בית משפט השלום בקריית גת זיכה את משה זוביב מאשמת החזקת חיית בר מוגנת וסחר בחיית בר מוגנת, לאחר שהתברר כי החזיק בכלובים בביתו ב-23.1.05 שתי ציפורי בר, חוחית וחורפי, שרכש ברמלה.
זוביב הכחיש במשפטו שהציפורים שהחזיק בביתו היו חורפי וחוחית. הוא טען כי רכש את הציפורים לילדיו כשביקר בשוק ברמלה וסבר שמדובר בקנריות, שמותר לרכוש אותן.
התובע טען כי ניתן ללמוד על כוונת זוביב לרכוש את הציפורים המוגנות ממקום שאין לו היתר כדין, מכך שרכש את הציפורים בשוק ברמלה. התובע טען כי יש הבדל בין קניית ציפורים בחנות לבין קנייתן בשוק.
חשבתי שאלה קנריות
בפסק הדין כתב השופט איל באומגרטן, כי רכישת ציפורים בשוק אינה מלמדת בהכרח על כוונה או ידיעה שלמקום המכירה אין היתר כדין. השופט הדגיש כי לעניין זה היה התובע צריך להוכיח לא רק את מקום הקניה הפיזי, אלא למשל: אם המכירה בוצעה בדוכן או בחנות מוסדרת בשוק או אצל רוכל סתם. לפיכך, קבע השופט, התובע לא הצליח להוכיח מעבר לכל סביר את היסוד הנפשי שבבסיס רכישת הציפורים, ולכן החליט לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירה של סחר בחיה מוגנת.
לעניין האישום של החזקת הציפורים בביתו, טען זוביב, כי לא ידע שהציפורים שרכש הן חיות בר מוגנות, וסבר שהן קנריות, אבל התובע לא שאל אותו דבר על כך.
טיעוני התובע לגבי החזקת הציפורים היו שאל לו לאדם לרכוש ציפורים אם הוא אינו יודע שאלו הן חיות בר מוגנות. השופט קבע כי טענה זו לא ניתן לקבל על בסיס העובדות שהוכחו. לפיכך, קבע כי לא הוכח שזוביב ידע כי הוא מחזיק בביתו חיות בר מוגנות, ועל כן זיכה אותו גם מעבירה זו.
