האם תפנית בפרשת בית השלום בחברון? מומחה מז"פ ד"ר מרדכי ורדי מותח ביקורת קשה על דוח מז"פ של המשטרה בו נטען כי מסמכי רכישת בית השלום בחברון זוייפו. לטענת ורדי מדובר בדוח בלתי מקצועי אשר לא יתקבל בבית משפט כחוות דעת של מומחה המשמשת כראיה.
דוח ורדי מתייחס לדוח מז"פ של המשטרה עליו מבוססת הטענה כי המתיישבים "פלשו" לבית השלום ויש לפנותם. בית השלום, בנין בן 4 קומות בין קריית ארבע לחברון, עומד מזה מספר חודשים במרכזה של התגוששות בין המתיישבים לפרקליטות. המתיישבים טוענים כי מדובר ברכישתו כדין של הנכס. הפרקליטות טענה מנגד כי העסקה לא הושלמה בין היתר בשל העובדה כי מסמכים הרכישה זוייפו. לביסוס עמדתה הציגה הפרקליטות את דוח מז"פ של המשטרה המעיד על כך שהמסמכים מזוייפים.
בדוח ניסוחים עמומים
על קביעה זו מערער מומחה מז"פ ד"ר ורדי. ורדי משמש שנים רבות כמומחה מטעם בתי המשפט לבדיקה והשוואה של כתבי יד טוען כי הדוח המשטרתי "אינו עומד בקריטריונים מקצועיים הנדרשים". לטענתו, חוות הדעת שהגיש איש המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל יאיר בן שמש, נעדרת "פירוט של הבדיקה ושל הממצאים הגרפולוגיים". בין היתר "אין פירוט של מדידות, אין התייחסות לגודל של האותיות או לנטיה שלהן ואין התייחסות ללחץ ושטף הכתיבה".
ורדי טוען עוד כי המומחה "מסתפק בציון התרשמות כללית בניסוחים עמומים. מלבד חוסר הבהירות שבניסוח, העדר פירוט מונע כל יכולת ממשית להבין ולבקר את מימצאי המומחה". כמו כן כותב ורדי כי חוות הדעת "אינה כוללת נימוקים של מימצאי המומחה ביחס לחתימות או דיון במימצאים אלא ביחס לחותמות בלבד... חוסר הסבירות בהיעדר הנימוקים למימצאים בנוגע לחתימות בולט מאד גם לנוכח הפירוט הקיים ביחס לחותמות. זאת ללמדך כי המומחה ער לחובת ההנמקה והפירוט של מימצאיו". ורדי מציין בחוות דעתו כי על-פי נסיונו "בתי המשפט בישראל אינם נוטים לייחס כל ערך ראייתי לחוות דעת מומחה המוגשת כראיה ללא פירוטים ונימוקים".
למה לא נבחן "זיוף עצמי"?
בהמשך חוות הדעת מתייחס ורדי למסמכים ומציין כי "חוות הדעת חסרה מסמכים רבים שעמדו בבסיס מימצאיה. מסיבות לא ברורות לא צורפו לחוות דעת דוגמאות כתב יד אשר שימשו להשוואת החתימות השנויות במחלוקת". לדבריו, "בניגוד למקובל בחוות דעת גרפולוגיות המוגשות לבית משפט כראיה לנוסח חוות הדעת שצורפה כנספח לתגובת המדינה לא צורף פירוט הבדיקה והטבלאות ששימשו בבסיס חוות הדעת... יודגש כי ללא עיון במסמכים ששימשו בסיס לחוות הדעת לרבות מסמכים מקוריים הכוללים את החתימות השנויות במחלוקת לא ניתן לבחון באופן ממשי את סבירות מימצאי המומחה".
ד"ר ורדי מותח ביקורת על העובדה שחוות הדעת של המז"פ לא התייחסה כלל למסמך האחד והיחיד עליו אין כל עוררין - הסכם המכר עליו חתומים הערבים שמכרו את הבית. חתימותיהם של השניים - פאיז ראג'בי ועבדל אל קאדר שאוור - מתנוססות על הסכם המכר ואין ספק לגבי האוטנטיות שלהן, ולפיכך היה מן הראוי להשוות כל חתימה אחרת לחתימות אלה. העובדה שהדבר לא נעשה מעוררת תמיהה. עוד תמה ד"ר ורדי על כך, שחוקר המז"פ לא בחן כלל את האפשרות של "זיוף עצמי". כלומר שהמוכרים הערבים אשר מסרו את חתימותיהם למשטרה לשם השוואה, מסרו לכתחילה חתימות לא מדוייקות ומזוייפות, וזאת על-מנת להטעות את החוקרים ואת המז"פ. מדובר ב"תרגיל" ידוע ומוכר שיש לתמוה כיצד לא עלה כלל כאפשרות במהלך הבדיקה.
בסיכום חוות דעתו כותב ד"ר ורדי כי "חוות הדעת אינה עומדת בקריטריונים מינימליים לשמש כחוות דעת בעלת ערך ראייתי בבית משפט, היא נעדרת התייחסות רלוונטית לנושא השונות בכתב היד ולכן מימצאיה אינם יכולים לעמוד בנוגע לחתימות. חוות הדעת נעדרת מסמכים רלוונטיים לצורך עריכתה. לא ניתן לפענח ולהבין את חוות הדעת במתכונתה הנוכחית ובודאי שלא ללמוד ממנה על התהליך שהביא למסקנות המומחה".
הפרקליטות מנצלת את בג"צ
בישוב היהודי בחברון טוענים כי פרקליטות המדינה "מנצלת לרעה" את העובדה כי הדיון בבית השלום בחברון יתנהל בבג"צ וזאת בשל העובדה כי הוא ממוקם ביהודה ושומרון. לטענתם מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל, אמרה בדיון שהתקיים בכנסת, ש"לו היה מדובר בבית השוכן בצד השני של הקו הירוק, הדיון היה מתנהל בבית משפט מחוזי או שלום המסוגל לבחון את הראיות לגופן". הפרקליטות לטענתם "מנצלת את העובדה שבג"צ אינו חוקר עדים ואינו בוחן ראיות לעומקן, על-מנת להגיש מסמכים רדודים כמו ד"וח המז"פ המשטרתי הזה, ולסלק אותנו מהבניין שנקנה בממון רב".
