|
|
[צילום אילוסטרציה: משטרת ישראל]
|
|
|
|
|
|
|
|
| רק עונש ממשי ומכאיב, אשר לא רק יבטיח הרחקתו מן החברה לתקופה משמעותית, אלא גם ירתיע אותו ואחרים שכמותו מלשוב ולבצע עבירות דומות. | |
|
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי הרשיע (5.2.07) שני קטינים בביצוע מעשי סדום והתעללות בקטין. שלושה מהנאשמים הנוספים הגיעו להסדר טיעון מול התביעה ומול נאשם שישי בוטל כתב האישום בהסכמה. היות והצדדים המעורבים במקרה הינם קטינים, אנו מנועים מלפרסם את זהותם.
במסגרת הסדר טיעון, הותר לאחד הנאשמים (נאשם 1) לחזור בו מכפירתו ולהודות כי ביצע את העבירות המופחתות, שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. הנאשם הודה כי ביצע מעשי סדום שונים, שתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה, שיבוש מהלכי משפט, איומים, והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. במסגרת משפט זה אוחד תיק נוסף של הנאשם והוספה הודאה בביצוע עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה והחזקת נכס החשוד כגנוב.
הנאשם השני (נאשם 2) הגיע אף הוא להסדר טיעון עם התביעה, והודה בביצוע שתי עבירות של מעשי סדום ושלוש עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות. גם נאשם זה ביקש לאחד תיקים ולצרף תיק נוסף אשר בו הודה גם הוא בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
שרשרת האירועים שבהם עוסק פסק הדין נוגעת לתקופה שבין יוני 2004 ועד למאי 2005, עת נטלו הנאשמים חלק במסכת של התעללות פיזית ומינית במתלונן, קטין, צעיר מהם, שהתגורר בשכנות.
נאשם 1, בן 17 היום, הודה בשלושה אישומים המתייחסים לאירועים שבהם איים על המתלונן כי יפגע בו, פעם אחת גם באמצעות סכין אותה אף זרק לעברו, הורה לו למצוץ את איבר מינו, היכה אותו בכל חלקי גופו, ואילץ אותו להחדיר את איבר מינו לפיו בניגוד לרצונו. את כל זאת עשה בנוכחות אחרים שצפו במעשים ואף השתתפו בהם.
נאשם 1 הודה כי בעת שנחשפה הפרשה, איים על עדים בפגיעה בגופם אם לא ימסרו עדות שקר, וכן, במהלך חקירתו במשטרה איים על קצין משטרה והפריע לו במילוי תפקידו. כמו כן, במסגרת התיק הנוסף אותו צירף, הודה הנאשם כי הניח במספר מועדים, חתיכות ברזל, קרשים, אבנים וצמיג של טרקטור על פסי רכבת וכי החזיק ארבעה סמלים של כלי רכב החשודים כגנובים, ומבלי שהוכיח כי רכש אותם כדין.
הנאשם 5, בן 15 היום, היה שותף לנאשם 1 בשניים מהאישומים שבהם אף הוא היכה את המתלונן, איים עליו במטרה לאלצו לבצע בו מין אוראלי, החדיר את איבר מינו לפיו של המתלונן בניגוד לרצונו והכל בנוכחות האחר. כן הודה במקרה נוסף שבו רדף אחר המתלונן יחד עם נאשם נוסף והכניסו בכוח לבית, שם ביצע בו אח"כ הנאשם האחר מעשה סדום.
לדברי התביעה, נאשם 1 היה הרוח החיה מבין כל הנאשמים. הוא היחיד בעל עבר פלילי והוא הנאשם המעורב במספר הרב ביותר של אישומים, שכללו גם עבירות מין, גם מעשי אלימות תוך שימוש בסכין, גם איומים וגם הדחה בחקירה, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר. בנוסף לכל אלה - צרף את התיק הנוסף שהינו חמור ביותר כשלעצמו, שלצידו עונש של 20 שנות מאסר.
התביעה ביקשה מבית המשפט להכיר בחומרת מעשיו של הנאשם 1 ולפיכך, טענה, מחייבים הם ענישה ממשית ומחמירה. אשר לנאשם 5, עמדת התביעה היתה מתונה יותר. לדבריה, נאשם זה הינו "פגע רע". העונש אותו ביקשה להטיל על נאשם זה הינו במסגרת מעון נעול כחלופה למאסר.
עורכת הדין של נאשם 1, עו"ד פולינה סורין, לא ניסתה להמעיט מחומרת המעשים המיוחסים לנאשם 1, אך ביקשה לשמור על יחסיות ראויה לנסיבות ולנאשמים האחרים. לטענתה, עובדת היותו כבן 15 בעת ביצוע העבירות, צריכה להביא להקלה בעונשו. עורכת הדין של נאשם 5, עו"ד חגית רחמני, הזכירה לבית המשפט כי הנאשם 5 היה מתחת לגיל 14 בעת שנעצר. הוא שהה במעצר תקופה ארוכה של כ-7 חודשים, עד שהועבר לאבחון למעון הנעול, אליו הגיע כשהוא מבולבל והסתגלותו לא היתה קלה. עם זאת, מצבו הלך והשתפר בהדרגה. לטענתה, משפחתו הינה משפחה תומכת ומשתפת פעולה והדבר נותן סיכוי להצלחת שיקומו.
בית המשפט פסק כי אין לחלוק על העובדה שנאשם 1 הוא שהיה המוביל, הדומיננטי והמעורב באופן העמוק ביותר בביצוע העבירות במתלונן, ואף הגדיל לעשות והמשיך וביצע עבירות נוספות, תוך עזות מצח, גם לאחר שנעצר. מעורבותו בעבירה הנוספת אותה צירף - מחמירה את מצבו. כמו גם העובדה כי כבר ביצע עבירת איומים בעבר ונשפט עליה.
בית המשפט קבע כי הנאשם 1 אינו בר טיפול. מפסק הדין עולה כי חוסר התובנה לחומרת מעשיו, אי הבעת חרטה אמיתית, סירובו העיקש לשתף פעולה בכל מסגרת טיפולית שהוצעה, אי קבלת אחריות מלאה על מעשיו גם כאשר הודה בביצועם, וגישתו התועלתנית, המצביעה על מחשבה מוקדמת ושיקולי רווח והפסד, אלו אינם מותירים מקום לספק כי נאשם זה איננו בר טיפול.
בית המשפט גזר על נאשם זה 4 שנות מאסר בפועל, עונש אשר לדברי בית המשפט הינו "ממשי ומכאיב, אשר לא רק יבטיח הרחקתו מן החברה לתקופה משמעותית, אלא גם ירתיע אותו ואחרים שכמותו מלשוב ולבצע עבירות דומות".
תמונה שונה לחלוטין צייר בית המשפט בעניינו של נאשם 5. השופטים ראו בתהליך הטיפול במסגרת המעון הנעול בו שוהה זה כ-8 חודשים, צעד חיובי. מתסקירי המבחן על כי הנאשם 5 הינו בר טיפול ונראה כי קיים סיכוי לשיקומו. בית המשפט אימץ קביעות אלו.
השופטים קבעו כי הדרך ההגיונית והמהווה המשך טבעי לצו המעון הנעול במקום מאסר, ואשר גם היא מאפשרת חזרה לשינוי דרך הטיפול במידת הצורך, היא זו שננקטה כלפי שלושת הנאשמים שבאשר להם הגיעו הצדדים להסדר טיעון. אין כל סיבה, פסקו השופטים, שלא לנקוט באותה הדרך גם באשר לנאשם 5. זאת בנוסף להטלת עונש מרתיע של מאסר מותנה.
בנוסף הטיל בית המשפט על שני הנאשמים חובה לפצות את קורבנם בסכום של 1,000 ש"ח כל אחד.
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
