דיווח תוך שישה חודשים
נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, מינה ועדה מקצועית שתמליץ על כללי אתיקה חדשים לשופטים, שיעוגנו בחוק. הנשיא ברק חתם לפני מס' ימים על כתב הסמכה לחברי הוועדה, וביקשה לדווח לו תוך שישה חודשים על התקדמות עבודתה.
מינוי הוועדה נעשה עתה על-ידי ברק, בעיתוי זה, בלחץ הצעות חוק שהוגשו בכנסת - שנועדו לכפות על שופטי ישראל, בחוק, כללי אתיקה חדשים; ולאחר שברק נוכח, כי שר המשפטים, מאיר שטרית, וחברי ועדת החוקה חוק ומשפט, תומכים בעיגון כללי אתיקה בחוק.
בראש הוועדה מונה שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין. חברי הוועדה, לצד חשין: שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש; נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט מיכה לינדנשטראוס; שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גבריאל קלינג (המומחה בנושאי אתיקה, ואף כתב בנושא ספר העוסק באתיקה לעורכי דין); שופט בית משפט השלום בתל אביב, משה סובל; פרופ' אליהו אנקר, הידוע במומחיותו בנושא אתיקה, ועו"ד רם הורביץ.
הכללים שקבע שמגר
במערכת המשפטית קיימים כיום כללי אתיקה, שנקבעו ב-1993 על-ידי הנשיא הקודם, מאיר שמגר [ראו קישור]. ואולם, רבים משופטי ישראל, ובראשם הנשיא אהרן ברק, טענו כי אלה אינם מחייבים. לגישתם, החוק לבדו הוא המחייבם, ומכיוון שהכללים שקבע שמגר לא עוגנו בחוק, הרי שהם אינם מחייבים.
זו היתה גם גישתו של שופט בית המשפט העליון, תאודור אור [פרשת אלי הורביץ], כשסירב לפסול עצמו מלדון בערעור שהגיש אלי הורביץ, על-אף שחברו האישי, עו"ד פנחס רובין, ייצג בפניו את אלי הורביץ.
בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון [על-ידי כותב שורות אלה, י.י.], בין היתר בהסתמך על כללי האתיקה האוסרים על שופט לישב בדין במשפט שבו מופיע בפניו עורך דין-חבר, פסק בית המשפט העליון, לראשונה בנושא זה, כי כללי האתיקה שקבע שמגר אכן מחייבים [ראו קישור] - במובן זה שהם "חומר מנחה ומדריך" ובשל היותם "בעלי משקל מוסרי רב". השופטים אליהו מצא, דליה דורנר, ויעקב קדמי קיבלו את הטיעון בעתירה, לפיו שמגר פעל לפי סמכותו המנהלית - כמי שעומד בתפקיד נשיא בראש מערכת השיפוט, ולכן, כל עוד אין בלתם, השופטים מצווים לפעול על-פיהם. בין היתר קבעו השופטים (ציטוטט):
"כללי האתיקה לא עוגנו בחקיקה. הם היו ונותרו, ככל שיועדו ונועדו להיות, "חומר מנחה ומדריך". בשאלה אם ועד כמה יש להם כוח משפטי מחייב, עשויות להיות דעות שונות. אך בדבר היותם בעלי משקל מוסרי רב, דומה שאין ואף לא יכולה להיות מחלוקת. כוחם של הכללים נובע הן מן ההכרה בסמכותו המוסרית של נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הנחיות לאורחות ההתנהגות המצופים משופטים, והן מן העובדה שביחס למידות האתיות הראויות לשופטים, לא נקבעו ולא פורסמו כללים אחרים. ככל שידיעתנו מגעת, ציבור השופטים אכן מכיר בחשיבותם של כללי האתיקה, ורבים מן השופטים, המתלבטים בשאלה אתית, אכן נוטים ונוהגים לחפש בהם מענה לשאלה המטרידה אותם. אנו סבורים שגישה זו משקפת דרך ראויה ורצויה. כל עוד לא נקבעו כללים אחרים, ולא הוכרז על ביטולם או שינוים של הכללים הקיימים, חזקה על כללי האתיקה שיוסיפו להנחות את השופטים בשאלות בהן ייתקלו. אין משמעות הדבר, שבכל מקרה בו ינהג שופט שלא על-פי האמור בכלל מכללי האתיקה, יהיה זה נכון לייחס לו התנהגות שאיננה אתית. אלא שבגיבוש עמדתו, ביחס להכרעה שיש או עשוי להיות לה גם פן אתי, ראוי לשופט לייחס משקל גם להנחיה הבאה לידי ביטוי בכללי האתיקה".
מאבק יוקרתי?
אלא שגם לאחר מכן, לא במעט נוכח מאבקי יוקרה בין ברק לשמגר, ניסו גורמים שונים במערכת המשפט "לנגוס" בחשיבותם של הכללים הקיימים - אותם קבע כאמור שמגר. הנשיא ברק, מאידך, הוביל במשך שנים קו שקבע כי יש צורך לקבוע כללי אתיקה חדשים. מאידך, הוא נמנע במשך שנים רבות מלקדם נושא זה.
בכתב המינוי לוועדה קובע עתה ברק: הגענו לכלל מסקנה כי מן הראוי הוא שכללים אלה ילבשו לבוש של כללים חרוטים וחקוקים. צעד חשוב בכיוון נעשה על-ידי הנשיא שמגר בכללי האתיקה שנוסחו על-ידו ב-1993. כללים אלה ישמשו בסיס לעבודת הוועדה...".
