יותר מחמישים שנה נכשלו רעיונות ויוזמות לרפורמה מהותית במערכת השלטון המקומי בישראל. ההתמודדות עם בעיות ומשברים הייתה אד-הוק, ומהמלצות של ועדות שונות שהציעו רפורמות משמעותיות לא יושם כמעט דבר. כך קובע דוח מבקר המדינה בחלק שעסק בקשר שבין משרד הפנים לרשויות המקומיות.
המבקר אומר כי בחלוקת הסמכויות והתפקידים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי יש להגדיר תחומי סמכות ואחריות ולהקטין את נקודות החיכוך ואת הכפילויות.
הממצאים מצביעים על הקשר בין ביורוקרטיזציה ובין אי-יעילות כתוצאה מריבוי חוקים, צווים, נהלים קשוחים והוראות, שלכאורה יכולים להיות פונקציונליים, אך בפועל הם מונעים מהסקטור המוניציפלי לבצע משימות.
בממצאים הללו בולטות הפעולות המנהליות הממושכות הנדרשות מהרשויות המקומיות ומהמשרד עצמו, היוצרות חסמים כגון התמשכות הליך אישור הצעות התקציב, אישור הצעות התקציב לאחר תום השנה, העדר בקרה על התב"רים, התמשכות הטיפול בחוקי עזר ובהקצאת מקרקעין והסרת אחריות המשרד מפתרון בעיות שנוצרו עקב שיתוף פעולה אזורי בתחום הביוב. עקב חולשתו של המשרד אין בכוחו לקיים פיקוח ראוי על הרשויות המקומיות הלא מעטות שבהן התקלות והעיכובים, ולכן בחלק מהמקרים נראה כי הדרישות המנהליות לא משרתות שום מטרה מלבד זכות הקיום של אותה דרישה עצמה.
מן הראוי אפוא שהמשרד יפעל להסרת החסמים שתוארו באמצעות ביזור סמכויות ופישוט תהליכי עבודה והענקת עצמאות רבה יותר לרשויות המקומיות. במקביל, על המשרד לפעול בקרב עובדי הרשויות המקומיות ובקרב עובדיו להעמקה ולהטמעה של הידע המקצועי בנוגע להליכי הטיפול בנושאים שהוזכרו בדוח זה, ולא להסתפק בפרסום הנחיות בלבד.
נוסף על כך, הצביעו הממצאים על העובדה שאי-ההתאמה בין הנורמה ובין המציאות שנוצרה במשך השנים גורמת לאי-קיום הנורמה, למשל, בהליך הגשת התקציב לאישור המשרד ובדרכים שבהן הרשויות פועלות בהיעדר תקציב מאושר. במהלך השנים חלו שינויים מהותיים במעמדו של השלטון המקומי וביחסי הגומלין בינו ובין השלטון המרכזי. לדעת משרד מבקר המדינה, שינויים אלו מחייבים את מקבלי ההחלטות לבחון את הקיים ולהציע חלופות כולל שינוי הנורמה.
כיום נמצאת על סדר היום הציבורי הצעת חוק העיריות, אשר לפיה תהיה התערבות מזערית של המשרד כל עוד הרשות פועלת כשורה, אך התערבות אפקטיבית במקרים אחרים. על המשרד לרכז מאמץ בתהליך החקיקה בד בבד עם בחינת המצב הקיים ועם פעולה לשינוי ולשיפור של המערכות הקיימות.
הרשויות המקומיות מספקות לתושביהן מגוון שירותים מקומיים שהן חייבות או רשאיות להעניק, ושירותים ממלכתיים מטעם המדינה. למימון פעולותיהן הרשויות המקומיות תלויות, בין היתר, בכספי הממשלה.
שר הפנים כבא כוחה של הממשלה מוסמך לפקח על פעולותיהן של הרשויות המקומיות, דבר המוצא את ביטויו במגוון של חוקים: פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות וצווי המועצות המקומיות, שהותקנו מתוקף פקודה זו, וחוק יסודות התקציב. בצד היותו גורם מפקח על הרשויות המקומיות, בעניינים הנוגעים לפעולות מסוימות שלהן שר הפנים הוא המאסדר (הרגולטור). בהתבסס על חוקים מסוימים כגון חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, וחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המשרד מפקח על הרשויות המקומיות ומפרסם נהלים, הנחיות והוראות.
למשרד הפנים הוקנו סמכויות פיקוח על פעולותיהן של הרשויות המקומיות כדי להבטיח שייעשו בהתאם להוראות הדין ולכללי מינהל תקין.
חוץ מקביעת קריטריונים לחלוקת המענק הכללי, המשרד לא יישם את המלצות הוועדות השונות, ולפיכך לא חל שינוי ביחסי הרשויות המקומיות עם המשרד, והכשלים בניהול הרשויות המקומיות בעינם עומדים ואף החריפו בחלק מהמקרים.
לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח המשבר המתמשך ברשויות המקומיות על המשרד לרכז מאמץ בתהליך החקיקה בד בבד עם בחינת המצב הקיים ועם פעולה לשינוי ולשיפור של המערכות הקיימות.
מן האמור לעיל עולה כי המועדים המחייבים על-פי החוק מאפשרים לרשות המקומית להגיש את הצעת התקציב עד לתום שנת הכספים שהסתיימה, ולכן לא נותר זמן בידי המשרד לבדוק ולאשר אותה עד תחילת שנת הכספים שההצעה חלה עליה.
מהנתונים עולה כי בכל אחת מהשנים 2003-2005 פעלו מרבית הרשויות המקומיות ללא תקציב מאושר או שתקציביהן אושרו לאחר תום שנת הכספים; עוד הועלה בביקורת כי ל-40 מהרשויות לא אושר התקציב במשך שלוש שנים ברציפות.
בבדיקות שעשה משרד מבקר המדינה נמצא כי העיכובים באישור התקציב נגרמים, בין היתר, בשל הגשת הצעות התקציב למשרד באיחור. מנתוני שנת תקציב 2005 שמסרו מחוזות מרכז, דרום ותל אביב למשרד מבקר המדינה על 102 רשויות עולה כי בממוצע חלפו כ-148 יום מתחילת שנת הכספים עד הגשת הצעות התקציב לאישור. עוד נמצא כי רק 13 רשויות מקומיות (כ-13%) הגישו את הצעות תקציביהן לאישור המחוזות עד תחילת שנת הכספים.
שיגור הנחיות המשרד באיחור מעכב את הכנת תקציבי הרשויות, גורם לכפל עבודה ברשויות שהכינו את הצעות תקציביהן משום שהן נאלצות להגישן שנית על-פי ההנחיות ואינו עולה בקנה אחד עם החוק, שמחייב את הרשויות המקומיות להגשת הצעת תקציב לפני תחילתה של שנת הכספים שההצעה חלה עליה.
נתוני הביצוע של השנה הקודמת אינם ידועים במועד החוקי של הכנת התקציב, אלא רק בחודשים הראשונים של שנת הכספים המסוימת, מאחר שהכנתם נמשכת בתוך שנת הכספים החדשה. כך יוצא שהנחיות המשרד אינן ניתנות לביצוע, והרשויות המקומיות אינן מסוגלות למסור למשרד את הצעת התקציב בתחילת שנה.
יצוין כי על-מנת שהרשויות המקומיות תוכלנה למסור את הצעות תקציביהן במועד, על המשרד לידע אותן ואת המחוזות על האפשרות להגיש אומדן לביצוע באמצעות הכללתה בהנחיותיו.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי עליו להנחות את מחוזות המשרד וגם את הרשויות המקומיות לפעול בהתאם לעמדת מנכ"ל המשרד שהובאה לעיל, כך שהרשויות המקומיות תוכלנה למסור את הצעת תקציבן לאישור המשרד אף לפני תחילת שנת הכספים. כמו כן משרד מבקר המדינה העיר לרשויות המקומיות כי היה עליהן להגיש את הצעת התקציב במועד ובהתבסס על הנתונים הידועים במועד ההגשה.
לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להודיע לרשויות המקומיות בעוד מועד מהן הסיבות לעיכוב על-מנת לאפשר דיון ממצה ושקוף בהן.
הועלה כי בשנת 2004 היה הזמן הממוצע לאישור הצעות התקציב במחוז דרום 125 יום, במחוז תל אביב - 128 יום, ובמחוז צפון - 270 יום. בשנת 2005 היה הזמן הממוצע לאישור הצעת התקציב במחוז דרום - 165 ימים, במחוז תל אביב - 156 ימים, ובמחוז מרכז - 102 ימים.
לדעת משרד מבקר המדינה הכשל המתמשך בהגשת הצעות התקציב שלא על-פי הנהלים מחייב את הרשויות המקומיות, מחד-גיסא, להטמיע את נוהלי המשרד והנחיותיו, ואת המשרד, מאידך-גיסא, להדריך את עובדי הרשויות המקומיות העוסקים בהכנת הצעות התקציב.
לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לפעול לצמצום תקופת אישור התקציב במשרד לזמן סביר.
הועלה כי בהעדר אישור המשרד חלק מהרשויות המקומיות מתנהלות על-פי התקציב שאושר במועצה ולא לפי החלק השנים-עשר מן התקציב האחרון שאושר.
הגשת הצעות תקציב לאישור המשרד באיחור רב, קל וחומר הגשתן לאישור לאחר תום שנת הכספים, מצמצמת עד מאוד את אפשרות המשרד לשנותן, בפרט אם נדרשת הקטנה בסעיפי הוצאה שונים, ולמעשה מעמידה את המשרד בפני עובדות מוגמרות. במצב זה נפגעת באופן ניכר יכולת המשרד לקיים פיקוח מהותי ויעיל על תקציבי הרשויות המקומיות. יצוין כי עוד בדוח ועדת זנבר משנת 1981 הוצע כי ראש העיריה יגיש את הצעת התקציב לאישור שר הפנים חודש ימים לפני תחילת שנת הכספים.
במקרים רבים לא הצליח המשרד להנחות את הרשויות מבעוד מועד ולאשר בזמן סביר את תקציביהן, ובכך לא מילא כראוי את תפקידו לפקח עליהן. רשויות מקומיות לא מעטות תרמו אף הן לעיכובים בלתי-מבוטלים באישור הצעות תקציביהן על-ידי המשרד.
בדוחות מבקר המדינה, בוועדות שהוקמו על-ידי המשרד ובמחקרים אקדמאים הועלו במשך שנות דור ויותר ממצאים וליקויים בנוגע להליך אישור הצעות התקציב של הרשויות המקומיות.
הסברי הרשויות המקומיות מעידים כי לעתים הליך אישור התב"ר על-ידי המשרד לוקה בסרבול וביורוקרטיזציה. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח ריבוי התב"רים המועברים לאישור המשרד ולנוכח ההתנהלות הבלתי-תקינה של הרשויות בעניין, ראוי שהמשרד יבחן לעומק את תהליך אישור התב"רים במחוזותיו השונים.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי עליו לגבש נהלים כפי שהתחייב בחוזר מנכ"ל המשרד.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי בקרה תקציבית באמצעות השוואת נתוני הביצוע בדוחות הרבעוניים לתקציב שטרם אושר על-ידי המשרד איננה בקרה יעילה ואינה משיגה את מטרתה - גילוי מגמות על חריגה מתקציב, ולכן על המשרד לבקר את הדוחות הרבעוניים בהשוואה לתקציבים שהוא אישר. לשם כך עליו לקצר ולייעל את תהליך אישור התקציב.
לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להנחות את המחוזות ולהגביר את הפיקוח על התב"רים ובכלל זה לבדוק את מהות התב"ר המבוקש (לפחות מדגמית) ולא רק את פרטיו הטכניים.
הואיל ולפי נתוני המשרד יותר ממחצית הרשויות המקומיות חורגות מהתקציב המאושר, וחלקן מגיש את התב"רים לאישור המשרד בדיעבד, הליך אישורם מאבד לא מעט מתוקפו. מן הראוי שהמשרד יקבע לעצמו אמות מידה ברורות לפיקוח על נושא התב"רים.
לדעת משרד מבקר המדינה, אחת הסיבות לאי-סגירת תב"ר שיש בו גירעון זמני ולהפיכתו לתב"ר עם גירעון סופי היא דחיית הדיווח על נתוניו הכספיים הסופיים של התב"ר למועדים מאוחרים יותר, ובהמשך - דחיית הגדלת הגירעון בתקציב הרגיל.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי רשויות רבות אינן פועלות לפי הנוהל לסגירת תב"ר, וכתוצאה מכך המצב הכספי שהן מדווחות עליו אינו משקף את מצבה הכספי האמִיתי של הרשות המקומית.
בהעדר הלימה בין כוח האדם במשרד ובין מטלות הפיקוח נפגעת בצורה ניכרת גם יעילות הפיקוח על התב"רים. מן הראוי שהמשרד יבחן בדחיפות את כוח האדם העומד לרשות המחוזות ביחס לעומס העבודה המוטל על מרכזי התקציבים במחוז ויבחן חלופות מועילות יותר לאישור התב"רים ולקיום בקרה עליהם.
תהליך האישור של תקציבי הרשויות המקומיות הוא נדבך מרכזי במערכת היחסים בין הרשויות המקומיות ובין משרד הפנים. עשייה ללא מסגרת תקציבית מאושרת כדין - הן בתקציב הרגיל והן בתקציבים הבלתי רגילים - עלולה להיות קרקע פורייה לזלזול בחוק ולעידוד אי-תקינות מנהלית.
מן הראוי שהמשרד יבחן מחדש את ההליך על כל שלביו, על-מנת שתקציבי הרשות אכן יהיו מסגרת כלכלית לפעולותיה ולניהולה על-פי יעדים וכלי בקרה אפקטיבי לה ולמשרד. כמו כן ראוי לבחון אם ניתן לוותר על פעולות מסוימות באישור התקציב הרגיל והתקציב הבלתי רגיל משום שהן חסם לפעילות יעילה של הרשויות המקומיות.
מהביקורת עולה, כי המשרד לא עשה דבר לתיקון האמור בנוהל כדי להתאימו לחוק וכדי לאפשר לרשויות המקומיות לפעול על-פי החוק.
בדוח מבקר המדינה שהוזכר לעיל, צוין כי "במצב שבו נדרשות רשויות מקומיות להמתין עד קבלת הודעת אי-עיכוב והודעה זו בעצמה מתעכבת מעבר למועד הקבוע בחוק, מוכשל המנגנון שהמחוקק ביקש ליצור בתיקון החוק". משרד מבקר המדינה חוזר ומעיר למשרד הפנים ולמשרד המשפטים כי אם הם סבורים כי הדרישה להודעת אי-עיכוב נחוצה כדי למנוע תקלות, על משרד הפנים להקפיד על מסירת ההודעה לרשות המקומית מיד בחלוף המועד הקובע, כדי שלא ייגרם עיכוב נוסף בהליך ההתקנה. על משרד הפנים ועל משרד המשפטים לפעול לאלתר לתיקון הסתירה בין החוק ובין הנוהל.
העדר נתונים מדויקים פוגע ביכולתו של המשרד להשתמש בנתונים ככלי לתכנון ולבקרה. על המשרד לבחון דרכים לשכלול שיטת הרישום והמעקב כך שהנתונים יהיו זמינים ואמינים.
על אף הודעת המשרד נמצא כי הודעות אי-עיכוב נשלחו בתקופה הנסקרת לרשויות זמן רב לאחר תום 60 הימים (ראו להלן).
הועלה כי חלק מההצעות לחוקי עזר שהועברו על-ידי הרשויות המקומיות לרכזת חוקי עזר שהו לעתים זמן רב במינהל לשלטון מקומי. 87 מ-341 ההצעות לחוקי עזר שטופלו בשנים 2003-2005 (כ-26%) הועברו ללשכה המשפטית במשרד אחרי שלושים יום ויותר, תקופה ממושכת ביחס לזמן הכולל שהחוק קצב לשר לטפל באישור לפרסום הצעה לחוק עזר או להתנגד לה.
יוטעם כי העיכוב בטיפול בהצעות לחוקי עזר במינהל לשלטון מקומי אירע תכופות גם לפני השנים שצוינו. גם במציאות של קיצוצים בכוח אדם היה על המינהל לשלטון מקומי להיערך בהתייעלות באופן שלא יפגע ברשויות המקומיות.
משרד מבקר המדינה מעיר כי במשך זמן רב המשרד אינו מתמודד כראוי עם בעיה שהיא אבן רחיים על כתפי הרשויות המקומיות. אחד הפתרונות האפשריים הוא חיקוק חוק עזר בדרך של אימוץ חוק עזר לדוגמה (ראו בהמשך).
משרד מבקר המדינה העיר כי עיכוב בטיפול בהצעות לחוקי עזר שהוגשו למשרד על-ידי הרשויות המקומיות מסב להן בחלק מן המקרים נזק ממשי, משום שאי-פרסום חוקי העזר מונע מהרשויות המקומיות לגבות כספים בהתאם לחוק, לצורך מתן שירותים לתושבים.
על המשרד למצוא דרכים כדי להגביל את זמן הטיפול בכל סוגי ההצעות לחוקי עזר שמוגשות לו לטיפול ולאישור, ובכללן ההצעות שלהן נדרש אישור מפורש של השר.
המקרים שצוינו לעיל מלמדים על עיכוב רב בהליך אישור הצעת חוק עזר, שאינו רק תולדה של עיכובה במשרד, אלא פעמים רבות הוא נובע מטיפול איטי וממושך ברשויות המקומיות עצמן.
לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשויות המקומיות למצוא דרכים לשיפור ההצעות לחוקי עזר שהן מגישות; על היועץ המשפטי של הרשות המקומית להוביל את התהליך, ולדאוג להיענות להערות המשרד בתוך זמן קצר.
משרד מבקר המדינה העיר כי המשרד לא השלים את בדיקת הנושא ובכך לא עשה די למימוש הסמכות שהוקנתה לו בתיקון לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962.
על משרד הפנים לפעול אפוא לאלתר להקמת מאגר גדול ועדכני של חוקי עזר לדוגמה וחוקי עזר מומלצים שיתאימו לצורכי הרשויות המקומיות. לדעת משרד מבקר המדינה, פעולות אלה ישרתו את האינטרס הציבורי ויביאו לאחידות בחיקוק חוקי העזר ולייעול וחיסכון ניכרים בתהליך אישורם.
נמצא כי המשרד לא קיים פעולות הדרכה בעניין הליכי חקיקה של חוקי עזר בקרב העוסקים בכך במשרד וברשויות המקומיות.
לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהמשרד, שהוא גורם מפקח ומסדיר, יקיים הדרכה שתאפשר התמקצעות ותכלול את כל העוסקים בחוקי עזר בשלטון המרכזי ובשלטון המקומי.
משרד מבקר המדינה העיר כי על משרד המשפטים ומשרד הפנים לבחון מחדש את תהליך אישור הצווים בכללותו על-מנת לשחרר את "צווארי הבקבוק" שמעכבים אותם זמן בלתי-סביר. מן הראוי שמשרדים אלה יקבעו במשותף את חלוקת הסמכויות והאחריות ביניהם - כולל קביעת הגורמים המקצועיים והמנהליים שיטפלו בכל שלב בתהליך.
מממצאי הביקורת עולה שלאחר אישורם בידי מועצת הרשות הליך התקנתם של חוקי העזר וצווי עבירות הקנס ארוך מדי, והתמשכותו מקשה על הרשויות המקומיות למלא את תפקידיהן כראוי. כל הצדדים הנוגעים לעניין אחראים להתמשכות התהליך.
החוק נותן מענה לבעיית התמשכות הליך התקנת חוקי העזר, אולם המשרד אינו פועל על פיו. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לפעול להגברת השימוש בחוקי עזר לדוגמה ובחוקי עזר מומלצים.
מממצאי הביקורת עולה כי בדרך כלל הנחיות מנכ"ל מסייעות לניהול תקין של הרשויות המקומיות, אך לא תמיד, ובמקרים מסוימים הן אף הקשו את ניהולן התקין או לא היו בנות ביצוע.
לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לגבש מדיניות עקבית ואחידה באשר לסוגי חובות שניתן למחוק ולתת לכך ביטוי בהנחיות ברורות בנוהל.
לנוכח העובדה שהמשרד אפשר גמישות מסוימת בכל הנוגע למחיקת חובות של חברות, ולנוכח קשיי הרשויות המקומיות לבצע את ההליך, על המשרד לקבוע עמדה ברורה ולוודא את יישומה.
לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבחון את יחסי הגומלין בין המחוזות ובין מטה המשרד; מן הראוי שהמשרד ייתן דעתו על הקשיים ביישום הנוהל ויפעל לשינויו ולהסרת החסמים שהוא יוצר.
להנחיות משרד הפנים הניתנות לרשויות המקומיות יש חשיבות, בין היתר, למיסוד נורמות של מינהל תקין, להאחדתן, ולהשגת יעילות וחסכון. לדעת משרד מבקר המדינה, על-מנת שתושגנה מטרות אלו תוך הקטנת החיכוך עם הרשויות המקומיות, מן הראוי שבמתן ההנחיות ינהג המשרד בתשומת הלב הראויה, ואף בשיתוף הרשויות המקומיות ובהתייעצות עם בעלי התפקידים הרלוונטיים לגבי יישומן.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי עליו לבחון את סדרי העבודה הפנימיים בנוגע להליך בדיקת הבקשות ולוודא שעובדי המשרד פועלים על פיהם.
לעתים, בשל הזמן הרב שחולף, הבקשות לאישור ההתקשרויות עשויות לא להיות רלוונטיות עוד, אולם למשרד אין מידע על כך ותיקי הבקשה נשארים במעמד של תיקים פעילים ללא צורך.
הנחיות חדשות הן צעד חשוב אולם לא מספיק. על-מנת לקצר הליכים בכל הנוגע לעשייה במקרקעין ברשויות המקומיות על המשרד לוודא כי ההנחיות לקיצור ברורות לעובדי המשרד הנוגעים בדבר וליישמן.
עסקה בנכסי המקרקעין של הרשות המקומית ומתן זכויות השימוש בהם בתמורה או שלא בתמורה צריכים להיעשות בזהירות מרבית על-פי כללי מינהל תקין תוך שקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים: תכנוניים, כלכליים, משפטיים וחברתיים.
הנתונים מלמדים כי העיכובים באישור הקצאות מקרקעין נגרמים הן על-ידי הרשויות המקומיות והן על-ידי המשרד, ולנוכח החשש שגם ניסיונות לקיצור הליכים עלולים להיתקל במכשול מצד גורם שלישי שאינו מוכן לוותר על הליכים ביורוקרטיים, ראוי שהמשרד יפעל לשיפור ההליך הן מבחינה מקצועית (למשל באמצעות הדרכה שיטתית ותקופתית של עובדי הרשויות המקומיות) והן מבחינת עמידה בלוח זמנים.
בעיותיו של איגוד ערים לענייני ביוב הן דוגמה לכשל ביחסי שלטון מרכזי - שלטון מקומי: בהעדיפו הקמת מט"ש אזורי ולא מקומי כפה השלטון המרכזי שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות, אך כאשר נדרשה התערבותו כדי להבטיח עמידה בהסכמים ותפקוד תקין של המט"ש, הוא לא הצליח לעשות זאת. הקמת מכוני טיהור משותפים מחייבת קביעת כללים חדשים ואכיפת כללים קיימים אשר יבטיחו העברה סדירה של תשלומים לאיגוד הערים מכל הרשויות המקומיות השותפות בו כדי להפעיל את המט"ש באופן תקין. מן הראוי שכללים אלה יכללו ענישה במקרה שרשויות לא יעמדו בהם. כללים אלה צריכים למנוע את הפגיעה ברשויות המקומיות המשלמות את חובותיהן לאיגוד הערים כנדרש, אשר עלולות לסבול מן המפגעים הסביבתיים והאקולוגיים הנובעים מתפקוד בלתי תקין של המט"ש, מחד-גיסא, ולשאת בנטל הכספי של תיקון הנזקים למט"ש ולסביבתו, מאידך-גיסא.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד הפנים כי עליו ועל המינהל לפיתוח תשתיות ביוב לפתור בדחיפות את הבעיה ולא להשאירה לפתחו של איגוד הערים שאינו אחראי לה ואינו יכול להתמודד עמה לבדו, ויפה שעה אחת קודם.
