רכבת ישראל הגישה עתירה נגד עיריית רחובות אשר ביקשה לנקוט בהליכי גבייה מנהליים של חוב ארנונה בגין תחנת הרכבת רחובות.
הרכבת מחזיקה ומפעילה בכניסה הצפונית לרחובות תחנה המשמשת למתן שירותים לציבור הנוסעים. עד לשנת הכספים 2002, חוייבה הרכבת בתשלום ארנונה כללית בגין התחנה, בסכום של כ-88,000 ש"ח לשנה. בשנת 2002 הועלה שיעור הארנונה, נוכח עמדת העיריה כי עם שינוי מעמדה של הרכבת, התאגדותה כחברה ממשלתית, וביטול הסעיף המשווה את מעמד הרכבת למעמד המדינה. לפיכך, טענה עיריית רחובות, אין היא זכאית להנחה בשיעור של 45% הניתנת למדינה. העיריה גרסה בנוסף כי לא חויב מלוא שטח המבנים והקרקע בהתאם לסיווגם הנכון. העיריה שלחה לרכבת שומת ארנונה מתוקנת לשנים 1997- 2002 ושומות שוטפות לשנים 2003 ואילך.
במסגרת הליכים שהתנהלו בין רכבת ישראל לעיריה לפני ועדת הערר לעניין ארנונה, הגיעו להסכם פשרה לפיו שילמה הרכבת לעיריה סך של 850,000 ש"ח לסילוק חובות הארנונה עד תום שנת 2003. מתוך הסכום האמור, סך של כ - 700,000 ש"ח נוסף לתשלומים השנתיים השוטפים ששילמה הרכבת לעיריייה בגין השנים שעד לשנת 2003 (בסך של 88,000 ש"ח לשנה).
סוגיית גובה התשלום החל משנת 2004 ואילך נותרה בפני ועדת הערר.
העיריה, אשר מבקשת כעת לחייב את רכבת ישראל בשומת ארנונה שנתית בסך 1.1 מיליון ש"ח, מבקשת, עד להכרעה במחלוקת, לגבות מהרכבת סך של 88,000 ש"ח לשנה, כסכום שאינו שנוי במחלוקת שכן רכבת ישראל שילמה אותו עד לפרוץ הסכסוך בשנת 2002.
הרכבת חולקת על דרישה זו ועל סמכות העיריה לנקוט בהליכי גבייה מנהליים. לטענתה, הוגש ערר וחוב הארנונה כולו שנוי במחלוקת, לפיכך העיריה אינה מוסמכת לנקוט בהליכי גבייה מנהליים.
השופט, עוזי פוגלמן, פסק בשבוע שעבר (23.01.07) כי "אין להלום מצב בו נישום המחזיק במבנה ובמקרקעין עתירי שטח יוכל בהבל פה ובמנותק מתשתית קונקרטית לטעון לקיומה של מחלוקת כוללת, ובכך יוכל להמנע באופן מוחלט מתשלום ארנונה למשך פרק זמן של שנים מספר".
בית המשפט ראה את הסכום אותו מבקשת העיריה לגבות בשלב זה, סך של 88,000 ש"ח לשנה, כמשקף חיוב לא שנוי במחלוקת שהיה משולם על-ידי הרכבת עד לשנת 2002. גם לאחר מכן, כאשר הגישה הרכבת ערר לוועדת הערר לגבי התקופה המסתיימת בשנת 2003, לא הופחת הסכום כי אם הוגדל בשיעור ניכר. נראה לכאורה כי טענת הרכבת כי קיימת מחלוקת גם בהתייחס לתשלום בשיעור האמור היא מלאכותית ואין בה ממש.
הרציונאל מאחורי מס הארנונה הינו מתן האפשרות לרשות המקומית להעניק שירותים חיוניים לתושבים. ואין שום יסוד, כאשר המחלוקת היא מלאכותית, כבמקרה זה, למנוע מן הרשות אמצעי מימון מרכזי זה לביצוע תפקידיה על-פי דין.
בית המשפט דחה את בקשתה של רכבת ישראל לעצור את הליכי הגבייה של העיריה והמליץ לרכבת ישראל "לשקול תשלום הסכום הנדון, לפני שיימשכו הליכי הגבייה המנהליים".
