|   15:07:40
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כל מה שרצית לדעת על שירותי אינסטלציה
כתיבת המומחים
נפגעי פעולת איבה בישראל - כל המידע
קסטנר. שמו טוהר רק לאחר שנרצח
השואה בפסיקת בית המשפט העליון (א')

טיהורו המאוחר של ישראל קסטנר

ע"פ 232/55, היועץ המשפטי נגד מלכיאל גרינוולד. השופטים שמעון אגרנט, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין, דוד גויטיין ומשה זילברג. 17 בינואר 1958
05/05/2024  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   שואה וגבורה   |   תגובות

הכל החל בעלון משוכפל דל-תפוצה ששלח ירושלמי קשיש בשם מלכיאל גרינוולד באוגוסט 1951 לכמה מקורבים: "ריח של פגר מגרד את נחירַי! תהיה זו הלוויה משופרא דשופרא! את ד"ר רודולף קסטנר צריך לחסל! זה שלוש שנים אני מחכה לרגע זה כדי להביא לדין ולשפוך את בזיון הדיון על רודף קריירה זה, הנהנה ממעשי השוד והרצח של היטלר. על יסוד תחבולותיו הפליליות ובגלל שיתוף פעולתו עם הנאצים אני רואה אותו כרוצח בעקיפין של אחי היקרים".

ישראל קסטנר - זה היה שמו העברי - היה באותה עת דובר משרד המסחר והתעשיה. בעת השואה בהונגריה הוא היה מנהל ועד ההצלה בבודפשט, וניהל משא-ומתן עם אדולף אייכמן בניסיון להציל את מאות אלפי היהודים במדינה. השיחות הניבו את מה שנודע כ"רכבת קסטנר" או "רכבת המיוחסים" - 1,684 יהודים, כולל קרובי משפחתו ומקורביו של קסטנר, שהורשו לצאת מהונגריה למחנה ברגן-בלזן ולבסוף הגיעו לשווייץ. 400,000 יהודים אחרים מהונגריה נרצחו באושוויץ.

היועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן, החליט להעמיד לדין את גרינוולד. אבל הכל מכירים את התיק בתור "משפט קסטנר", כי מעשיו הם שעמדו בלב הדיון וההכרעה. הסניגור שמואל תמיר (לימים שר המשפטים) ייחס לקסטנר האשמות חמורות במיוחד: הוא ידע על השואה אבל לא גילה זאת ליהודי הונגריה, כדי שיוכל להציל את מקורביו; הוא ניהל את המשא-ומתן עם הנאצים כדי להפיק תועלת אישית; בפועל, הוא סייע לנאצים ברצח יהודי הונגריה; הוא הוסיף חטא על פשע כאשר העיד לאחר המלחמה לטובת גנרל הס"ס קורט בכר. נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, בנימין הלוי, זיכה כמעט לחלוטין את גרינוולד לאחר שקבע שדבריו היו אמת. במשפט שנחקק לעד בהיסטוריה הישראלית פסק הלוי: "בקבלו את המתנה הזאת [הרכבת] מכר קסטנר את נפשו לשטן".

המדינה ערערה לבית המשפט העליון, אשר ברוב של ארבעה מבין חמשת חברי ההרכב הפך את פסק דינו של הלוי. פסק הדין פורסם בינואר 1958, שמונה חודשים לאחר שקסטנר נרצח ליד ביתו בתל אביב. את חוות הדעת העיקרית כתב השופט שמעון אגרנט, על פני כ-200 עמודים. הוא עמד בפירוט על פעולותיו של קסטנר, במיוחד בין מארס ליולי 1944 - מיד לאחר כיבוש הונגריה בידי גרמניה, בהם הושגה ההסכמה על הרכבת ונקבעה רשימת נוסעיה.

"מוטעית היא טענה זו מעיקרה"
אחד מדפי הרשימה של נושאי רכבת קסטנר

אגרנט הדגיש, שיש לבחון את פעולותיו של קסטנר על-פי מה שהיה ידוע ומה שהיה אפשרי בזמן אמת, ולא במבט לאחור כפי שעשה הלוי. הוא מצא גם ליקוי משפטי מהותי בפסק דינו של הלוי. גרינוולד צריך היה לשכנע את בית המשפט שהתנהגותו של קסטנר הייתה עבירה פלילית כלשהי. תמיר טען שמעשיו של קסטנר היו בבחינת "רצח בעקיפין" או "הכשרת הקרקע לרצח" של יהודי הונגריה, ואף ייחס לו פשע כלפי העם היהודי ופשעים כלפי בני אדם נרדפים. הלוי קיבל למעשה עמדה זו בקובעו שקסטנר "סייע לאייכמן ביודעין" בביצוע הגירוש הטוטלי, וכן ש"ידע את התפקיד שהוא ממלא בהשמדה".

אגרנט הגיב: "לפי דעתי, מוטעית היא טענה זו מעיקרה. לפי כללו של המשפט הפלילי המקומי... אין רואים אדם כ'שותף לפני המעשה' לדבר עבירה אלא אם כן התכוון שתבוצע על-ידי העבריין העיקרי העבירה, ששידלוֹ או סייע בידו לבצעהּ... שוב ברור הוא – לכל הדעות – שקסטנר לא נתכוון – קרי: רצה – אֵי פעם להביא לעצם השמדתם של יהודי הונגריה". אפילו תמיר לא ייחס לו רצון שכזה, אלא טען שקסטנר פעל באדישות לגורלם של יהודי הונגריה. אבל זו איננה העבירה של שיתוף פעולה ברצח – וממילא אין יסוד לייחס לו אותה.

עד 8 במאי 1944, המשיך אגרנט, לא יכול קסטנר לדעת בוודאות שהגרמנים אכן מתכוונים לגרש את היהודים מערי השדה (להבדיל מן הבירה בודפשט), אלא לכל היותר העריך שזוהי אפשרות סבירה. ממילא, אי-אפשר להגדיר את מעשיו בתקופה זו כסיוע לגרמנים. מתאריך זה ואילך, אפילו אם קסטנר ידע בוודאות על הגירושים ועל תוצאותיהם, הרי שסיוע שנעשה בחוסר רצון גמור ובלחץ הנסיבות, ומתוך תקווה או ציפייה שהעבריין לא יבצע את מעשיו הנפשעים, אינו יוצר את יסוד הכוונה ולכן אינו עבירה פלילית. בחינת מעשיו של קסטנר מוליכה למסקנה, קבע אגרנט, שהוא לא ביצע עבירה כלשהי.

יתרה מזאת, הדגיש אגרנט: צריך להבין מה פירוש המושג "שיתוף פעולה" בנסיבות השואה. "לא כל מעשה של שיתוף פעולה ייקרא בשם 'קוֹלֶבּוֹרַצְיָה' [collaboration] ולא כל אדם שקיים מגע עם הנאצים והושיט להם עזרה מסוימת יוכתם בכינוי 'קוֹלֶבּוֹרָטוֹר'; הכל תלוי במניעים שהמריצוהו להתנהג כפי שהתנהג. אם מניעים אלה לא ייראו, בעיני הרבים, פסולים או בלתי כשרים, מבחינה מוסרית, שוב לא יהיה מוצדק לייחס להתנהגותו אופי של 'שיתוף פעולה'.

"...ראשית – בל נחפז להסיק מהעובדה, שאדם פלוני, בעת היותו חי תחת משטר העריץ של הכובש הנאצי, עשה פעולה שיש בה כדי להקנות לזה האחרון תועלת מסוימת – כי אומנם עניין זה [היה] לנגד עיניו כמטרה עיקרית או סופית, כי מתן הסיוע לנאצים הוא ששימש המניע שהמריצו לפעול כפי שפעל. שנית, אל לנו להטיל דופי באדם כנ"ל רק משום שעשה ביודעין מעשה העשוי לקדם את מטרות הנאצים, כאשר התברר שעשה זאת מתוך מניעים שהם כשרים ושאינם פגומים מבחינה מוסרית, כלומר: חלילה לנו לכנות אדם כזה בשם 'משתף פעולה'".

התוכנית להצלת ה"מיוחסים" אכן שימשה בידי הנאצים אמצעי פסיכולוגי להקלת הגירוש. אם קסטנר פעל להגשמתה של התוכנית, הוא סייע לאייכמן ולאנשיו לקדם את מטרתם, כפי שקבע הלוי. אולם – וזהו ההבדל הגדול – הדבר אינו הופך אותו למשתף פעולה כל זמן שלא מוכח שמניעיו היו בלתי מוסריים, והדבר לא הוכח. להפך: העובדות מלמדות שקסטנר פעל ככל יכולתו, תוך סיכון אישי עצום ובלתי פוסק, להציל כמה שיותר יהודים.

"מדומה אני, שהתשובה על כך ברורה"
אגרנט. המטרה היחידה של קסטנר [צילום: זאב רדובן, דו"צ]

חובתו המוסרית של קסטנר כאיש ציבור, המשיך אגרנט, הייתה כלפי כל יהודי הונגריה ולא כלפי יהודי בודד זה או אחר. לכן רשאי היה לנקוט את הפעולות הטובות ביותר לדעתו כדי להציל כמה שיותר יהודים. הצלת היהודים ברכבת הייתה חלק מתפקידו. העובדה שלא הצליח להציל יהודים נוספים, אינה הופכת אותו למשתף פעולה עם הנאצים. זהו לב החלטתו של אגרנט.

"קסטנר נשא את עיניו, בכל הזמנים החשובים, למטרה של הצלת יהודי הונגריה בכללם, ואילו הגשמתה של 'תוכנית ברגן-בלזן' [הרכבת], שהייתה מיועדת אך לקומץ קטן של יהודים, נשארה תמיד אך חלק ממטרתו זו ומעולם לא הפכה להיות בשבילו משימה בלעדית. זאת אומרת, דעתי היא, שהמנוח [קסטנר] לא רק בחר, אלא גם המשיך עד הסוף, בקו של ניהול משא-ומתן כלכלי עם הגרמנים [תשלום תמורת הימנעות מגירוש], במטרה יחידה למלט את המספר הגדול ביותר של יהודים שניתן היה, נוכח תנאי הזמן והמקום, למלטם; כי התוכנית בדבר הצלת 'המיוחסים' המעטים, שהייתה במקורה אך תוכנית להעלאת בעלי סרטיפיקטים [רשיונות עלייה מנדטוריים] לארץ ישראל, לא באה אלא כתוצאת-לוואי מהמשא-ומתן האמור; כי אומנם אילצוהו התנאים, לפעמים, לרכז את עיקר מרצו ועבודתו אל העניין של הגשמת תוכנית זו; אך שמעולם לא הסיח את עצמו – לא במחשבה ולא במעשה – מהמטרה היסודית של הצלת כלל יהודי הונגריה, במידת האפשר".

השופט שניאור זלמן חשין הדגיש את הנקודה המוסרית המרכזית: "רואה אדם שקיבוץ שלם צפוי לאבדון. האם מותר לו לעשות מאמצים להציל את המעט, אף כי חלק מן המאמצים כרוך בהסתרת האמת מן הרבים, או עליו לגלות את האמת לכל, אף כי לפי מיטב הכרתו יוכחדו על-ידי כך הכל? כמדומה אני, שהתשובה על כך ברורה: מה בצע בדמם של המעט אם הכל יירדו אל שחת?"

נשיא בית המשפט, יצחק אולשן, הוסיף: בשביל לקבוע שקסטנר שיתף פעולה עם הנאצים, צריך להראות שהייתה ביניהם הסכמה שהוא ישתוק תמורת הרכבת. "אבל איפה ההוכחה שהשתקת הסכנה – אם הייתה – על-ידי קסטנר הייתה תוך כוונה להפקיר את יהדות הונגריה למען הצלת 'המיוחסים' ולא 'תוך כוונה' – אם בכלל הייתה כוונה – שלא להביא לידי הפסקת המשא-ומתן בדבר תוכנית ההצלה הכללית... אין לטפול בקסטנר ויתר המנהיגים האשמה בשיתוף פעולה עם הנאצים מפני אי-הצלחת המשא-ומתן".

השופט דוד גויטיין הצטרף לקבלת ערעורה של המדינה, בעוד השופט משה זילברג סבר בדעת יחיד שיש לדחותו. גרינוולד נדון לשנת מאסר על תנאי ולקנס של 200 לירות.

מתוך ספרו של איתמר לוין "ערעור פלילי: פסקי דין בולטים בבית המשפט העליון, 2023-1948".
תאריך:  05/05/2024   |   עודכן:  05/05/2024
איתמר לוין
+אסון 7 אוקטובר - האם ראוי שייקרא "שואה"
10:46 06/05/24  |  יוסי אוחיון   |   לרשימה המלאה
ההבדל בין שני האירועים שהשפיע על גודל האסון וכמות הנרצחים נובע מכך שבשנות הארבעים של המאה העשרים לעם היהודי לא הייתה מדינה ולא היה צבא
שואה [צילום: אמזלג מישל/לע"מ]
+מסילות הזיכרון: רכבת ישראל מחזירה לחיים סיפורי שואה
10:41 06/05/24  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
רכבת ישראל מנציחה סיפורי שואה של עובדיה במיזם מיוחד מתעד את זיכרונותיהם של ניצולים יוצאי אירופה וצפון אפריקה
יוסי בוכניק, שורד שואה מטריפולי, לוב
+המופתי הנאצי - מקור ההשראה
10:17 06/05/24  |  יוסי אחימאיר   |   לרשימה המלאה
אמנת החמאס מצטטת את מוחמד: "לא תגיע עת הגאולה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, עד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ויאמרו האבנים והעצים: הוי מוסלמי! הוי עבד אללה! יש יהודי מתחבא בוא והרגהו!"
חג' אמין אל-חוסייני [צילום: לע"מ]
+יום השואה: צפירה בת 2 דקות הושמעה ברחבי הארץ בשעה 10:00
10:11 06/05/24  |  מירב ארד
יום השואה: ישראל מתייחדת עם זכר ששת המיליון, צפירה בת 2 דקות הושמעה ברחבי הארץ בשעה 10:00.
+"שאלה להיסטוריה ולא לבית משפט"
10:03 06/05/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
ע"פ 77/64, הירש ברנבלט נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים יצחק אולשן, משה לנדוי וחיים כהן. 1 במאי 1964
הירש ברנבלט לאחר הרשעתו המוקדמת [צילום: העולם הזה]
+"הוא היה הגבוה והוא היה המפקד"
07:08 06/05/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
ע"פ 336/61, אדולף אייכמן נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים יצחק אולשן, שמעון אגרנט, משה זילברג, יואל זוסמן ואלפרד ויתקון. 29 במאי 1962
בית המשפט העליון בערעור אייכמן [צילום: לע"מ]
+נתניהו: גם אם נצטרך לעמוד לבד, נמשיך להילחם ברוע האנושי
21:55 05/05/24  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
בעצרת לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה הדגישו ראש הממשלה והנשיא כי מתקפת הפתע של חמאס לא הייתה שואה  ▪  נתניהו שלח מסר לביה"ד הבינ"ל בהאג בעקבות האפשרות להוצאת צווי מעצר נגד צמרת המדינה: "לא תכבלו את ידינו"
עצרת הזיכרון ביד ושם [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
טיהורו המאוחר של ישראל קסטנר
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יואל קורנבלום
5/05/24 22:49
2
בן הכט
5/05/24 23:38
3
אורח
6/05/24 07:32
4
הייטקיסט
6/05/24 08:30
5
במבה
7/05/24 03:45
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
משלחת האיחוד האירופי פרסמה (יום א', 5.5.24) הודעה לציון יום השואה שיחל הערב ברקע המלחמה וטבח ה-7 באוקטובר.
05/05/2024  |  מירב ארד  |   חדשות
אני הבא מהבורות, מהגדרות, מכבשני האש, מארובות הפיח, אני הבא מהמקלחות, מהיערות, מהרעב ומהכפור, אני הבא מגאיות ההריגה, מהררי החושך מעמקי הצלמוות האיום, אני הבא מהייסורים והגהנום, אני הבא משם, מהמקום בו אלוקים כיסה עין האדם, ערל ליבו, סירס מוסריותו, הפכו מצלם לצלמוות, אני הבא משם.
בנובמבר 2023 הוציא "יד ושם" מעין מסמך הנחיות/הצעות למורים שתפקידו העיקרי לכוון את המורים לנרטיב לפיו השוואת אירועי 7.10.2023 לשואת העם היהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה היא שגיאה ולמעשה אינה לגיטימית (לצד אמירות על הכלה, רגישות, וכיו"ב). לאחרונה, בהתקרב הימים הלאומיים, "יד ושם" רענן את מסמך ההנחיות/המלצות1 ואף ערך סבב שיחות באמצעות הזום למורים שהיו מעוניינים בכך.
"לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות וסבלנות, ונגד גזענות ואידיאולוגיות טוטליטריות" - מתוך מנשר ניצולי השואה
05/05/2024  |  צבי גיל  |   יומני בלוגרים
ראש המטה הכללי, רב אלוף הרצי הלוי, פרסם (יום א', 5.5.24) את פקודת היום לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה וציין בה כי מלחמת חרבות ברזל החלה לאחר שצה"ל כשל במשימתו.
05/05/2024  |  איציק וולף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
חיים רמון
חיים רמון
באופן צפוי לחלוטין, כל התוכניות ההזויות שקידם שר הביטחון התפוגגו בלי שום הישג    בעצם, התוכניות של גלנט השיגו דבר אחד - חיזוק השלטון האזרחי של החמאס
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
כאמור, ישראל נמצאת עתה במלחמה רב חזיתית. חיזבאללה בדרום לבנון - אומנם באיחור מבחינת תקוות חמאס - פתח את החזית הצפונית    סוריה הפכה קרש קפיצה לסוכנים אירניים חתרניים, ביו"ש ובבקעת ה...
דרור אידר
דרור אידר
מנהיג התנועה הציונית חיים ויצמן דרש את הארץ מכוח התנ"ך בוועידת פריז וכך גם דוד בן-גוריון מול ועדת פיל ב-1937    הם המשיכו מסורת ארוכה מאוד בת אלפי שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il