בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת דחה (יום ד', 12.12.07) את ערעורו של יונה אברושמי, רוצחו של פעיל "שלום עכשיו" אמיל גרינצווייג, על סירובה של ועדת השחרורים לשחררו מן הכלא.
אברושמי, כיום בן 52, נידון למאסר עולם על רצח אמיל גרינצוויג ופציעת 9 אזרחים אחרים שהשתתפו בעצרת "שלום עכשיו" מול משרד ראש הממשלה. הוא כלוא מאז 23.2.1984. בשנת 1995 קצב נשיא המדינה את עונשו והעמידו על 27 וחצי שנים. מאז סיים לרצות שני שלישים מתקופת מאסרו הוא נאבק להשתחרר על תנאי מריצוי יתרת מאסרו, אך נדחה חמש פעמים. בשתיים מעתירותיו הקודמות החליטו ועדות השחרורים לשחררו, אך ערכאות גבוהות מהן נעתרו לעתירת המדינה וביטלו את החלטות השחרור.
הדחייה החמישית הייתה ב-18 ביולי 2007. ועדת שחרורים מיוחדת לאסירי עולם, בראשות השופט (בדימ.) דוד בר אופיר החליטה עליה.
בפסק הדין שדחה את ערעורו ציינו השופטים מנחם בן דוד, אברהם אברהם ואסתר הלמן כי הונח לפניהם מידע חסוי נגד אברושמי, אך הם החליט שלא לתת לו משקל משום שהוא אינו אקטואלי.
משטמה עזה
עם זאת, הובאו בחשבון הדברים שכתבה הוועדה לאחר ששמעה את דברי אברושמי: "הופתענו לשמוע את דבריו לאחר שקראנו בדוחות האחרונים על התמתנות כלשהי שחלה בהתנהגותו. אכן הוא גילה התמתנות בהתנהגותו בכלא, והוא עובר בשנים האחרונות את מאסרו ללא עבירות משמעת. אולם מסקנתנו היא שהתמתנות זו נושאת אופי חיצוני, קונקרטי והצהרתי בלבד, מבלי שיש עימה שינוי ערכים פנימי. הוא משמיע כלפי חוץ, בשינויי נוסח, מעין "הודאות" שהמעשה אשר עשה אינו טוב. אולם יחד עם זאת הוא עדיין נושא בליבו משטמה עזה לאמיל גרינצוויג וחבריו משלום עכשיו, כפי שעולה מהדברים שהבאנו כאן".
השופטים גם הביאו בחשבון את המשקל שנתנה הוועדה לשתי חוות דעת שהגיש הפסיכולוג הקליני גוצלב מטעם שב"ס. הוועדה הסיקה מהן כי אברושמי עדיין מסוכן, וציינה כי הוא אינו משתתף בהליכי הטיפול המתחייבים.
לפני הוועדה הונח גם מכתבו של אחיו של גרינצווייג המתנגד לשחרורו של אברושמי.
השופטים קבעו לנוכח הנימוקים והמסקנות הללו אין כל פגם בהחלטת הוועדה.