בשם אלוהים - לכו

ראש אמ"ן אהרון חליוה התפטר, וטוב שכך. אבל למרות אחריותו המרכזית לכשל המודיעיני, חליוה הוא לא הראשון במדרג האשמים במחדל השבעה באוקטובר ובניהול הכושל של מלחמת "חרבות ברזל". יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב.

ראש וראשון, הרמטכ"ל הרצי הלוי חייב להתפטר מיד ולאפשר לדרג המדיני למנות רמטכ"ל שימנה מטכ"ל חדש. הלוי אחראי במישרין לכישלון הצבאי והמודיעיני הנורא של השבעה באוקטובר. חמור מכל, הלוי אחראי לתכנון ויישום תוכנית מלחמה שלא השיגה אף אחד מהיעדים הצבאיים שהוגדרו על-ידי הקבינט.

לצד הרמטכ"ל, כל האלופים המכהנים במטכ"ל שנושאים באחריות - בהווה או בעבר - לחוסר המוכנות של צה"ל למתקפת השבעה באוקטובר וללחימה ברצועה, ובראשם אלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן, צריכים להתפטר לאלתר.

יש הטוענים, בדרג הצבאי ובדרג המדיני, ובראשם ראש הממשלה, כי ישראל כפסע מניצחון מוחלט. בואו נביט לעובדות בעיניים. בחודשיים האחרונים נורו 70 רקטות על אזור שדרות מצפון הרצועה וזאת לאחר שצה"ל ניהל באזור זה לחימה עצימה במשך חודשים. יתרה מכך, גורם מודיעין ישראלי אישר כי בצפון הרצועה עדיין נמצאים בין 4,000 ל-5,000 מחבלי חמאס! עקב התנגדותם של חברי קבינט המלחמה ובכירי המטכ"ל להקמת ממשל צבאי זמני שיביא למיטוט השלטון האזרחי של החמאס (כפי שנקבע במטרות המלחמה), ארגון הטרור ממשיך לשלוט אזרחית בכל הרצועה, משתלט על רוב רובו של הסיוע ההומניטרי, מבסס חזרה את שלטונו בעיר עזה ואף מוביל את פעולות השיקום בח'אן יונס. בחוף הים בדיר אל-בלח כבר אפשר היה לראות המוני עזתים רוחצים בים, וזאת כאשר רבים מתושבי עוטף עזה טרם שבו לביתם. ככה נראה ניצחון מוחלט של החמאס.

לדרג הצבאי יש אחריות ישירה לכישלון האסטרטגי, לכישלון האופרטיבי ולכישלון המודיעיני שהובילו לשבעה באוקטובר, כמו גם לניהול הכושל של המערכה ברצועה, אבל הדרג המדיני הבכיר נושא באחריות העליונה וגם עליו להתפטר לאלתר, ואם לא, אז ללכת חזרה לעם ולבקש את אמונו.

על אחריותו של ראש הממשלה כבר כתבתי רבות, אבל חשוב לציין בכל פעם מחדש, שבנימין נתניהו הוא האחראי העיקרי לאסון השבעה באוקטובר. בנוסף לרה"מ, כל הצמרת המדינית שאחראית למחדל של השבעה באוקטובר ולניהול הכושל של המלחמה צריכה ללכת הביתה. שר הביטחון יואב גלנט אחראי מיניסטריאלית ותפקודית למחדל של השבעה באוקטובר. גלנט ובני גנץ, החברים בקבינט המלחמה לצד נתניהו, נושאים באחריות ישירה לכישלון המערכה ברצועה.

הסיפורים שנתניהו וגלנט מספרים על הניצחון המוחלט המתקרב ועל ההישגים האסטרטגיים שהשגנו במלחמה, באים להוליך את הציבור שולל. כל המטרות שהממשלה הציבה למלחמה לא הושגו: היכולת הצבאית של החמאס לא הושמדה; השלטון האזרחי של החמאס ברצועה חי וקיים; רוב החטופים לא הוחזרו והטענה כי רק לחץ צבאי יחזירם התבררה כעורבא פרח; כ-150 אלף ישראלים בדרום הארץ ובצפונה חיים כפליטים בארצם. זה לא ניצחון מוחלט. זה כישלון מוחלט.

ב-13 באוקטובר כתבתי מאמר בו קראתי לנתניהו להתפטר. בסיום המאמר ציטטתי את הדברים שאמר חבר הפרלמנט ליאו איימרי לראש הממשלה נוויל צ'מברליין, שמונה חודשים אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, לאחר שצ'מברליין כשל לא רק בהובלת הקונספציה של הכלת המשטר הנאצי אלא גם בניהול המלחמה: "ישבת כאן זמן רב מדי עבור הטוב שעשית. הסתלק אני אומר, והנח לנו לסיים עִמך. בשם אלוהים - לך!". עתה, כשנתניהו אחראי לא רק למחדל השבעה באוקטובר אלא גם לתבוסה המסתמנת במלחמה מול החמאס, דבריו של איימרי נכונים יותר מתמיד, ולא רק לגביו אלא גם ביחס לחבריו לקבינט המלחמה ולקצינים הבכירים במטכ"ל. אז אני פונה לנתניהו, גנץ וגלנט, ולרמטכ"ל ולבכירי המטכ"ל, וקורא להם, בשם אלוהים - לכו!