אנו לא קורבנות, אנו לא כצאן לטבח, אנו עם גאה, אנו יהודים גאים, עם של גיבורים, עם של שילוב הספרא והסייפא, עם שכולו אור וטוב, אור לגויים.
מדינת ישראל הריבונית תחגוג השבוע בצל המלחמה, בצל הפיגועים, בצל החטופים, בצל הפצועים, בצל השכול את חג הגבורה היהודי-לאומי, חג החנוכה, חג האורים, החג בו המעטים ניצחו את הרבים, האור גירש את החושך, הרוח היהודית ניצחה את העוצמה הצבאית, כי את הרוח היהודית אי-אפשר לכלוא.
לוחמינו הגיבורים בצפון ובדרום, זרועות הביטחון בארץ ובעולם, עומדים בעוז רוחם להגן על המולדת. אימהות, נשים, רעיות, אבות, סבים וסבתות, ילדים וילדות, כולם גיבורי העורף, גיבורים המפיחים רוח של עוצמה בלוחמנו שבחזית, רוח של אמונה וביטחון בצור ישראל וגואלו.
יהודים בגולה, במדינות עויינות ובמדינות דמוקרטיות מניפים את דגל מדינת העם היהודי, מדינת ישראל, נאבקים נגד הגזענות, האנטישמיות, שנאת יהודים שורשית, כל אחד מהם הוא שגריר של ישראל, מסביר ומגן המולדת היהודית בדרכו.
מדינת ישראל, הפלא העולמי, התרוממה מעפר לפני 75 שנות גאולה, האירה את השממה, ייבשה את הביצות, נטעה כרם, בנתה בית, הקימה צבא מגן עוצמתי, ייסדה בתי מדרשות, הרימה את אוהלה של תורה והציבה קרן אור למדע, לטכנולוגיה, מדינת ההעם היהודי האירו אורות של עוז ורוח בעולם.
דווקא בימים הנוראיים האלה, בהם מתנהלת מתקפה בכל החזיתות והזירות נגד יהודים, בירושלים ובלונדון, בפאריס וביהודה ושומרון, בעזה ובכפר עזה, בארה"ב ובאירלנד, כדאי לזכור שאת עם הנצח לא מנצחים, שהעם בו האור והגבורה דרים בכפיפה אחת יגרש את החושך, את כל החושך בדרך להאיר את הרוח היהודית.
הגבורה היהודית היא בת שלושת אלפים שנים, מיום עמדו של העם היהודי על בימת ההיסטוריה, לאורך הדורות ועד ימינו אנו, מדוד המלך והקלע דרך בר כוכבא ועד מרדכי אנילביץ בשואה, בנייה שראל מקריית ארבע חברון, ועד אלרואי בן שטרית מבית שאן. הגבורה היהודית תנצח, גבורת עקרת הבית והגמלאי, החקלאי והמהנדס, המשוררת והמדענית, הרופא והממציא, החרט והכרסם, המורה והגננת, החלוצים והמתיישבים, מתקני עולם, חיילים, השגריר והמסביר, הגבורה היהודית נצוח תנצח.
חג החנוכה מזכיר לנו את מקומנו בהיסטוריה האנושית, את הסערות הנוראיות שהיו מנת חלקו של עם הנצח, את המהמורות, את הרדיפות, את הגירושים, את הנדודים, את האינקוויזיציות, את מסעי הצלב, את השואה הנוראה, את המלחמות, את התחייה והתקומה, את זיכרון החורבן וקדושת הבניין, עם היהודי שרד את כל החושך והציף את מדינתו ואת העולם כולו באור.
ימים אלה הם ימים של כאב, זיכרון, אימה וצלמוות, ימים של חרדה ודאגה, של תפילות ונחמה ובעיקר למרות הכל ואף על-פי אלה הם ימים של גבורה יהודית, גבורת הלוחמים, גבורת האזרחים. כשנדליק את נרות החנוכה, נביט בשלהבות העולות ונקשיב לפעימת הדורות, פעימת הגבורה היהודית אשר כשלהבת הנר מתגבהת ועולה.
