יושב-ראש לשכת עורכי הדין מאשים את שר המשפטים ביצירת אווירת "עליהום", בפילוג ובדחיקתה של מערכת המשפט למגננה. בראיון שהעניק היו"ר עו"ד יורי גיא רון לעורכי הדין רון דרור וברוריה לקנר בבטאון "עורך הדין", של הלשכה הוא מביע את שאיפתו כי בוועדה לבחירת שופטים לא יהיו פוליטיקאים.
גיא רון תקף בראיון את שר המשפטים פרידמן אשר, לדבריו, הגיע עם רעיונות חדשים, אבל במקום ליישמם הוא "יצר עליהום תקשורתי ומהותי. הוא לא הותיר ברירה למערכת המשפט אלא להתגונן". נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש תכננה לשנות דברים, אך "ראש הממשלה מינה כשר משפטים אדם דומיננטי ודעתני לפרטי פרטים. שהתבטא נגדה בצורה מפורשת טרם מינויו. השנה האחרונה עברה על בית המשפט העליון בהתגוננות, בלי יכולת של הנשיאה ליזום רעיונות".
גיא רון אינו מייפה את המציאות בבית המשפט העליון. גם שם כמו במקומות אחרים בחיים "הכל אישי - חברויות, אהבות, שנאות". עם זאת כי הוא מקווה "שהפער בין הרטוריקה לבין הרציונאל של ההחלטות ושל ביטוי עמדות לא כל כך גדול כמו שאני חושב שהוא גדול". הוא מדגיש כי גם בעבר היו סיפורים אישיים "חלקם גלויים רובם נסתרים. תמיד היו נימוקים וסיבות הגיוניים, ענייניים, מוסדיים. אבל ככל שאתה מכיר יותר פרטים אתה חש שקיימת מעורבות אישית".
למרות זאת, בית המשפט העליון לדידו "הוא המוסד הכי חשוב בדמוקרטיה הישראלית. כל רצון לסייג את סמכויותיו לפוגע בהתנהלותו צריך להבחן בשבע עינים, לעבור דיון ציבורי להיעשות בשיתוף עם השופטים עצמם, בשיתוף לשכת עוה"ד בשיתוף עם האקדמיה עם הציבור. אם בסופו של דבר יוביל דיון כזה למסקנה שצריך לעשות שינוי - אפשר לעשותו". יש קווים אדומים בנושאים מסויימים ששם אין לערוך שינויים אומר גיא רון. למשל, "עצמאות מערכת המשפט, הביקורת השיפוטית, הרכב הוועדה לבחירת שופטים, עילות הביקורת במשפט המנהלי, זכות העמידה וחסמי השפיטות. באחרים אני פתוח יותר לשינויים ובחלקם המצב מחייב שינוי".
גיא רון מכהן בוועדה למינוי שופטים ומספר על היערכותו בה לקראת פרישתו של נשיא בית המשפט העליון בדימ. אהרן ברק. "ציירתי לברק מטריצה של 7 שנים קדימה, עד ספטמבר 2006 כשהוא יעזוב. ביקשתי לשוחח עימו על העובדה שצריך יהיה למנות 10 שופטים לבית המשפט העליון עד אז, ומי הם צריכים להיות. שופי המחוזי אולי עורכי דין אקדמאים. ביקשתי לבדוק זאת גם על הציר הזמן, הגיל הפניות לשיפוט, ההתאמה לעליון".
במבחן התוצאה, לדעת גיא רון, "התוצאות למרות כל הביקורת הנשמעת הן מהטובות של המערכות הציבוריות בארץ". הוא סבור כי יש להוציא את הפוליטיקאים מתוך הוועדה "שיפוט זה מקצוע ואני חושב שהפוליטיקה לא צריכה להשפיע על השיפוט. חלק מעצמאות מערכת השיפוט שאני מאד חותר להגשמתה תלוי באי התלות של השופטים אפילו בשלב בחירתם".
אני מתנגד באופן נחרץ להקמת בית משפט לחוקה", אומר גיא רון בראיון, "בית המשפט העליון הוא בית המשפט החוקתי במדינת ישראל".
גיא רון עוסק גם בסוגיות מטרידות "בתוך הבית", בלשכה. למשל כיצד להחזיר את היוקרה למקצוע. בין היתר הוא בוחן כעת "נושא בעייתי וסבוך", נושא הנאמנויות בכספים של עורכי דין. "צריך לנסות למנוע את מימוש האפשרויות של עורך דין לשלוח ידיו לעבר כספי לקוחות למטרות אישיות. אם טכנית אי אפשר יהיה לעשות את זה לא יהיו יותר כותרות בעיתונים בנוסח 'עורך דין ברח עם כספי נאמנות לחו"ל'. למרות הפגיעה המסויימת פתרון מעשי כאמור ישפר לדעתי את הביטחון של הציבור בעירוב עורכי דין בענייניו הכספיים והעסקיים".
גיא רון מתכנן גם לחזק את מעמדה של הלשכה ולהפוך אותה לשחקן משמעותי יותר גם באמצעות הגברת מעורבות בכנסת. "הקמנו פורום כנסת. יש בו חבר אחד לפחות מכל גוף מקצועי בלשכה שיכסה את תחומו מול הכנסת... אני לא רוצה ששום נושא שידון בכנסת בלי שתהיה מעורבות של הלשכה".
מהפכה המתרחשת לדבריו בימים אלה בלשכה באמצעות ביטול מבנה הועדות "חילקנו אותן למבנה של אשכולות או פורומים. ישנו אדם מקצועי אחד שיעמוד בראש כל אשכול מקצועי - והוא ייתן דין וחשבון כלפי הועד המרכזי כלפי החברים כלפי הציבור".
גיא רון חושף בראיון איך התגלגל בכלל למועמדות ולבחירתו ליו"ר הלשכה. "גיורא שפיגל שהוא אגב בן דודי, נפגש עם דורי קלגסבלד לארוחת צהרים במסעדת טורקיז. דורי יצא מארוחת הצהרים הזו, נסע וקרה האסון הטראגי דורי צפה פני עונש ויורם דנציגר שכבר לקח מאיתנו את המקל המהותי בלשכה, בא ואמר אני לא יכול. ואז הכדור חזר אל המגרש שלי - אחרי חצי שנה של ניסיונות לאתר מישהו שירוץ, היה לי כנראה הכי אכפת ובסופו של דבר התמודדתי. ממש דלתות מסתובבות".
