יוסף כץ, מתווך דירות מאשקלון, תבע את אריאל מאיו, איש עסקים תושב העיר, בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 17,800 שקל. בחודש מאי 2002, תיווך כץ בעסקה שבה שכר מאיו דירה מאיתן רוייזמן וקיבל דמי תיווך. לדבריו, באותו מעמד חתם מאיו על טופס שירותי תיווך לקניית הדירה של רוייזמן והתחייב לשלם לכץ 1.5% ממחיר הקנייה. לאחר שקנה את הדירה בסכום של 265,000 דולר סירב לשלם דמי תיווך. לטענת כץ, דמי התיווך המגיעים לו עולים על תקרת הגג אלא ש"הצטמצם" במטרה להיכנס בשעריו של בית המשפט לתביעות קטנות.
בכתב ההגנה הכחיש מאיו את טענותיו של כץ. לדבריו, במעמד החתימה דובר על שכירת הנכס מרוייזמן ולא על קנייתו, "ולא נרשם במסמך השכירות דבר על רכישה עתידית של הנכס". מאיו הוסיף שהמסמך לתשלום דמי תיווך בקניית הנכס מזויף ולא חתם עליו מעולם ודמי התיווך הנקובים בו גבוהים מאוד. "בשום פנים ואופן לא הייתי מסכים לשלם 1.5% אחוז דמי תיווך, מבלי להתמקח, מה עוד שחתמתי לא פעם על עסקות מכר". לטענת מאיו, לא יתכן שחתם באותו מעמד על שני הסכמים לשכירת הנכס וקנייתו, "ולא יתכן שמתווך יקבל דמי תיווך כפולים והמסמכים נכונים לעסקה אחת".
בדיון בפני השופט אלון אינפלד, העיד בעל הדירה, איתן רוייזמן, שמאיו פנה אליו מספר פעמים בבקשה שימכור את הדירה והוא השתכנע לאחר שהציע לו מחיר הגבוה ב-15% ממחיר השוק. "במעמד בו השכרתי את הנכס למאיו לא דובר על מכירת הנכס.
עדות זו, שהייתה מהימנה, הכריעה את התיק ובעטיה דחה השופט אינפלד את התביעה בפסק דין שניתן בחודש אפריל בהעדר הצדדים. "ניתן לקבוע ללא היסוס כי לתובע לא היתה השפעה ממשית על עסקת המכר. אף אם היה ניסיון לתווך ולהשיג הסכם מכר, או אופציה להסכם מכר בעת השכרת הנכס, הרי התובע, המתווך, נכשל. רק מאמציו הרבים והחריגים של הנתבע, לאחר זמן משמעותי הם שהביאו למכירת הנכס". השופט לא הכריע בשאלה אם היה הסכם תיווך לעסקת מכר וחתימתו של מאיו אמיתית או לא.
"סיכומו של דבר מכיוון שהמתווך נכשל בהבאת צדדים לעסקת המכר, ומאמציו החריגים של הנתבע הם שהביאו לעסקה, דין התביעה להדחות". השופט אינפלד חייב את המתווך לשלם למאיו 400 שקל הוצאות משפט בתוך 30 יום ממתן פסק הדין. השופט ציין שהצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור (בר"ע) על פסק הדין בתוך 15 יום ממתן פסק הדין - (תקנה 16 (א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976. ת.ק: 4497/06.
