ולדימיר גוסינסקי, מבעלי השליטה במעריב, תובע כ-177 מיליון שקל מהכשרת היישוב שבשליטת משפחת נמרודי. זאת, בגין נזקים שנגרמו לעיתון מרכישת הד ארצי ומהפרת ההסכם בינו לבין הכשרת היישוב. מעריב, הנמצאת בשליטת הכשרת היישוב (61%) וגוסינסקי (27%), רכשה ב-1999 ממלונות הכשרת היישוב כ-72% מהד ארצי, תמורת 29 מיליון שקל. גוסינסקי דורש כ-85 מיליון שקל "בגין הנזקים שנגרמו למעריב כתוצאה מהעסקה".
כמו כן דורש גוסינסקי פיצוי בסך של כ-34 מיליון דולר, בשל הפרה יסודית של הסכם בעלי המניות בין הכשרת היישוב לבין גוסינסקי, בעניין החזקותיהם במעריב, לאחר שתקציב מעריב לשנת 2006 אושר על-ידי דירקטוריון מעריב למרות התנגדות גוסינסקי.
הכשרת היישוב הודיעה היום לבורסה כי התקבל מכתב מעו"ד של גוסינסקי והחברה דוחה את הטענות נגדה. "רכישת הד ארצי נראתה כעסקה טוב למעריב ואושרה ללא כל התנגדות של גוסינסקי", עונים בהכשרה לטענה הראשונה. "דירקטוריון מעריב אישר את תקציב מעריב לשנת 2006 כסמכותו על-פי דין. למיטב ידיעת החברה, הסמכות הבלעדית לקבוע תקציב של חברה ובוודאי שכך בחברה ציבורית, הנה בדירקטוריון החברה", משיבים לטענה השנייה. הכשרת היישוב טוענת כי "התביעות והטענות של גוסינסקי אינן אלא ניסיון לאלץ את החברה לרכוש את מניות גוסינסקי במעריב, תוך שימוש ובאמצעים ושיטות פסולים, המעידים על חוסר תום לב והתנהלות בניגוד לכל דרך מקובלת".
ב-2003 מכרה מעריב את החזקתה בהד ארצי בתמורה ל-5 מיליון שקל לאחר שהחברה העוסקת בהוצאה לאור והקמעונאות של מוצרי פנאי כמו דיסקים וקלטות ייצרה הפסד של 110 מיליון שקל ב-2000-2002. גוסיסנקי חבר למעריב לפני כתשע שנים, לאחר שהשקיע בעיתון כ-85 מיליון דולר לפי שווי של 340 מיליון דולר - שווי גבוה ב-180% מהשווי של העיתון כיום בבורסה. על הנייר מופסד גוסינסקי בכ-65% מאז ההשקעה ההיא. הזרמת הכספים של גוסינסקי הצליחה לעזור למעריב, שרק בשלוש השנים האחרונות שרף למעלה מ-100 מיליון שקל.
נמרודי שוקד בחודשים האחרונים על מכירת העיתון השני בגדולו במדינה. בין השמות שעלו היו שלדון אדלסון וארקדי גאידמק, אך המגעים לא נשאו פרי.
