ד"ר קרנית פלוג

אחת הדרכים היעילות לצאת משוק העוני היא גידול ההשתתפות בשוק העבודה – צמצום מספר העובדים הזרים, סבסוד מעונות היום, גידול ההקצאה לחינוך, שיפור האבחון של מי שאינו מסוגל לעבוד.

לגבי התמורה הירודה של עבודה – חשוב לטפל באמצעות מס הכנסה שלילי למשפחות עובדות. יש לכלי הזה ניסיון חיובי במדינות אחרות ואילו אצלנו הוא איננו מיושם.

אפרים צדקה

ייתכן שקצבאות הילדים הן תמריץ לאי השתלבות בשוק העבודה וגידול בילודה אבל זה בסופו של דבר פוגע בילד שנולד למשפחה ברוכת ילדים. מטעם זה אני סבור שהקיצוץ היה חד מדי.

דורי קלרטמן

יש קשר ישיר בין חינוך- השכלה לעוני. אני מוטרד ומבויש לקרוא שילדי ישראל הם במקום 40 במתמטיקה בעולם.

שליש מילדי ישראל נולדים במשפחות בהן לא מוציאים אגורה על חינוך. משפחות עשירות מוציאות פי עשר על חינוך מן העשירון החמישי. איננו יכולים להרשות לעצמנו ילדים רעבים בבית הספר זה יכול אפילו להיות על חשבון הביטחון. עלינו להעסיק את האוכלוסיה הלא משכילה בשירותים ולא בתעשיה. איש לא הזכיר גם שיש השפעה למצב המדיני על העוני. לתהליך המדיני יש קשר לעוני והגידול בתיירות יכול השפיע רבות על הצמיחה. השכלה והכנסה מקטינים את מספר הילדים. אבל הבעייה בתעסוקת ערבים היא פשוט משום שלא רוצים להעסיק ערבים – כך בתעשיית ההיי-טק, במשרדי עורכי דין וכו'.

אבי וילן – כולם נעשו לפתע חברתיים

מעניין בדיון הזה כי כולם נעשו לפתע חברתיים. כולנו מרמים את עצמנו. הבעייה נעוצה בקביעת סדרי עדיפויות לאומיים. לגדר נמצאו מהיום למחר שישה מיליארדי שקלים שתפחו בינתיים לעשרה. היתה הסכמה לאומית רחבה שזה מציל חיים.

האם הפערים בהכנסה לא שווים שישה מיליארדי שקלים שתפחו בינתיים לעשרה? האם זה לא שווה כמו המלחמה בטרור? מאז מלחמת יום הכיפורים לא היה דיון אמיתי בסדרי עדיפויות. העוני מסכן את החברה הישראלית בטווח הבינוני והרחוק. אם נקרא לנושא הזה גדר כלכלית אולי יימצא לפתע הכסף לפתרון הבעייה הזו. יש היום גושפנקא של האקדמיה לחברתיות הזו.

יורם גבאי

תחום החינוך הוא תחום יחיד שיש הסכמה שבו יש להגדיל הוצאות. גם יש לדוק שמדובר בשינוי מהותי לא בשינוי טכני. ממליץ על אחריות לכל משרד על שינויים.

שר האוצר לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט, אמר כי שינוי המדיניות והקיצוצים הביא מייד להגדלת מספר הילדים העניים, אבל המחיר הזה היה נכון.

השוואת הקצבאות הוא נכון מבחינה דמוגרפית וגם מבחינה מוסרית. משפחה המשרתת בצבא ומשלמת משכנתא איננה צריכה לממן משפחה ברוכת ילדים עד 800 ש"ח לילד. עם זאת צריך להביא לתשלום שיוויוני של לפחות 200 ש"ח לילד. חלוקת הנטל תקטין בסופו של דבר את מספר הילדים שנמצא בקו העוני.

הגיע הזמן לא לבצע יותר הפחתות במס אלא לטפל בחוב, כדי להפחית בריבית.

היה צריך להצמיד את הקצבאות לשכר ולא למדד כי חשוב לא רק הערך המוחלט של הקצבאות אלא גם הערך היחסי.

עצמתם של ארגוני המורים וחוסר הדיפרנציאציה בתגמולי המורים בין מורה טוב למורה פחות טוב פוגעים ברמת החינוך. אנו הצענו חוזים מיוחדים למורים לאנגלית ומתמטיקה בפריפריה בלבד במימון ממשלתי מלא וגם את זה בלמו ארגוני המורים.

אביה ספיבק - מחלקה לכלכלה – אוניברסיטת בן-גוריון, ואן ליר:

מבקש להתייחס לקשר בין המדיניות המקרו-כלכלית לטיפול בבעיית העוני.

מברך על התעסקותה של הממשלה בבעיות מיקרו כלכלה – במוקד "פנסיית החובה".

(חתן פרס נובל, מייק ספנס אמר כי הממשלה האמריקנית סברה כי אם תטפל במקרו ייפתרו שאר הבעיות וזה לא הוכיח את עצמו)

נטל המס – מבחינה זו ישראל נמצאת בדיוק באמצע הטבלה – לא דחוף להוריד מיסים על כן.

פרופ' אבי בן בסט מצביע על שתי תופעות:

א. מבחינת ההכנסה הכלכלית ברוטו יש ירידה באי השיוויון;
ב. בהסתכלות על ההכנסה נטו – יש עלייה באי השיוויון
תיאור המצב - ממה זה נובע?

מדיניות הממשלה עיצבה את שתי התופעות:

• צמצום האבטלה תרם לנתון הראשון;

• מדיניות הממשלה עיצבה גם את הנתון השני - הירידה בשכר היחסי של בעלי ההשכלה הנמוכה נבעה בראש ובראשונה מתופעת העובדים הזרים – מ–93, אז החלה העסקת העובדים הזרים, ניתן לראות צלילה בשכר הנמוך. קצבאות ההכנסה וקצבאות הילדים גם הם תרמו לכך.

פתרונות מוצעים:

• אכיפה של חוקי העבודה ואי העסקה של עובדים זרים לא חוקיים;
• חיזוק ביטוח האבטלה – זהו כלי שמשכלל את מנגנון חיפוש העבודה. משום שהיו אנשים שניצלו את המנגנון זה החמרנו מדי את הקריטריונים: הגדלנו את משך העבודה הנדרש לפני קבלת האבטלה והקטנו מאד את משך הזמן שאדם זכאי לדמי אבטלה. יש לתקן את הדברים הללו כדי לאפשר לאנשים לחפש עבודה.

צעדים ישירים מומלצים:

• קצבאות שלא יפגעו בהשתתפות בשוק העבודה – הגדלת קצבאות לקשישים;
• מס הכנסה שלילי – תוספת הכנסה למי שכן עובד והכנסתו נמוכה;
• קצבאות הילדים – השינויים היו נכונים ואנו צריכים להתנגד להצעה להגדיל את הקצבה למשפחות מרובות ילדים;
• תקציב החינוך בישראל – הוא תקציב מרחיב פערים והגיע הזמן לשנות את זה. הכנסה תלויה בהשכלה וברור כי ערבים מקבלים פחות השכלה במדינת ישראל.


בן בסט הסתמך על מחקר השוואתי היא כי עוני הוא תוצר של מדיניות כלכלית ולא דבר שקורה מאליו.

פרופ' אבנר דה שליטאמר כי חלק גדול מן העניים מעוניין לעבוד גם אם יש קצבאות, כי מדובר בהערכה עצמית ותחושת סיפוק.

כפי שאמר רוברט סולו אפשר להוציא אדם מעוני באמצעים שונים. כלומר, לא כל אחד תופס את העוני שלו באותה צורה וגם הפתרון אינו זהה.

תפקודים חשובים: השכלה, יכולת ורבאלית. במצב של עוני אנשים מקריבים תפקודים כדי לשמור על תפקודים קריטיים אחרים. ילדים מתחת לקו העוני חולים פי שניים בסוכרת מילדים מעל קו העוני. הם מקריבים בריאות כדי להשיג שובע, לפעמים ביודעין.