|
|
[צילום: מנהל מקרקעי ישראל]
|
|
|
|
|
מינהל מקרקעי ישראל הודיע לבית המשפט הגבוה לצדק כי הוא מתכוון לבצע בשנת 2008 סקר מקיף על מגרשי תעשיה שהוקצו לאחר שניתן להם פטור ממכרז. ההודעה נמסרה בתגובה לעתירה שהגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל.
התנועה עתרה לבג"צ, באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא, ברק כלב ודניאל קֵירֹס לחייב את המינהל לבצע סקר נכסים על קרקעות שהוא מחכיר לתעשיה. כמו כן התבקש בג"צ לחייב את המינהל להקים מערך שיסדיר את הפיקוח והבקרה על הנעשה בקרקעות שהקצה לתעשיה בלא מכרז.
העתירה הוגשה לאחר שבשני דוחות של שני מבקרי מדינה פורסמה ביקורת חמורה על הפסדים של מאות מיליוני שקלים לקופת הציבור עקב הפרת תנאי החכירה שקבע המינהל. בעתירה נטען כי לא ייתכן שלמינהל אין תמונת מצב על הפרות תנאי החכירה ואין לו נתונים כדי לגבש תמונת מצב. התנועה לאיכות השלטון טענה כי המינהל כלל אינו אוסף נתונים כלל והנושא אף אינו מונח על סדר יומו. בשני דוחות המבקר נמתחה ביקורת על התירוץ כי שיקולים תקציביים מונעים איסוף נתונים. בדוחות צוין כי את המידע הרב הקיים בידי רשויות מנהל אחרות ניתן לקבץ בלא לשלוח אנשים לשטח.
התנועה טענה כי הסמכות המרכזית של מנהל מקרקעי ישראל היא "לנהל" את מקרקעי ישראל, ובכלל זה אכיפת הזכויות החוזיות של הציבור ותנאי ההטבות הניתנות על נכסים אלה, השייכים לציבור. עוד נטען כי המינהל חייב לשקול את אכיפת תנאי החכירה, ולשם כך הוא חייב לאסוף נתונים, שבלעדיהם לא ניתן להפעיל שיקול אמיתי. כן נטען כי אף לפי תורת הניהול, "בלא איסוף נתונים, ניהול 92% מקרקעות המדינה בידי המינהל - אינו ניהול".
מצבורי נכסים בלא שקיפות
התנועה הדגישה כי אי איסוף הנתונים של מנהל מקרקעי ישראל אינו סביר באופן קיצוני. ראש סיעת הליכוד ח"כ בנימין נתניהו התבטא על כך בפומבי ואמר שהשחיתות החמורה בישראל עלולה לכאורה להימצא במצבורי נכסים מרוכזים ובלא שקיפות. בראש הרשימה של מצבורי הנכסים בישראל עומד מנהל מקרקעי ישראל.
בתגובתו לעתירה, הודיע המינהל כי "בכל הנוגע לקרקעות שהוקצו לתעשיה בפטור ממכרז, בכוונת המשיב לבצע ב-2008, סקר מקיף במגרשי תעשיה שהוקצו בפטור ממכרז". ואולם דובר התנועה לאיכות השלטון, שוקי לבנון, מדגיש כי בפרטוקול הדיון של המינהל בעניין דוח מבקר המדינה שצורף לתגובה, אינו מזכיר החלטה לעשות סקר נכסים, ומכאן שההחלטה לעשות את הסקר נובעת מהגשת העתירה.
התנועה אומרת עוד כי טענות בתגובת המינהל סותרות לכאורה את הקביעות של דוחות מבקר המדינה בעניין כמות המידע שבידי המינהל על הפרות תנאי חכירה. התנועה גם מציינת כי בתגובת המינהל אין כל התחייבות להקים מערך פיקוח או לאסוף מידע מרשויות אחרות על השימוש בקרקעות, אין מקום להסתפק רק בסקר המתוכנן. התנועה מוסיפה כי תגובת המינהל אף מדאיגה אותה משום שעולה ממנה כי המינהל החליט "לטפל" בתופעה החמורה הנמשכת זה 7 שנים של הפרות תנאי חכירה, לא באמצעות אכיפה, אלא באמצעות מתן אפשרות "להכשיר" את ההפרות.
