בג"צ דורש לראות פרוטוקול מינוי הדיינים

בצעד חסר תקדים תבע (יום ה', 25.10.07) בג"צ מפרקליטות המדינה להעביר לידיו את הפרוטוקולים של הוועדה למינוי דיינים. בכך נענה בג"צ לעתירה, שדרשה להעביר את החלטת הוועדה לביקורת שיפוטית, והביע חוסר אמון בטענות שהציגו בפניו שר המשפטים, העומד בראש הוועדה, ופרקליטות המדינה, שלפיהן ההליך התנהל כסדרו.

את העתירה הגישו ארגונים הפועלים למען נשים עגונות ומסורבות גט, "מבוי סתום" ו"מרכז צדק לנשים", וכן ראשי ישיבת הקיבוץ הדתי, שדולת הנשים, נעמ"ת ותנועת נאמני תורה ועבודה, והיא כוונה נגד החלטת הוועדה למנות 19 דיינים לבתי הדין האזוריים. זאת בעקבות פגמים רבים שנפלו, לטענת העותרים, בדרך התנהלות הוועדה וחשש לנפוטיזם כטענת העותרים.


מינוי דיינים על-ידי "דילים"

העותרים, דיקן מכללת "שערי משפט", עו"ד ד"ר אביעד הכהן, וישעיהו אברהם, טענו כי מינוי הדיינים נעשה באמצעות "דילים" פוליטיים עם אנשי ש"ס, המפד"ל ואגודת ישראל, ומקורבי הרבנים יוסף ואלישיב. עוד טענו כי הליך בחירת הדיינים "נצבע בצבעים פוליטיים ואישיים עזים". לא כישורי המועמד קבעו את סיכוייו, נטען בעתירה, "אלא קשריו או קרבת משפחתו עם מפלגה פוליטית, עם אישיות פוליטית כזו או אחרת, או עם רב מסוים". לטענתם, דוגמא אחת מיני רבות "לפוליטיזציה שפשתה בשדה הדיינות, ניתנה בדברים שפרסם השר אלי ישי, יו"ר תנועת ש"ס וחבר הוועדה, בביטאונה של המפלגה ובאתר האינטרנט שלה...תחת הכותרת הצינית 'רפורמה במערכת המשפט' מודיעה ש"ס לתומכיה כהאי לישנא, בכותרת המאמר: 'שר המשפטים הפרופסור דניאל פרידמן נכנס לתפקידו. מתחייב לכבד את כל הסיכומים עם ש"ס בוועדה למינוי דיינים. השר ר' אליהו ישי: "שר המשפטים מחויב להסכמים הקואליציוניים עם ש"ס'. וכאילו לא די בכך, מוסף בגוף הידיעה מידע על טיבם של אותם הסכמים קואליציוניים: ל'יום ליום' (ביטאונה של ש"ס) נודע כי שר המשפטים החדש התחייב בפני ראש הממשלה לכבד את כל ההסכמים הקואליציוניים עם ש"ס, והסיכומים שהושגו עם חיים רמון על מינוי דיינים".


שר תמורת דיינים

הסיכומים מתייחסים לטענתם ל"מינוי מכסה מסוימת של דיינים הסרים למרותו של הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של ש"ס, ובמינוי אנשים ספציפיים לכהונת דיינים. יש בידיעה יותר מרמז לכך שתמיכת ש"ס במינוי השר החדש באה רק לאחר שהובטח לה כי יכבד את 'הסיכומים הקואליציוניים' עמה, דבר שמעלה ריח חריף של סירחון, עד כדי חשש לחשד של מתן אתנן פוליטי מצד ש"ס לשר החדש בתמיכה במינויו בעבור מינוי דיינים שהמפלגה חפצה ביקרם".


רשימת הנבחרים - חשש לתופעת נפוטיזם

בעתירה מפרטים העותרים את רשימת המועמדים שנבחרה וכן את קשריהם. לטענתם רשימה זו חושפת את תופעת "הנפוטיזם" שפשתה לכאורה במערכת הדיינות:

המועמד שנבחר, הרב בנימין אטיאס: אחיו של השר מטעם ש"ס אטיאס, ומקורבם של משה ויהודית יוסף בנו וכלתו של הרב עובדיה יוסף (עשה "שימוש" לדיינות אצל הראשון לציון הרב שלמה עמאר).

הרב משה בצרי: בנו של הדיין הרב עזרא בצרי, אחיינו של הרב המקובל הרב דוד בצרי וחזן בבית הכנסת של הרבה עובדיה יוסף. העותרים טוענים כי הרב משה בצרי "סייע לאחיו שהותיר את אשתו עגונה לשאת אשה שניה בארה"ב".

הרב יוסף רבינוביץ הוא בנו של אב בית הדין הרבני בירושלים, הרב חיים יהודה רבינוביץ ואחיו של רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ.

הרב שלמה שטסמן, בנו של ד"ר יוחנן שטסמן, רופאו האישי של הרב עובדיה יוסף שמונה לכהן כמנכ"ל הביטוח הלאומי בידי אנשי ש"ס. העותרים טוענים כי ד"ר שטסמן הוזכר על-ידי ש"ס ערב הבחירות האחרונות כמועמד מטעמה לתפקיד שר הבריאות. בעל תואר שני במשפטים.

הרב דוד שני, קרוב משפחתו של הרב עובדיה יוסף ונכד של אחות הרבנית מרגלית, רעייתו המנוחה של מנהיגה הרוחני של ש"ס.
הרב יצחק הדאיה מקורב לאיש ש"ס סיני גלבוע.

הרב שניאור פרדס, בנו של הרב חיים פרדס לשעבר דיין בכיר בבית הדין הרבני בתל אביב.

באשר לרב מאיר קאהן, הרב דניאל אדרי והרב זבדיה כהן, לטענת העותרים לא אותרו קשרי משפחה רלוונטיים, וכי השלושה למדו "בבית המדרש היוקרתי שבראשו עומד בנו של הרב עובדיה יוסף, הרב דוד יוסף".


ייחוס משקל רב לצבע הכיפה

לטענת עו"ד הכהן שיקול דעתם של חברי הוועדה היה פגום, ונגוע במשוא פנים ובניגוד עניינים. "לא רק שחברי הוועדה נמנעו מלשקול את השיקולים הרלוונטיים, הם אף ייחסו משקל רב ומכריע לשיקולים זרים ופסולים לחלוטין, כגון צבע הכיפה שעל ראש המועמד, השתייכותו ל'חצר' רבנית זו אחרת, ומידת כפיפותו המוחלטת לרבנים יוסף או אלישיב, שעם כל גדולתם בתורה - למיטב ידיעת העותרים, הציות להם (ובעיקר לפסיקותיו המחמירות של הרב אלישיב בענייני גיור והתרת עגונות) אינו אמור להוות תנאי מקדמי למינוי דיינים במדינת ישראל".

מינוי מועמדים לרשות שופטת על בסיס שיקולים קואליציוניים ומפלגתיים עלול להביא להרס המערכת השיפוטית ולאובדן מוחלט של אמון הציבור במערכת, נטען בעתירה.

עוד התברר במהלך הדיון בבית המשפט, כי כתוצאה מהמהלך החפוז לפרסום שמות הדיינים שנבחרו, טעה השר וחתם על כך שהם נבחרו לבית הדין הרבני הגדול (המקביל לבג"צ) במקום לבית הדין האזורי.