בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רומן בפרקים: הכל אמיתי, והכל קרה. העובדות קצת שונו - והדמויות קצת טושטשו. אבל כולם מכירים אותם - את השופטים הלא-חכמים ואת עורכי הדין הלא-ישרים-במיוחד ואת המפכ"ל שקומבינות רוחשות בליבו ואת הפוליטיקאים שמחפשים ריגושים בדירת-מסתור, ובעיקר את הנשים החזקות שמשחקות בגברים חלשים. ויש גם ראש ממשלה שעומד בראש המערכת
בדבר אחד יעלה הייתה בטוחה לחלוטין: הצ'צ'נים לא יסלחו לבעלה.אם הם יגיעו למסקנה שהוא עמד מאחורי הגניבה של הכסף שלהם. הם יבדקו, אולי, גם את האפשרות שמישהו, מאלה שרוצים להפיל אותו מסיבה כלשהי, טמן לבעלה מלכודת, אבל לאחר מכן שום דבר לא יעצור בעדם. במקרה כזה, יעלה העריכה, הם עלולים לנסות ולעשות לו את מה שהם כבר עשו בעבר למי שרימה אותם. עצם המחשבה על-כך, העבירה בה צמרמורת. היא הכירה מקרוב את אופיים של הצ'צ'נים. כמה מהם היו עצורים באותו מחנה-מעצר שבו היא הייתה עצורה עם הוריה. הם לא סלחו למי שהיה נדמה להם שהוא משתף פעולה עם הרשויות. שנאתם לרוסים הייתה טוטאלית. הם זכרו כיצד נהג הצבא הרוסי בעת שהוא פלש לארצם. הם ראו את החיילים הרוסים אונסים את הנשים - ורוצחים את הגברים. לא-מעט נשים נכנסו להריון ממעשי האונס של החיילים. לא- מעט ראשים של תינוקות נופצו על קירות הבתים. נהרות של דם זרמו בכל מקום שבו נמצאו החיילים הרוסים. מפקד מחנה-המעצר שבו היא שהתה ביחד עם הוריה פחד מהם - ויעלה ידעה שאם היא תספר לאחד מהם את מה שהיא סבלה מידיו, חייו לא יהיו שווים יותר מקליפת- השום. היא לא עשתה את זה, גם בגלל שהיא עצמה לא אהבה את הצ'צ'נים. היא לא אהבה את אופיים האכזרי. היא גם ידעה שחיי-אדם אינם נחשבים בעיניהם - ולכן היא כה פחדה על חייו של בעלה. הם יבקשו לחרוץ דין מבלי לנסות אפילו לברר באורח ממצה את העובדות לאשורן. העובדה שבעלה נתפס עם כספם תספיק להם, ככל הנראה, כדי לשלח בו את 'המחסל' הכי קרוב אליו; אלא אם כן משהו יוצא דופן במיוחד ישכנע אותם שהפח שאליו נפל מרציאנו הוכן בידי גורם שאין לו כל קשר אליו. יעלה, לאחר שהיא הטילה על תנחום, מי שהצליח לחמוק מן החדר במלון דקות לפני שהשוטרים הגיעו, את מלאכת הפנייה אל דני, התפנתה לפעולה בשני מישורים; פנייה לצ'צ'נים הייתה בראש סדר העדיפויות שלה. זה היה המישור הכי חשוב והכי דחוף. המישור האחר נגע בשופט רבינוביץ. יעלה נתנה בתנחום אמון מוחלט. לא היה לה ספק, שהוא יעשה את שצריך לעשות בנחישות. היא ידעה על הכמיהה שלו לברכה - וגם לכן לא היה לה כל ספק שהוא יעשה את המוטל עליו בנאמנות מוחלטת מבלי לחשוש לרגע שגם הוא עלול להסתבך בגלל עצם הפנייה שלו לדני. עם זאת, היא התפנתה לביצועה של תוכנית-הגיבוי שעליה היא חשבה בעת שהיו לה ספקות לגבי יכולתו של דני להשיג את המטרה שהוצבה בפניו. יעלה לא התכוונה להניח לדני לחמוק ממה שתנחום יבקש ממנו - אולם היא גם החליטה, בד-בבד, לקדם בהמשך הלילה את מה שהיא כינתה תוכנית-הגיבוי לשם כך, היא מיהרה לדרכה מיד לאחר שהיא תדרכה את תנחום. את שיחת-הטלפון הראשונה היא עשתה לזהבה בן-שלום. את השיחה השנייה היא עשתה כדי לקדם פגישה עם ראשי הקבוצה הצ'צ'נית יעלה ביקשה מאיש-הקשר הצ'צ'ני שלה לארגן לה פגישה לקראת שעות הבוקר. מגרושתו של השופט ירוחם רבינוביץ היא ביקשה לקבוע עימו פגישה בדירתו לאחר חצות. שתי השיחות עלו יפה - ויעלה הרגישה טוב עם מהלך הדברים. היא לא התכוונה לחדול ממאמציה. יעלה ממילא לא חשבה לעלות על יצועה בביתה בעוד בעלה מתמודד עם הבלתי-נודע
|
תאריך:
|
04/02/2015
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2015
|
|
חיים משגב
|
|
המשוררת רחלי ברקת מציבה את מילות שירתה מול פרי מכחולה לעיני הקורא באופן בהיר וגלוי. כך, היא מצליחה להחדיר במסורה אחת את מקורותיה השאובים מבארות הדת, המסורת והאמונה עמן צמחה מבית. היא איננה פוסחת ולו לרגע מזיכרונות העבר: ..."קוֹלוֹ שֶׁל אָבִי נִשָּׂא בִּתְפִילָּה בְּעָצְמָה וּבְשִׁירָה מֻכֶּרֶת / עָלוּ נִגּוּנִים בְּבֵית שְׁעָרִים / כִּנוֹרוֹת חֲלִילִים יְזַמְּרוּ"... (ע' 29-30)
|
|
|
לא עיר גדולה הייתה חִילָּה עירנו, ואני הילד בוודאי רק קומץ ממנה ידעתי: את מרכזה, את חנותו של אבא, את בית-הספר היהודי, את דרכי אליו מביתנו ואת הדרך חזרה. כמובן ידעתי את רחובנו שלא התארך מדי, שהיה מתחיל במרכז השכונה ומסתיים במקום שלא הכרתי.
|
|
|
הפתרון שעליו מרציאנו חשב התמקד, כמובן, בדני. הוא ויעלה דיברו על-כך לא פעם. זאת הייתה תוכנית-הגיבוי שהם בנו למקרה שמשהו בחייו של מרציאנו ישתבש באורח דרסטי; משהו גדול ומאיים כמו איזה צונאמי שעולה מן הים.
|
|
|
הצ'צ'נים שמתגוררים במינכן עקבו בדריכות אחר מה שקורה במדינת-ישראל. כספם נגנב - והם רצו לקבל אותו בחזרה. אבל הם רצו הרבה יותר מזה. הם היו נאמנים למי שנאמן להם - ואכזריים, ללא רחם, כלפי מי שמנסה להונות אותם. מרציאנו לא היה שותפם - אולם לטענת המשטרה הוא גנב מהם את כספם ולכך לא הייתה מחילה. בתל אביב כבר נמצאו כמה גופות ללא ראש של כאלה שניסו 'לשחק' עם הצ'צ'נים.
|
|
|
תוך יומיים - מהירות-שיא במושגים של הפרקליטות - הוכן כתב-האישום נגד הרצל מרציאנו. המפכ"ל ביקש מפרקליט-המדינה לעשות את מה שצריך כדי שזה יקרה. לוח-זמנים מוקפד היה חיוני להצלחת התוכנית של המפכ"ל. בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים הועברה לשופט התורן. החלטה בעניין זה טרם ניתנה, אבל מבלי להמתין להחלטה, אף זאת שלא כמקובל, עמד להיפתח המשפט - ולכל היה ברור שהרשעתו של מרציאנו בהחזקת הכסף שאמור היה, על-פי הנטען, לשמש כתשלום בעד עסקת-סמים, עלולה לשים קץ לעלייתו המטאורית בעולם הפשע הבינלאומי, ולגרום להסתבכותו עם אנשים שלא עושים חשבון לאף אחד.
|
|
|
|