|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אדלשטיין. הצעת חוק מאזנת [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
הארכתו בשנה של גיל הפטור ממילואים תימשך ארבעה חודשים נוספים
|
|
גיל הפטור החדש יהיה: 41 (במקום 40) ליוצאי צבא שאינם קצינים, 46 (במקום 45) לקצינים ו-50 (במקום 49) למקצועות מיוחדים ● הוראת השעה הוארכה עד 30 ביוני 2024 ● חברי כנסת מהאופוזיציה מתחו ביקורת על החוק ודרשו גיוס שוויוני יותר
|
|
מליאת הכנסת אישרה (28.2.24) בקריאה שנייה ובקריאה שלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26 - הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024. 44 חברי כנסת תמכו בהצעה, לעומת 30 שהתנגדו. הוראת השעה המעלה בשנה את גיל הפטור משירות מילואים תוארך עד ליום 30 ביוני 2024, וזאת באופן הבא: - ביחס ליוצא צבא שאינו קצין יינתן הפטור בגיל 41 במקום בגיל 40;
- בעבור יוצא צבא קצין יינתן הפטור בגיל 46 במקום בגיל 45;
- ביחס ליוצאי צבא המשרתים במקצועות או בתפקידים מסוימים שנקבעו בצו שר הביטחון (מקצועות מתחום הרפואה, מקצועות המהווים חלק אינטגרלי מצוותי האוויר בצה"ל, מכונאים, טכנאים וכיוצא בזאת) יועלה גיל הפטור ל-50 במקום 49.
הוראת השעה נקבעה לחודשיים והיא עתידה לפקוע מחר, ב-29 בפברואר 2024. כעת, היא הוארכה בארבעה חודשים. לפי ההצעה, הקריאה למשרתי המילואים בתקופת העלאת גיל הפטור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם יחולו נסיבות חירום המחייבות קריאה למילואים גם את מי שאינו נמנה על מערך זה. יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, תקף: "בחוק שמונח פה חסרה מילה. המילה היא כולם. אם אין בזה את המילה כולם זה לא חוק - זו גזירה. גזירה כי זה מונח רק על ציבור אחד, הציבור שתמיד הכל נוחת על ראשו. אותו ציבור שנמצא עכשיו בח'אן יונס, בגבול הצפון, עובד ומשלם מיסים. אם זה לא לכולם - זה לא חוק. אם נגייס רבע מהחרדים בין גיל 29 לגיל 49, שהם יכולים לשרת - לא צריך להאריך ביום אחד את שירות המילואים". יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, הציג את הצעת החוק ואמר: "אנו נמצאים בתקופה מאתגרת ביותר. מחד-גיסא, הצורך הצבאי באנשי מילואים לשם הבטחת רציפות וכשירות מבצעית הוא ברור. מנגד, אל לנו להתעלם מן הנטל הכבד שאנו מטילים על אזרחי מדינת ישראל. עלינו לעשות כמיטב יכולתנו להבטיח את זכויותיהם של אזרחינו ולדאוג לרווחתם במיוחד בימים קשים אלו. אנו מאמינים בשלב זה כי הצעת החוק מאזנת כראוי בין העקרונות החשובים האלו". חברת הכנסת מירב בן ארי (יש עתיד): "ה-7 באוקטובר הבהיר לנו שהצבא שלנו קטן, ואם אנו רוצים לשמור על צה"ל כעל צבא העם – הרי שאנו חייבים שכולם ישתתפו בנטל. אני מקווה מאוד שבג"ץ יקבור את הצעת החוק הזו. כולם חייבים לשאת בנטל אחרת אנו מפקירים את המדינה ואת האזרחים שלה. אנו חייבים לעצור את מנגנון ההשתמטות שהולך ומתרחב פה. נמשיך להילחם עד שמדינת ישראל ומשרד הביטחון יציגו מתווה הולם של שוויון בנטל". |
| תאריך:
|
28/02/2024
|
|
|
עודכן:
|
28/02/2024
|
|
עידן יוסף
|
|
+סופית: יקוצרו מועדי ההרחבה של הסכמים קיבוציים שנעשו בזיקה למלחמה
|
|
23:17 28/02/24 | עידן יוסף |
![]()
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה), התשפ"ד-2024. בהצעה תמכו 7 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים.
מוצע בה לקבוע הוראת שעה שתאפשר קיצור מועדים להרחבת הסכמים קיבוצים כלליים שנעשו בזיקה למלחמת חרבות ברזל. זאת, בהתחשב בדחיפות הצורך בהרחבת ההסכם הקיבוצי, על-רקע המלחמה. על-פי הקבוע כיום בחוק, התהליך להחלת צו ההרחבה אורך לכל הפחות 30 ימים מיום הכרזת שר העבודה על כוונתו לעשות כן. סד זמנים זה מעמיד, למשל, משרתי מילואים רבים שכבר סיימו את שירותם או לחלופין יצאו להפוגה של מספר חודשים - בסכנת פיטורין מידית.
בהתאם להצעת החוק, יתאפשר לשר העבודה להחיל על כלל המשק, תוך שבוע מיום ההכרזה, צו הרחבה להסכם קיבוצי שנחתם החודש בין ההסתדרות לבין ארגוני מעסיקים וקובע הגנה על משרתי המילואים מפיטורין למשך 60 יום מתום שירות המילואים. מאחר ששר העבודה כבר הודיע בשבוע שעבר על כוונתו להחיל צו הרחבה ביחס להסכם הקיבוצי האמור - תעניק הצעת החוק הגנה מידית מפיטורין למשרתי המילואים.
|
|
|
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: תיקונים בחוק החברות במטרה להקל את הנטל הביורוקרטי
|
|
23:16 28/02/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 38), התשפ"ד-2024. בהצעה תמכו 6 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה.
מוצע לבצע מספר תיקונים לחוק החברות שנועדו לטייב את האסדרה ולשפר את מהימנות המרשמים. התיקונים המוצעים הם: הוספת הסדר המסמיך את הרשם למחוק חברה ממרשמי הרשם, ביטול החובה על חברת חוץ להגיש תרגום של מסמכי ההתאגדות שלה לרשם, הוספת סמכות לרשם לשנות את מען המשרד הרשום של חברה, קיצור פרק הזמן להגשת תביעת חוב בהליך פירוק מרצון ל-60 ימים ושינוי הסדר עדכון הסכום הקבוע לעניין הגדרת חברה לא פעילה שרשאית לא למנות רואה חשבון מבקר.
|
|
|
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: ארוסת נופל תהיה זכאית לתגמול חודשי קצוב
|
|
22:47 28/02/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43) (הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי כנסת. בהצעה תמכו 16 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תוחזר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. מוצע בה לקבוע כי מי שהייתה מאורסת לנספה ביום מותו גם אם לא גרה עמו, והוכיחה שהייתה להם כוונה להינשא בהתאם לתנאים המפורטים בהצעת החוק, תהיה זכאית לתגמול חודשי לתקופה של חמש שנים ממועד פטירת הנספה - בדומה לתגמול החודשי לו זכאית אלמנה ללא ילדים. כן מוצע לקבוע כי ארוסה תהיה זכאית להטבות נוספות לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה כמפורט להלן: הטבות רפואיות, טיפולים פסיכולוגים וסיוע במימון לימודים אקדמאים. עוד מוצע לקבוע כי ההוראות האמורות יחולו גם על ארוסות של נפגעים שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה. מוצע כי תחילת ההסדר תהיה לגבי ארוסות של נפטרים מפגיעת איבה ונספים שמועד פטירתם הוא ביום 7 באוקטובר 2023 או לאחריו.
|
|
|
|
|
|
|
הארכתו בשנה של גיל הפטור ממילואים תימשך ארבעה חודשים נוספים
|
|
ועדת החוץ והביטחון התכנסה (יום ד', 28.2.24) לדיון חסוי על-פי דרישה של שליש מחברי הוועדה, שביקשו לקיים דיון שהוגדר על ידם "בקשה לסקירה מצה"ל על דוח אלימות מתנחלים". הבקשה הגיעה על-רקע פרסום בתקשורת על קיומו של דוח כזה, וחברי הוועדה כתבו בבקשתם כי "מדובר בנושא בעל חשיבות מדינית והסברתית, במיוחד בתקופה מאתגרת של מלחמה וחשוב שאנו כחברי הוועדה נידרש אליו".
|
|
|
|
|
ועדת הכספים אישרה (יום ד', .28.2.24) את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד-2024, לקריאה שנייה ושלישית, במסגרת דיוני תקציב המדינה הנוסף לשנת 2024. במסגרת הדיון דחתה הוועדה מאות הסתייגויות על הצעת החוק ביום שני, והיום דחתה את הרביזיות על הצבעות אלה ואישרה את הצעת החוק עצמה לקריאה שנייה ושלישית. על נוסח החוק הוגשו רביזיות, ואלה יוצבעו בהמשך היום.
|
|
|
|
|
במסגרת פרק ו' (מיסוי רווחי בנקים) - מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), קובעת הצעת החוק שינוי של שיעור המע"מ על הבנקים בהוראת שעה, החל מיום חקיקת החוק ועד לתום שנת 2025, כך שעל רווחים של הבנקים, יחול שיעור מע"מ של 26%, לעומת 17% כיום, כאשר השינוי לא יחול על בנקים "בעלי היקף פעילות קטן", קרי בנקים ששווי הנכסים שלהם נמוך מ-5 אחוז משווי כלל נכסי הבנקים בישראל.
|
|
|
|
|
ועדת הכספים קיימה (יום ב', 26.2.24) דיון נוסף בהצעת צו הבלו על דלק (הטלת בלו), ובהצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה טובין, התשפ"ד-2024 (תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה).
|
|
|
|
|
ועדת הכלכלה קיימה (יום ב', 26.2.24) ישיבה נוספת שעסקה ביוקר המחיה, ברקע העלייה במחירי מוצרי המזון והצריכה בתקופת המלחמה. היו"ר ביטן הזכיר כי מדובר בישיבה שנייה בנושא, על-רקע העלאת המחירים במלחמה, הוא הזכיר כי בהתחלה ביקש שהמדינה תקפיא מחירים בזמן המלחמה, אך במשרד האוצר התנגדו בגלל הפגיעה בתחרות. לאחר מכן ביקש שמשרד הכלכלה יחוקק חוק שיאפשר להטיל קנסות על מי שיעלה מחיר באופן לא סביר במלחמה, והאוצר התנגד גם לכך. הוא הוסיף כי צריך ללכת על הקפאת מחירים של מוצרי יסוד בתקופת המלחמה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 264/65, יוסף שיוביץ ויוסף ראש נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים שמעון אגרנט, יואל זוסמן ואלפרד ויתקון. 29 באוקטובר 1965
|
|
|
|
|
אלי אלון
ב-7-8 באפריל 1980 בחג שביעי של פסח בוצע בקיבוץ משגב עם פיגוע מיקוח, שמטרתו הייתה שחרור מחבלים הכלואים בישראל  בפיגוע נרצחו 3 ישראלים ובהם חייל צה"ל ו-5 מחבלים חוסלו
|
|
|
|
|
דן מרגלית
פעמיים הודעת בשבת - וכפחדן עלוב בשם "גורם מדיני בכיר" במקום להתייצב מול המצלמות - כי צה"ל יתקוף את רפיח גם אם תהיה עסקה כמובן, כדי שלא תהיה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
