בחודש הקרוב יכריע שר האוצר, אברהם הירשזון, אם להעביר את עניין העלאת המס בגין אחזקת רכב צמוד לוועדת הכספים.
משרד האוצר טוען ששווי השימוש הריאלי גבוה פי שלושה מהמחושב כיום. המשמעות - עובד שמשלם כ-1,330 שקל ברוטו בחודש בעבור מכונית (קבוצת שימוש 2) עשוי לשלם יותר מ-3,000 שקל. על ההשלכות של ההתייקרות הדעות חלוקות. מתנגדי הייקור טוענים שהמהלך המוצע של האוצר יפגע במעמד הביניים ובמשק. עובדים ייאלצו להחזיר מכוניות צמודות ולהסתפק במכוניות משומשות שמציעות רמה נחותה של בטיחות.
מצדדי הייקור רואים בו תיקון של עיוות - לטענתם כ-10% מהשכירים נהנים מהטבות מס על שימוש ברכב, על חשבון הציבור. עוד טוענים המצדדים, שייקור המס יגדיל את הכנסות המדינה בכשני מיליארד שקל בשנה.
מדוע החליטו רשויות המיסוי לייקר את שווי השימוש דווקא כעת? לשאלה הזאת אין תשובה משכנעת. ראוי לציין ששיעורי המיסוי הקיימים נקבעו על-ידי ממשלת ישראל ולא מדובר בהעלמת מס או בתרגיל חשבונאי מצד חברות הליסינג, המעסיקים או העובדים-נהגים.
לחברי הכנסת יש בעיה - מכיוון שברשותם מכונית מוחכרת מחברת ליסינג, הם נהנים מהרמה הנוכחית של שווי השימוש וודאי לא יישמחו להצביע בעד הצעת משרד האוצר. ואולם למרות הפגיעה האפשרית בתנאיהם, חברי הכנסת בוועדת הכספים יתקשו להתנגד להצעה. הקואליציה החזקה תתמוך בהחלטתו של הירשזון, שעשוי לאשר את הייקור. כדי להמתיק את הגלולה, וכדי לחזק את התדמית החברתית של הכנסת הנוכחית, סביר להניח שחברי הכנסת ינסו להציע צעדים שימתנו את הרפורמה. הקטנת המדרגה הראשונה של הייקור, הארכת פרק הזמן שבמהלכו תיושם הרפורמה, הגדלת מספר "פעימות" הייקור - אלו הם צעדים שעשויים להופיע בוועדת הכספים. לא מן הנמנע שמשרד האוצר בעצמו יציע צעדים דומים כדי להקל על קבלת ההצעה - גם בוועדת הכספים וגם בשוק הרכב".
לקראת החלטת שר האוצר פנה TheMarker אל כמה תומכים ומתנגדים לתוכנית.
בעד
בועז סופר, סמנכ"ל בכיר ברשות המיסים
"שווי השימוש ברכב מקבוצה 2 הוא 1,330 שקל ברוטו בחודש. מאחר ששיעור המס הישיר המרבי כיום הוא 49%, המס בפועל מגיע כיום ל-652 שקל בחודש לכל היותר. עובד שלא נהנה מרכב צמוד נושא בתשלום חודשי של כ-2,000 שקל בחודש מכיסו (ע"ב חישוב זהה). מכאן, שהשווי הריאלי גבוה פי שלושה מהשווי הנוכחי. תפקידה של רשות המיסים הוא לאתר עיוותים ולתקן אותם. סוגיית שווי השימוש היא עיוות ממנו נהנים רק 10% מכלל הנהגים בישראל, על חשבון הציבור.
כמו במקרים רבים, מי שנהנה מהעיוות זועק שוד ושבר כשמתכוונים לתקנו. מטרת המהלך היא ליצור מיסוי ריאלי לשווי השימוש ברכב. בצדו של המהלך טמונה השפעה חיובית על המשק בכלל ועל ענף הרכב בפרט. כנהוג בשנים האחרונות, המשאבים שיתקבלו מצמצום העיוותים יופנו למקומות בהם התועלת גדולה מהעלות שנגרמה מביטול העיוות".
דורי מנור, מנכ"ל דוד לובינסקי
"אין לי ספק שצריך לתקן את המצב. יש כאן מקלט מס שיצר משרד האוצר, וחבל שהתיקון נעשה כל כך מאוחר. להערכתי, האוצר מפסיד מדי שנה כ-2.5-2 מיליארד שקל בגלל שווי השימוש הנמוך. המצב כיום הוא פשוט בדיחה. במכוניות מקבוצה 2 אנשים משלמים כ-665 שקלים בנטו, בעוד שאם הם היו קונים את המכוניות בעצמם הם היו משלמים יותר מפי ששה. ייקור שווי השימוש ברכב צמוד יביא לתוצאה אחת ברורה: המשתמש יחזור לבחור את המכונית שבה הוא נוסע.
הפרמטרים כיום אינם של המשתמש. כיום מי שבוחר את המכונית הוא מנהל צי הרכב, שמונע משיקולים שקשורים לתקציב. כשהמשתמש יבחר את המכונית שלו, הוא יתעניין יותר בשיקולים כמו בטיחות, הנאה מנהיגה ועיצוב. אין ספק שיהיה ביקוש גבוה יותר למכוניות בטוחות יותר. יבואנים שכיום מצליחים בעיקר מפני שיש להם מכוניות זולות, ייפגעו. גם בנושא האחזקה יהיה שינוי. כשהלקוח הפרטי אחראי לטיפולים, הוא יותר מעורב. החלפים שישתמשו בהם יהיו טובים יותר. לא יהיה מצב שפקידה בבנק או מזכירה בהיי-טק בת 20 יקבלו רכב צמוד. אבל ענף הליסינג לא ייעלם. אין ספק שיש לו יתרונות. הלקוחות יישארו בגלל שהם לא רוצים להתעסק עם אחזקה שוטפת או מכירה, ולא בגלל מקלט המס"
יקי אנוך, מנכ"ל סמל"ת ויו"ר איגוד יבואני הרכב
"בקרב יבואני הרכב אין תמימות דעים מכיוון שבמקרה הזה אין אינטרסים משותפים לכולם. יש יבואנים שמוכרים כמויות גדולות של מכוניות לחברות הליסינג, ולכן הם רוצים ששווי השימוש יישאר ברמתו הנוכחית. ישנם כאלה שרוצים ששווי השימוש יעלה, כי הם לא מוכרים לחברות הליסינג. וישנם כאלה שאדישים לשינויים, כמו יבואנים של מכוניות יוקרה, שלא משתתפות 'במשחק'. בראייה אישית, אני חושב שאין סיבה לאפשר שווי שימוש לא ריאלי. עיוות במקום אחד יוצר עיוות במקום אחר. במדינה שאינה יכולה לספק תרופות לחולי סרטן, לא יכול להיות שיהיו כאלה שנהנים מהטבה כזו (של שווי השימוש, ש.ה). השווי צריך להיות ריאלי. ברור שייקור יעשה סדר בנושא המס.
מכיוון שכרגע נראה שהייקור יתבצע 'בזחילה', ולא באופן חד פעמי ודרסטי, אני מעריך שההשפעות בטווח הקרוב יהיו שוליות. את ההשפעה האמיתית נתחיל לראות בעוד כשנה וחצי עד שנתיים, לקראת חידושי החוזים (של הליסינג, ש.ה). אני מאמין שיהיו מעסיקים שיפסיקו להתייחס לרכב צמוד כאל אלמנט בשכר, כמו שהם עושים כיום. רמז לכך אפשר לראות בהגבלת הוצאות הדלק שחלק מהמעסיקים מטילים על העובדים כבר כיום, בגלל ההתייקרות המתמשכת של הדלק.
בנוגע למשתמשי קצה, אני מעריך שיהיו לקוחות שיירצו לראות את הכסף אצלם בחשבון הבנק ויעדיפו לוותר על רכב צמוד. הם יעדיפו לקנות רכב באופן פרטי - חדש או משומש. לעומתם, ודאי יהיו כאלה שימשיכו עם הרכב מהליסינג. אני מניח שבטווח הארוך ייקור שווי השימוש יביא לנורמליזציה בשוק הרכב. אם הנתח של חברות הליסינג הוא 70%-60% מהמכירות של רכב חדש, בטווח הארוך הוא יגיע לרמה של בין 30% ל-40%, כמו בחלק ממדינות אירופה. סביר להניח שהייקור יקטין את נפח המכירות של רכב חדש ויגדיל את שוק המשומשות".
נגד
יואב ענבל, עובד ברד תקשורת מחשבים
"צפוי גל של החזרות רכבים. בזמנו התלבטתי עם אשתי אם לקחת רכב משומש ב-80 אלף שקל או לקחת רכב חברה. לפי החישוב שעשינו, היה משתלם יותר לקחת רכב חברה. לפי מה שמצטייר עכשיו, זה כבר לא משתלם. פגיעה של מאות שקלים נטו בחודש - אנשים לא יעמדו בזה. ואני שומע את זה מהרבה חברים מסביב. התוצאה היא שיותר מכוניות ישנות יעלו על הכביש.
עניים לא לוקחים מכוניות ליסינג ועשירים לא צריכים ליסינג. מדובר במעמד הביניים, המעמד שנושא על כתפיו את רוב הנטל הכלכלי והחברתי במדינה. ואם יקחו מאיתנו את ההטבה הקטנה הזאת של הליסינג - זה יתווסף לעוד מטענים שליליים שהציבור שלנו נושא. אחד ועוד אחד ועוד אחד ובסוף אנשים יקומו ויעזבו את המדינה. מצטיירת תמונה כאילו עובדי ההיי-טק הם שכבה שמקבלת רק הטבות, אופציות, פינוקים. הימים האלה עברו מזמן. אנחנו יוצאים מהבית מוקדם, נתקעים בפקקים, יושבים מול מחשב או בישיבות עד הערב ובסך-הכל רוצים להגיע בשלום הביתה".
ניר גלילי, מנכ"ל חברת הליסינג ניו-קופל
"אני חרד מאוד מהייקור. הוא עשוי לגרום לרעידת אדמה כלכלית. חשוב להבין שזה לא נוגע רק לחברות הליסינג אלא לכל אלה שמשתמשים ברכב צמוד. אם שווי השימוש של מכוניות מקבוצה 2, שהוא כיום 1,330 שקל, יעלה ל-3,000 שקל, אני מעריך שמספר המשתמשים ברכב צמוד ירד בכ-30%-20%. מה שאומר שהחברות במשק וחברות הליסינג שקונות מכוניות חדשות, ייקנו כ-30%-20% פחות.
במצב כזה, בפני העובדים יעמדו שלוש אלטרנטיוות: לנסוע באוטובוסים, לקנות מכונית חדשה או לקנות מכונית משומשת. לדעתי, כ-90% ייבחרו במכונית משומשת. מה שאומר שהגיל הממוצע של המכוניות יעלה, הבטיחות תרד ויהיו יותר תאונות.
ויש גם היבטים כלכליים מרחיקי לכת. כבר היום אני שומע מלקוחות שאומרים שאם שווי השימוש יתייקר, חברות האם מחו"ל עשויות להקטין את היקף העסקים בישראל, מפני שהעלויות יהיו יקרות מדי. הייקור ייצור אפליה ומי שייפגע הוא מעמד הביניים, עמוד השדרה של המשק. אני לא יודע מה מניע את בועז סופר ומשרד האוצר. להערכתי, בסיכומו של דבר, המדינה תפסיד יותר ממיליארד שקל בשנה. ההכנסות ממסים על מכוניות חדשות ייקטנו, ההכנסות ממע"מ ייקטנו, וההכנסות ממסים על דלק יירדו".
מוני בר, יו"ר סקציית הליסינג באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל באדג'ט
"לשאול מדוע אנחנו מתנגדים לייקור שווי השימוש זה כמו לשאול למה צריך להתנגד להעלאת מס הכנסה. זה ברור מאליו. אבל בכל מקרה, אנחנו לא חושבים שהעלאת שווי השימוש תפגע באופן משמעותי בענף הליסינג. מי שהתרגל להשתמש במכונית מליסינג ימשיך לעשות זאת.
זו גלולה מרה שכולם יבלעו, בדיוק כמו שקורה עם התייקרות הדלק - מישהו הפסיק לנסוע בגלל זה? איני חוזה שחורות. אני לא מאמין שההערכות של משרד האוצר, בדבר ירידה של 50% במספר המשתמשים, נכונות. רחוק מזה. ייקור שווי השימוש יפגע בשוליים. אני מקווה שהמהלך יהיה הדרגתי. צעד קיצוני לא יהיה טוב לאף אחד - לא לחברות הליסינג, לא למשתמשי הקצה ולא ליבואני הרכב. ללקוחות אני ממליץ להמשיך לנהוג כפי שנהגו עד עתה. אני לא רואה סיבה לשנות את אורח החיים".
נועם קום, מנהל פורום "נוהגים היי-טק"
"אנחנו חוששים ממצב שבו עובדי החברות יפרשו מהסדרי ההחכרה עם חברות הליסינג בגלל שיקולים כלכליים. אין ספק שהבטיחות תיפגע באופן משמעותי. ראוי לזכור שהעובדים שלנו נוסעים כפול מהממוצע. חלקם מגיעים מישובים מרוחקים. כיום, החברות דואגות לכך שהעובדים ייסעו בתנאים האופטימליים. אם העובדים יוותרו על המכונית החדשה שיש להם מליסינג, וייקנו מכונית זולה ומיושנת, רמת הבטיחות שלהם תפחת.
הם ייצאו ממעגל הפיקוח של החברות, שכיום דואגות לתקינות המכונית ולהדרכות. ההשפעה אינה רק על העובדים, אלא גם על משפחותיהם. לא מעט אנשים שינו את דפוסי החיים. פעם חשבו שנסיעה של שעתיים לעבודה זה משהו שעושים רק באמריקה. כיום עושים את זה גם בישראל, מפני שיש מכוניות בטוחות ונוחות. אני לא יודע אם כל אחד יוכל לנהוג כך אחרי הייקור".
