פסקת ההתגברות אושרה בקריאה טרומית

מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 22.2.23) בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) של חבר הכנסת שמחה רוטמן. בהצעה תמכו 62 חברי כנסת אל מול 51 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

מוצע בה לקבוע בחוק-יסוד: השפיטה, כי רק לבית המשפט העליון תהיה סמכות ייחודית לדון בתוקפם של חוקים ובהתאמתם לחוקי היסוד השונים. החלטה בעניינים אלו צריכה להתקבל בהרכב מלא של בית המשפט העליון ורק אם כל שופטי ההרכב הסכימו בבירור כי החוק הנדון סותר הוראה ששוריינה בחוק-יסוד.

מוצע גם לקבוע בחוק-יסוד: הכנסת, כי הכנסת תוכל לחוקק חוק שבית המשפט לא יוכל לבטל או לשנות אם החוק נחקק ברוב של חברי הכנסת ונקבע בו כי יהיה תקף על-אף האמור בחוקי היסוד. הוראה כזו תהיה תקפה עד לחלוף שנתיים מתחילת כהונת הכנסת שלאחר חקיקתה, והכנסת הבאה תוכל להחליט להאריכה לתקופה בלתי מוגבלת.

היוזם ח"כ רוטמן ציין כי חברי כנסת באופוזיציה שבכנסת קודמת הצביעו בעד הצעת החוק מצביעים היום נגדה.

בשם הממשלה השיב שר המשפטים, ח"כ יריב לוין, שאמר: "הצעת החוק מבקשת לעשות סדר בעניין שקשה להאמין שאינו מוסדר, ולא מתקיים באף מדינה דמוקרטית ללא הסדרה בחוק. כבר התייחסתי בהרחבה לתהליך האנטי דמוקרטי וההפיכה שבוצעה כאשר ביהמ"ש לקח לעצמו סמכות לפסול חוקים. איש לא הסכים לתת בידי בית המשפט את הסמכות לפסול חוקים.

"לא כל החוכמה מצויה במקום אחד, בסופם של הדיונים בוועדה יהיו שינויים בהצעה והם יכולים להיות לכאן ולכאן, במסגרת הזו נידרש להגיע לנוסחה מוסכמת בדעה כמה שיותר רחבה בעניין הזה. יש הסדרים שאני חושב שאפשר לדבר עליהם, אילו הייתם מוכנים לבוא לשבת לדבר, אני חושב שהיינו יכולים לצאת עם תוצאה שהייתה משביעה את רצונכם. מעצם קיום השיח לא נפסיד שום דבר".

ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, התנגד: "אני רוצה לפנות לראש הממשלה האמיתי יריב לוין - היות שאתה מנהל את הממשלה הזו באמת אתה צריך לזכור שעם הכוח באה האחריות. עוד חצי שנה מעכשיו כשהכלכלה תהיה מרוסקת, כשהביטחון יהיה על הרצפה - זה יהיה על ראשך, שכן אתה העדפת לתת למדינה הזו להתפרק רק כדי לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים, מה שעליו חלמת כל חייך. האחריות היא רק עליך".


בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות חל כרסום במעמדם של הכנסת ושל בית המשפט העליון. חוקים שחוקקו על-ידי הכנסת נפסלו פעם אחר פעם על-ידי בתי המשפט, וזאת מבלי שהסמכות לפסילת חוקים מוסדרת בחוק-יסוד, מבלי שנקבעה פרוצדורה או הרכב לדיון בעניין פסילת חוקים ומבלי שעוגנה בחוק-יסוד עליונותו של המחוקק, כמייצג את ריבונות העם, לקבוע חוקים וחוקי-יסוד שאינם נתונים לביקורת שיפוטית ואשר שופטי בית המשפט מחויבים לפעול על פיהם כחלק מהצהרת האמונים שלהם למדינת ישראל ולחוקיה.

"אם תתקבל הצעת החוק, תימנע כניסתו של בית המשפט העליון אל תוך הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל וכך יתחזק העיקרון הדמוקרטי לפיו כל רשויות השלטון במדינה כפופות לרצונו של הריבון, העם, ועקרון שלטון החוק בכל רשויות השלטון. קבלת הצעת חוק היסוד אף תוביל לחיזוק מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מירידה חדה באמון הציבורי בו בשל התערבותו בנושאי הליבה המצויים במחלוקת ציבורית בישראל והכרעותיו המנוגדות לחוקי הכנסת ולרצון העם".