כשליש (30%) מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל מטפל בלפחות באדם אחד, וכל זאת ללא תמורה כספית. מבין המטפלים, 72% מטפלים באדם אחד בלבד, 21% מטפלים בשני אנשים ול-7% יש שלושה מטופלים ומעלה. כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתוך הסקר החברתי לשנת 2006.
בניגוד למטפלים שעושים מלאכתם תמורת תשלום (ובצדק), הרי שכאן מתגלות פניה היפות של ישראל בסיוע לזולת. הטיפול כולל הלבשה והאכלה, דרך פעילויות כגון עריכת קניות, סידורים ותשלומים וכלה בפעילויות פנאי משותפות כגון קריאת ספרים, צפייה בסרטים ועוד.
מתברר כי מחצית המטפלים ה"חינמיים" מטפלים באדם בגיל 60 ומעלה. 71% מטפלים בבן משפחה מקרבה ראשונה (ילד, בן זוג, הורה, אח או אחות), 22% מטפלים בבן משפחה שאינו מקרבה ראשונה (כגון: סב, חותן וכדומה).
טיפול באדם גם מייצר עומס על המטפל. קרוב למחצית מהמטפלים (46%) דיווחו כי הטיפול יצר עומס בלפחות אחד ממדדי העומס שנבדקו: חברתי, נפשי או פיזי. 6% מבין המטפלים פנו לקבל תמיכה או ייעוץ במסגרת מקצועית כדי להתמודד עם הקשיים הנובעים ממתן העזרה. כרבע מהמטפלים, מטפלים עד שנתיים, לעומת שליש המטפלים למעלה מעשר שנים.
עומס בעבודה והעדרויות
נשים חוות עומס גבוה יותר מגברים בשלושת מדדי העומס שנקבעו (בסה"כ 53% מהנשים המטפלות דיווחו על עומס לעומת 40% מהגברים המטפלים). שיעור בני 65-74 החווים עומס גבוה מהשיעור ביתר קבוצות הגיל. תחושת העומס מושפעת גם ממספר המטופלים, 43% מהמטפלים באדם אחד דיווחו על תחושת עומס, לעומת 55% בקרב אלו המטפלים בשני מטופלים ומעלה.
מבין המטפלים המועסקים, 19% נעדרו מעבודה, בחודש שקדם לראיון, בגלל הטיפול או מתן העזרה. מהם 30% נעדרו יום אחד, 38% נעדרו יומיים, 21% נעדרו 4-3 ימים והיתר (11%) נעדרו מעל 5 ימים. 8% מהמטפלים המועסקים סברו כי מתן העזרה והטיפול מונע או מעכב אותם מלהתקדם בעבודה, 6% סברו כי מתן העזרה והטיפול פוגע בהכנסתם מעבודה.
חשים סיפוק
89% מהמטפלים מדווחים כי מתן העזרה גורם להם תחושת סיפוק, 90% מרגישים כי המטופלים מעריכים ומרוצים מהטיפול שהם מגשים להם, ו-90% מרגישים שהטיפול שהם נותנים הוא טוב.
