לעורכי דין אין דריסת רגל בבית המשפט לתביעות קטנות. במקרים מיוחדים בית המשפט יתיר ייצוג של עו"ד מטעמים שיירשמו (סעיף 63 (א) לחוק בתי המשפט). גם לסטודנטים למשפטים ומתמחים (שהם משפטנים) אסור לייצג בבית המשפט לתביעות קטנות. סעיף 63 (ב) לחוק בתי המשפט קובע: "... אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה - (1) אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע; (2) אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג ; (3) אם הייצוג נעשה בתמורה".
חברות ביטוח רבות וכך גם חברות נסיעות, מעסיקות סטודנטים או מתמחים למשפטים שמייצגים אותן, דרך קבע, בבית המשפט לתביעות קטנות. הללו "עוקפות" את הסעיף האוסר ייצוג של עורך דין וסומכות על בורותו של "האזרח הקטן" שאינו בקיא בסעיף 63 (ב) לחוק בתי המשפט. בסיפור הבא יש "אזרח קטן" שמבין דבר או שניים בחוק ושופט שלא שם לב מה קורה באולם שלו.
הרי שכטר מאשקלון תבע את מליניאק סוכנות לביטוח בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר והדיון בעניינו התקיים בחודש אוקטובר אשתקד. התביעה נסבה על מיקרוגל שהתקלקל כששכטר ביקש מיקרוגל חדש או את תמורתו המלאה. חברת הביטוח סירבה בטענה שלא מדובר במקרה ביטוחי. זמן קצר לאחר הדיון וטרם מתן פסק הדין (שאמור להינתן בתוך 7 ימים), פנה שכטר לבית המשפט והתלונן שחברת הביטוח יוצגה בדיון על-ידי משפטן שעוסק בייצוג דרך קבע ואסור היה לו לייצגה. לפני הדיון שאל שכטר את נציג חברת הביטוח אם הוא עו"ד או משפטן ונענה בשלילה. בתום הדיון הודה בפניו, הנציג, גלעד קרמר, שהוא משפטן. שכטר התלונן שנגרם לו עוול וביקש מבית המשפט, "לקחת בחשבון את ההטעיה". חברת הביטוח השיבה ששכטר ניסה להשפיע על בית המשפט בעזרת תלונות סרק ופנה בתלונה ללשכת עורכי הדין.
שופט בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, אלון אינפלד, הסיר מעליו אחריות והסביר בפסק הדין, שניתן בחודש ינואר, שאינו זוכר היטב את מהלך הדיון, "שהיה בעיצומו של יום בו נשמעו תביעות רבות". לדבריו, הבין שנציג חברת הביטוח, גיל ולדמן, הוא עד במשפט וגלעד קרמר, מתמחה במשרדו של עו"ד עמירם מגן, (שעמד בפני מבחני הלשכה), הוא נציג חברת הביטוח. "אני מקבל את טענתו של התובע שהתקיים דיון שלא כדין. מר קרמר הסביר כי התלווה לבית המשפט שלא על-מנת לייצג אלא כ'מלווה' בלבד, ומר ולדמן הוא אשר היה אמור לייצג. בפועל אין ספק שמר קרמר ייצג את הנתבעת שכן הוא חקר את התובע בחקירה נגדית ואף סיכם בסוף הדיון. הטענה לפיה נאלץ לייצג את הנתבעת כאשר מר ולדמן הוצא על-ידי בית המשפט תמוהה. מה שצריכים היו השניים לעשות באותו רגע זה להודיע לבית המשפט כי ולדמן הוא הנציג של הנתבעת ונמצא שם ככזה. צריך היה לבקש שלא להוציא את מר ולדמן מהאולם בתור עד, אלא עליו להישאר באולם בתור בעל דין".
השופט אינפלד אינו סבור שמתפקידו לברר אם אחד הצדדים הוא סטודנט למשפטים, מתמחה, משפטן או עורך דין, סוגייה מהותית בבית המשפט לתביעות קטנות, ומתח ביקורת על גלעד קרמר שלא הזהיר אותו שסיים התמחות וממתין למבחני הלשכה. "אפילו נכונה טענתו של מר קרמר כי התובע ידע שהוא 'משפטן' חובתו היתה להבהיר את מעמדו לבית המשפט ולהימנע ככל האפשר למצג שווא בעיני בית המשפט. מר קרמר נהג במהלך הדיון כדרך עורכי הדין לכל דבר ועניין. אומנם הוא אינו עו"ד לפיכך הייצוג לא נעשה בניגוד לסעיף 63(א) לחוק בתי המשפט אלא נעשה בניגוד לסעיף 63(ב) לחוק שכן מדובר בייצוג שנעשה בתמורה (שכן יש להניח שמר קרמר מקבל משכורת ממשרד עורכי הדין, המקבל שכר טירחה בגין הטיפול בנתבעת), במהלך העסקים הרגיל של המייצג (הרי מדובר בעובד של משרד עורכי הדין), ואף ניתן לומר כי מתמחה ממשרד עורכי דין הוא חלק ממנגנון העוסק בייצוג דרך קבע".
השופט הוסיף שלו ידע שקרמר הוא משפטן ואפילו סטודנט לא היה מאשר את הייצוג. "ייצוג כזה פוגע בתכלית החקיקה של סעיף 63 לחוק בתי המשפט ועלול לפגוע בפועל בנגישות של תובעים רגילים לבית המשפט לתביעות קטנות. אין משפטן יוצא ידי חובה באזהרת הצד שכנגד על חריגה לכאורה מהוראות סעיף 63 ויש לשתף בדבר את בית המשפט".
השופט אינפלד התלבט כיצד עליו לנהוג במצב שבו זכויותיו של שכטר הופרו. "סברתי תחילה שאולי יש מקום לקיים דיון חוזר. אולם, עיינתי שוב ושוב בכתב התביעה ובדבריו של התובע בפרוטוקול ואני משוכנע שתביעתו היא חסרת תוחלת ואין טען להטריח את הצדדים בדיון נוסף. יתרה מזו התובע אכן ניהל היטב את ענייניו ופרש בצורה טובה את עילתו ואת הראיות לה. אופן ניהול המשפט ותגובתו המלומדת לבית המשפט בעניין הייצוג, מלמדים כי התובע רחוק מלהיות חסר אונים כמתדיין. לפיכך בפועל, במבט בדיעבד, לא נגרם לתובע עיוות דין".
השופט דחה את התביעה וקבע שנוכח התנהלות חברת הביטוח אין מקום להורות על הטלת הוצאות לטובתה. "נהפוך הוא יש לזכות בהוצאות דווקא את התובע אשר נאלץ להתמודד עם יותר מאמץ מהראוי בתביעתו נגד הנתבעת". חברת הביטוח חויבה לשלם לשכטר 600 שקל בתוך 30 יום.
המסקנה פשוטה: על בעל הדין "להיות" עם אצבע על הדופק ולברר מי עומד מולו שמא מדובר בסטודנט למשפטים, מתמחה, משפטן או עו"ד שלא קיבלו היתר ייצוג. בעלי דין רבים שמגיעים לראשונה בחייהם לבית המשפט מפוחדים ואינם יודעים כיצד עליהם לנהוג. לאור זאת ראוי שבית המשפט הוא שיבדוק אם אחד הצדדים נוהג בניגוד לסעיף 63 לחוק בתי המשפט.
