דיכאון רבא (מג'ורי)

דיכאון רבא (מג'ורי) - Major Depressive Disorder הינו מחלה אשר שכיחותה באוכלוסייה מגיעה לכ-5%, פוגעת בכ-340 מיליון איש ברחבי העולם ובלמעלה מ-300,000 איש בישראל. כל גבר עשירי וכל אישה רביעית בישראל יסבלו במהלך חייהם מדיכאון. כך על-פי נתוני משרד הבריאות וער"ן.

כ-20% מהפונים למרפאת הרופא הראשוני סובלים מסימפטומים דיכאוניים והמחלה שכיחה כמעט פי 2 בקרב נשים לעומת גברים.

דיכאון יכול להתקיים בעוצמות שונות, החל מהרגשת כבדות נפשית ופיזית וכלה במצבים קיצוניים של שכיבה חסרת אונים, כאשר לכל המצבים משותף מצב רוח ירוד במיוחד.

לאבחון מצב דיכאוני קיים קנה מידה ברור על-פי שיטת הסיווג של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני. 5 או יותר מהסימנים הבאים (כלולים בסולם המילטון), אשר מתקיימים במשך שבועיים לפחות, יכולים להעיד על דיכאון:

מצב רוח ירוד ברוב שעות היום כמעט כל יום, איבוד עניין מהנאה, ירידה בערך העצמי, חוסר ישע, חוסר תקוה, רגשי אשמה, ריכוז מופחת, האטה או תסיסה בתפקוד הפסיכו-מוטורי, אידיאליזציה של התאבדות, הפרעות שינה (נדודי שינה או שינה מרובה באופן מוגזם), הפרעות אכילה (ירידה דרסטית או עלייה בתיאבון ובמשקל), נטייה להסתגרות ולניתוק חברתי וחוסר מוטיבציה. כבדות גופנית וחוסר אנרגיה גורמים לצמצום ניכר בתפקוד ולקושי גדול בביצוע מטלות הכרחיות. דיכאון יכול להיות מלווה בחרדה, על כל סימניה הגופניים, כמו דפיקות לב, מועקה בחזה, יובש בפה, מחשבות מדאיגות חוזרות ונשנות או בפחדים היפוכונדרים - מפני מחלות קשות או סבל גופני.

לדיכאון השלכות חמורות על התפקוד החברתי ומצבם הכלכלי של החולים, כמו גם על מחלות נלוות מהם סובלים חולים אלה. כ-76% מחולי דיכאון מג'ורי מדווחים גם על סימפטומים פיזיים הנלווים למצב הרוח השפוף - כאבי ראש, כאבי בטן, כאבים מקומיים וכאבי גב.

במרבית המקרים, הסובלים מדיכאון מג'ורי, אינם מקשרים בין הסימפטומים הפיזיים לדיכאון, ורופא המשפחה שאולי אינו מודע לדיכאון, עלול להסתפק במתן משככי כאבים. כך, הטיפול
בדיכאון (שהסימפטומים הפיזיים נובעים ממנו) מוזנח, ומצבו הנפשי של החולה עלול להתדרדר. הסימפטומים הפיזיים והכאבים דורשים הכרה גדולה יותר באבחון ובטיפול בדיכאון מג'ורי. הפוגה מוחלטת בדיכאון מג'ורי תושג רק כאשר כל הסימפטומים, רגשיים ופיזיים כאחד, יטופלו.

סרוטונין ואפינפרין, משחקים תפקיד מרכזי בדיכאון. הם אחראים על תחומי תפקוד שונים, ביניהם: תיאבון, מיניות, ריכוז, עניין ומוטיבציה. חוסר איזון ביניהם גורם לבעיה הכפולה המאפיינת דיכאון וכוללת תסמינים רגשיים המלווים בכאבים פיזיים.

יצוין, כי למרות ההתקדמות בטיפול נוגד הדיכאון שהחל עם הבאתה של תרופת הפרוזאק ב-1988, פחות משליש מהחולים מקבלים טיפול מתאים.