הכנסת דחתה היום (ב', 7.5.07) שלוש הצעות אי אמון שהוגשו על-ידי סיעות האופזיציה ברוב גדול. 60 חברי כנסת התנגדו להצעות אי האמון, 28 תמכו ותשעה נמנעו. שבעה חברי כנסת מסיעת העבודה לא נכנסו למליאה בהתאם להחלטת הסיעה שלא חייבה השתתפות בהצבעה.
יו"ר האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו (ליכוד) נאם ראשון והסביר מדוע יש להצביע בעד הצעות אי האמון. לדבריו, "בקדימה מצפצפים על העם וכרגע הפוליטיקה גוברת על רצון העם. הכנסת אינה משקפת את הסערה הציבורית אך זה ישתנה בסופו של יום". עוד אמר כי "שום תרגיל פוליטי לא יסיר את הרבב שדבק בממשלה הזו. נכשלתם, לכו לעם".
ח"כ רן כהן (מרצ-יחד) האשים את השרים וחברי הכנסת שלא התנגדו למלחמה מיומה הראשון באחריות לתוצאות החמורות של דוח וינוגרד. "אתם ששתקתם ככבשים והצבעתם בעד כחיילים ממושמעים, דמם של החיילים והאזרחים ההרוגים בראשכם. הממשלה שהבטיחה תקווה מדינית וחברתית, מעלה באמון הציבור ואין לה תוקף מוסרי להמשיך ולכהן ולו יום נוסף אחד".
לחברי הכנסת שנאמו בעד הצעות אי האמון, השיב שר הפנים, רוני בראון (קדימה). "הדוח הוא דוח קשה אך יש לראות הדברים מכל הצדדים", אמר השר. "לטענתו, 24 שרים הצביעו בעד יציאה למלחמה. הציבור, האופוזיציה והתקשורת תמכו. היו הישגים רבים למלחמה אך כולנו ציפינו שהממשלה תשנה את המזרח התיכון כולו, אולי אפילו תיצור הזדמנות לשלום עם סוריה וכל תוצאה פרט לכך נחשבת לכישלון. הביקורת הציבורית האפילה על הישגי המלחמה וכך זה תמיד. מלחמת לבנון השנייה אינה בשום אופן ניצחון מזהיר אך גם לא כישלון צורב".
ח"כ עמי אילון (עבודה) שנעדר מההצבעה אמר כי "החלטת הסיעה מהווה כרטיס אדום לאולמרט. אין לו את האמון הציבורי הנדרש להובלת תהליך שיקום ותיקון הליקויים כפי שעולים ממסקנות הביניים של ועדת וינוגרד, מה שמחייב את ראש הממשלה להיפרד מתפקידו".
מנגד, טען יו"ר סיעת העבודה, ח"כ יורם מרציאנו, כי "למרות האפשרות להימנע בהצבעות אי האמון, בחרו רק שבעה חברי כנסת של סיעת העבודה שלא להגיע להצבעות. בכך התקבלה על רוב דעתם של רוב חברי הסיעה את עמדתם של חברי הכנסת שתמכו בהצבעה עם הקואליציה עד לכינוסו של מרכז מפלגת העבודה".
