שליש מאוכלוסיית ישראל הם ילדים

בסוף שנת 2005 חיו בישראל 2,326,400 ילדים (בני 0-17). מתוכם, כ-1,608,300 ילדים יהודים, 643 אלף ילדים ערבים ועוד כ-70 אלף ילדים "אחרים" שהם בני משפחה של עולים אשר דתם אינה מסווגת במרשם התושבים.

הילדים החיים בישראל מהווים שליש (33.3%) מכלל תושבי ישראל, בדומה לשנת 2004. נתון זה מבדיל את ישראל ממרבית מדינות העולם המערבי בהן אחוז הילדים קטן יותר. לעומת זאת, במדינות הערביות כמחצית מהאוכלוסיה הם ילדים.

בשנת 2005 נולדו בישראל כ-143.9 אלף תינוקות מהם. 51.4% מהתינוקות הם בנים. כ-100.7 אלף תינוקות נולדו בשנה שעברה לנשים יהודיות, כ-34.2 אלף לנשים מוסלמיות, כ-4.0 אלף לנשים שדתן לא סווגה במשרד הפנים, כ-2.5 אלף לנשים דרוזיות ומספר דומה לנשים נוצריות.

אחוז הילדים הגבוה ביותר - בביתר עילית

אחוז הילדים הגבוה ביותר בארץ הוא ביישוב החרדי ביתר עילית שבו כ-63% מאוכלוסיית היישוב הם ילדים. גם ביישובים החרדים מודיעין עילית ואלעד אחוז הילדים מתקרב ל-60% מכלל האוכלוסיה. ביישובים הבדווים בדרום נמצא כי בתל שבע, רהט וכסיפה אחוז הילדים גבוה במיוחד (מעל ל-60%).

ירושלים - העיר בעלת הכי הרבה ילדים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בירושלים בדומה לשנים קודמות, נמצא מספר הילדים הגדול ביותר (291,700 ילדים) והם מהווים 40.5% מכלל התושבים בעיר. העיר תל אביב-יפו היא השנייה בגודלה במספר הילדים המתגוררים בה (75,400), אך חלקם היחסי עומד על כ-20% בלבד, האחוז הנמוך ביותר של ילדים ביישובים העירוניים בישראל.

בעיר בני ברק אחוז גבוה של ילדים - מעל ל-67.5 אלף ילדים מתגוררים בה, המהווים קרוב למחצית מאוכלוסייתה (כ-47%). יישובים עירוניים חדשים עם ריכוז גבוה של אוכלוסיה צעירה הם שוהם ומודיעין-מכבים רעות בהן אחוז הילדים עומד על 43% ו-41% בהתאמה. יישובים עירוניים בהם אחוז ילדים נמוך (כ-21%) הם גבעתיים, בת-ים ורמת גן.

47% מסך משקי הבית בישראל - עם ילדים

בשנת 2005 היו 927 אלף משקי בית עם ילדים, בהם 2,177.8 אלף ילדים בגיל 0-17 המהווים - 47% מסך משקי הבית בישראל. ממוצע הילדים במשק בית עם ילדים - 2.4

בקרב היהודים היו 713 אלף משקי בית עם ילדים כ-43% מכלל משקי הבית ובהם 1,555 אלף ילדים. ממוצע ילדים במשק בית עם ילדים - 2.2.

בקרב הערבים היו 191 אלף משקי בית עם ילדים כ-72% מכלל משקי הבית, ובהם 587 אלף ילדים. ממוצע ילדים -3.1.

כ-40% מסך משקי הבית עם ילדים עד גיל 17 נמצאים ב-14 הערים הגדולות בישראל, המונות מעל 100,000 תושבים. 6% מכלל הילדים גרים במשק הכוללים משפחה גרעינית ואנשים נוספים. 5% מכלל הילדים היהודים, 7% מהילדים הערביים ו-20% מילדי עולי בריה"מ (הילדים שעלו מבריה"מ משנת 1990 ואילך או שנולדו בישראל לעולי 1990 ואילך מבריה"מ).

92% מהילדים גרים עם שני ההורים

92% מהילדים בישראל גרו עם שני ההורים. 8% מהילדים, גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים שגרו במשפחה חד הורית גרו עם אימם (כ-92%).

27% מהילדים בגיל 0-17 החיים במשפחות חד-הוריות, גרו במשקי בית ללא מועסקים.

חלקם היחסי של הילדים הגרים במסגרת משפחה חד הורית מקרב הילדים היה גבוה יותר באוכלוסיה היהודית מאשר באוכלוסיה הערבית- 8.7% לעומת 3.5%, בהתאמה. בקרב ילדי עולי בריה"מ, אחוז הילדים שגרו במסגרת של משפחה חד הורית מקרב הילדים היה גבוה במיוחד- 18%.

מספר הילדים הגבוה ביותר למשפחות חד-הוריות - באשקלון

מבין 14 הערים הגדולות, בעיר אשקלון נמצא אחוז הילדים הגבוה ביותר הגר במסגרת משפחה חד הורית כ-16%, לאחר מכן בערים רחובות, חולון, חיפה ותל אביב -יפו נמצא כ-12%.

כמחצית ופחות מאחוז זה נמצא בערים ירושלים ובני ברק.
בקרב הילדים היהודים במשפחות חד-הוריות 61% גרו עם הורה גרוש, 17% עם הורה יחיד נשוי אך חי בנפרד, ו-12% עם הורה אלמן, כ-11% נוספים גרו עם הורה רווק (רובן ככולן אמהות רווקות).

בין הילדים הערבים במשפחות החד-הוריות 43% גרו עם הורה אלמן, 33% גרו עם הורה נשוי אך חי בנפרד ו-22% עם הורה גרוש.

2005: 54% מתלמידי יב' היו זכאים לתעודת בגרות

שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידי כיתות יב' היה 54% בשנת 2005. בחינוך העברי נמצא שיעור זכאות (55%) הגבוה מזה שבחינוך הערבי (47%). שיעור הזכאות בקרב בנות גבוה מזה שבקרב בנים, הן בחינוך העברי (61% לעומת 49%, בהתאמה) והן בחינוך הערבי (54% לעומת 39%, בהתאמה).

שיעור הלמידה בקרב בני 14-17 הוא 95.9%. בקרב יהודים ואחרים שיעור הלמידה הוא 97.3%, לעומת 90.5% בקרב תלמידים ערבים. שיעור הלמידה בקרב בנות (97.1%) גבוה מאשר בקרב בנים (94.7%).

אחוז הנושרים ממערכת החינוך שבפיקוח משרד החינוך בשנת תשס"ה ובמעבר לתשס"ו (כיתות ט-יא')היה 5.4%. בחינוך העברי 4.6% ובחינוך הערבי 8.4%.

בשנת תשס"ה ביקרו 387,914 ילדים בגני ילדים ובמעונות יום. שיעור הלמידה בגני ילדים בקרב בני 2-5 הוא 73.6%, כאשר שיעור זה בקרב יהודים ואחרים גבוה מאשר בקרב הערבים.

בחינוך היסודי למדו 787,106 תלמידים, מהם 574,468 בחינוך העברי (73.0%) ו-212,638 בחינוך הערבי (27.0%). 56%% מתלמידי החינוך העברי למדו בפיקוח הממלכתי-כללי (לעומת 59% בתשס"ג) 25.1% בפיקוח החרדי (21.9% בתשס"ג) ו-18.9% בפיקוח הממלכתי-דתי (19.1% בתשס"ג).

בחטיבות הביניים למדו 256,321 תלמידים, 73.6% מהם בחינוך העברי ו-26.4% בחינוך הערבי.

בחטיבה העליונה שבפיקוח משרד החינוך, התרבות והספורט למדו 348,043 תלמידים, 81.5% מהם בחינוך העברי ו-18.5% בחינוך הערבי. 62.2% מתלמידי החטיבה העליונה לומדים בנתיב העיוני.
14,454 תלמידים למדו בבתי ספר לחניכים שבפיקוח משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה.

הוצאות גבוהות למשק בית עם ילדים

ההוצאה החודשית לתצרוכת של משקי בית עם ילדים גבוהה פי 1.4 מההוצאה של משקי בית ללא ילדים.משקי בית עם ילדים מוציאים אחוז גבוה יותר על סעיפי: "מזון", "הלבשה והנעלה" וה"חינוך, תרבות ובידור" ופחות על סעיף "הדיור", מאשר כלל האוכלוסיה ומשקי בית בלי ילדים.

ההוצאה החודשית הממוצעת על קורנפלקס פיצפוצים ופריכיות בחמישון העליון היא 67 ש"ח, פי 4 יותר מאשר במשק בית בחמישון התחתון.

בחמישון העליון מוציאים 294 ש"ח לחודש על מחשב, אינטרנט ומוצריהם, לעומת 55 ש"ח שמוציאים משקי בית בחמישון התחתון.

על חוגים וקורסים מוציא משק בית בחמישון העליון פי 9.3 יותר מאשר במשק בית בחמישון התחתון. ועל שעורי עזר מוציא משק בית בחמישון העליון פי 5.8 מהחמישון התחתון.

ל-62.4% ממשקי הבית בישראל יש מחשב ו-48.7% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט. במשקי בית עם ילדים ל-77% ממשקי הבית יש מחשב ו-57.5% מחוברים לאינטרנט.

השמות הפופולריים ביותר ב-2005: נועה ואורי

השם הנפוץ ביותר בקרב בנות יהודיות בשנת 2005 היה נועה. כ-3% מהבנות נקראו בשם זה. בקרב הבנים היה השם הנפוץ ביותר אורי (ניקוד השם אינו ידוע), ואחריו נועם (כ-2%).

מנתוני הלמ"ס עולה כי ישנה יציבות בפופולריות השמות הניתנים לבנות יהודיות. בשבע השנים האחרונות השם נועה היה השם הפופולרי ביותר. בשנת 2005 גם שירה שומרת על מקומה השני מזה שש שנים ושמרה על מקומה השלישי זו השנה הרביעית. אגם כמו בשנה הקודמת נמצא במקום הרביעי לאחר שבשנת 2003 היה במקום ה-83 וב-2002 במקום ה-308.

השמות שנעשים יותר אופנתיים בשנים האחרונות בקרב הבנות הם: אליה,גאיה, עלמה, אורין, יהלי, נויה, חוה, ליאם, גילי, תהל, אריאל, טוהר, ליה, טליה, אביגיל, אוריה, תאיר, שילת, נעמה, ליאן ומעיין. כך שבשנה האחרונה השם נויה הגיע למקום ה-27 מהמקום ה-46 בשנת 2004 ו-130 בשנת 2000 וטליה עלה למקום ה-15 מהמקום ה-24 בשנת 2004 וה-48 בשנת 2000.

בקרב הבנים השם ליאם צובר פופולריות עולה מהמקום למקום ה-27 מהמקום ה-39 בשנת 2004 ו-206 בשנת 2000.

השמות שניתנו באוכלוסיה היהודית במידה דומה הן לבנים והן לבנות במידה דומה הם: נועם, יובל, עמית, ליאור, אור, שחר, טל, ליאם, שקד, אליה, אופיר, שי, רותם, גל, אביב, לירון, יהלי, זיו, בר, אושר, ירדן, הלל, אלמוג, חן, רז, סתיו, שוהם, יהל, אדר, סהר, ים, דורון, עמנואל, רביד, ארבל.

בקרב הבנים המוסלמים 14.1% נקראו בשם מוחמד, 6% בשם אחמד. מוחמד ויחד עם השמות מחמד ומחמוד הינם יותר מרבע מהבנים המוסלמים שנולדו בשנת 2005. בקרב הבנות המוסלמיות השם הנפוץ ביותר היה איה אחריו מרים, עדן, שהד, נור ופאטמה.