מקווה טהרה מימי בית שני התגלה בעת ביצוע עבודות שימור במנהרות הכותל המערבי. המקווה, שהתגלה בסמוך לאולם ההרודיאני, הינו מהגדולים שהתגלו עד כה. הוא ייחודי בצורתו, שכן יש בו מדרגות מכל ארבעת צדדיו, על-מנת שיוכל לשמש מספר רב של טובלים בעת ובעונה אחת. מדרגות המקווה מצופות בטיח מוקשה, בעל גימור מעוגל בזווית המדרגות.
נראה שהמקווה שימש עד מלחמת החורבן, שכן הוא יצא מכלל שימוש בתקופה הרומית, כאשר תעלת-מים חצתה אותו ושברה את המדרגות הצפוניות שלו. ברעידת אדמה, שהתרחשה ככל הנראה בתקופה המוסלמית הקדומה, ניזוק המקווה קשות ונפער בו סדק, הניכר בחלקו הדרומי, ואף גרם לשקיעת המדרגות בדרום המקווה.
מקווים למצוא עוד
הארכיאולוגים, העוסקים בחשיפת המקווה, מקווים לגלות מקוואות נוספים בסמיכות למקווה הגדול. חשיבות המקווה, בכך שהוא נמצא בסמוך לאחר משערי הר הבית (שער וורן), ומעיד על שימושו כמקווה לעולים להר הבית, שפקדו את ההר.
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, שמואל רבינוביץ, מסר כי צורת המקווה מבוססת על המתואר בחז"ל באשר לירידת הטמאים אל המקווה ועליית טהורים ממנו, וכי הינו נדבך נוסף בחשיפת העבר המפואר של העם היהודי באזור הר הבית והכותל המערבי.
הרב רבינוביץ ציין, כי החפירות המתבצעות באזור הינן מחוץ לתחום הר הבית בשל האיסור ההלכתי החמור, אך במקביל יש למנוע חפירות באזור הר הבית "הנעשות להכחיד ולהשכיח זכר יהודי".
