים. האם לשם אנו הולכים במדינה המתוקנת שמבטיחה לנו כחול לבן?
|
|
|
הזכות לכבוד עצמי
בפוליטיקה הישראלית העכשווית, האדם העומד לדיון ניצב בתחתית סולם הערכים המעצב דיון זה; התכנים הבלתי-אנושיים והבלתי תרבותיים הם קודקודיו ופאר-הישגיו של שיח העוועים בדיון זה - כמה חבל וכמה מאכזב
|
|
|
מלל סרק
התקשורת המודרנית מאפשרת להציף את הקשב הציבורי במלל רב. לריבוי הלהג השפעה על דעת-הקהל, אולם זו קצרת מועד ודלת ערך. דעות מוצקות קשורות בגיבוש השקפות-עולם או בקשר קהילתי המהווה מסד מחשבתי ותחושתי לדרך חיים. בחירות משקללות את שתי ההשפעות לכלל הכרעה פוליטית-זמנית, שכן המציאות והדעות בנות-חלוף הן
|
|
|
בריונות בע"מ
העובדה היא שהנשים בתקשורת משתתפות לעיתים קרובות מאוד במסע ההשמצה וההכפשה נגד יאיר נתניהו ועושות לשם-כך שימוש שלילי תדיר בשליטתן במיקרופון בהיותן מגישות תוכניות בטלוויזיה * בעשותן כך הן נרתמות למאבק הפוליטי נגד אביו חרף היותן עובדות ציבור כביכול * סיבה נוספת קשורה באמוציות המניעות את מעשיהן
|
|
|
דריכה במקום איננה אופציה
הסנקציות האמריקניות על אירן מפעילות ללא ספק לחץ משמעותי על המשטר, עם זאת, כפי שמסתמן עתה, אין בהן די להניעו משתי מטרותיו העקריות: פיתוח תוכנית גרעינית צבאית והתפשטות אימפריאלית אזורית וגלובלית. ככלל, פעילות ספוראדית למקוטעין, גם כשהן מהותיות כחיסולו של סולימאני, אינן מספיקות עוד להשגת המטרה הראשית: ביטול האיום האסטרטגי האירני
|
|
|
מבחנו הגדול של אדלשטיין
האיום הנשקף לדמוקרטיה המתנוונת לאוטוקרטיה שיפוטית או אחרת הוא אובדן האמון בה ופרישת הציבור ממסגרת שאין הוא יכול לעצבה לטעמו. מבחנו הגדול של היו"ר אדלשטיין, המכהן כיום, הוא ביכולתו להפעיל את הכנסת כרשות שלטונית מובהקת, בעלת יחוד וסמכות העומדים במבחן הדמוקרטי הבסיסי של ייצוג הריבון
|
|
|
החוק איננו פיגום וגם לא תכלית הקיום
חוק איננו פיגום ולא נועד להחליף את הסדר הרציונלי בדמוקרטיה, בה מקור הסמכות השלטונית הוא העם (הריבון), על-ידי העם ולמען העם. החוק הוא רק אחד מעמודי התמך הראשיים במדינה דמוקרטית, בתפקידה כמנגנון מוסדי סדור לקיום וניהול חיים לאומיים ברי-קיימא, ועומד לביקורת ציבורית
|
|
|
"ישראל ביתנו" במראה הפוליטית
התנהלות מפלגת "ישראל ביתנו" בראשות ליברמן במערכות הבחירות של 2019, היא הוכחה ניצחת לכך שלא ניתן לנהל מדינה דמוקרטית באמצעות מפלגות טוטליטריות. סתירה פנימית זו מפצלת בין האינטרסים האישיים-סקטוריאליים של "בעלי השליטה הפוליטיים" במפלגות אלה לבין האינטרס הציבורי המשותף ומנגידה אותם עד כדי סתירות הרסניות
|
|
|
פיז"ה: מעיזה לפזיזה
יסלח לי כותב המאמר (קיפניס, ראה להלן) אם הרוב המכריע של טיעוניו אינו מתקבל על דעתי. היכולת ללמוד איננה קשורה במבנה מערכת החינוך אלא באווירה ובסביבה התומכת - קודם כל בבית. העם ידע לעשות זאת כאן וגם בגלות; אולם, עבור העם היהודי, המשך קיומו, שימורו כעם יהודי וטיפוח מירבי של יכולותיו והפוטנציאל הגלום בו - הם תכלית החינוך של מדינת ישראל, ולא תוצאות פיז"ה.
|
|
|
לא "סטירת לחי"; זריקת עידוד
שאלת רמת הלימודים - חינוך והוראה - אינה יורדת מסדר היום וגם לא תרד ובצדק. היא נוגעת לעתידו של כל פרט בחברה הישראלית, באשר היא מרכיב חשוב בעיצובו. ניתן להגיע לרמה ההישגים הרצויה בכל מקום בו מתגורר התלמיד, ככל שהדבר נוגע ללימוד הפורמלי והבית-סיפרי; "לא בהכרח" ניתן הדבר ובכל מקרה "לא בנקל", כאשר בוחנים את התרומות הקשורות להשפעה הביתית ולסביבה החברתית בה התלמיד מתחנך ומתפתח
|
|
|
|