מפקדים במשטרה הפעילו לחץ לסגור את תיק החקירה נגד איש העסקים גרגורי לרנר (צבי בן ארי), שהורשע לפני כשנה בהונאת משקיעים. כך לטענת נצ"מ (בדימ.) מאיר גלבוע, שחשף פרטים אלו בהופעתו (ג', 22.1.08) כ"עד" במשפט פומבי של הצעת החוק לאסור פרסום שם חשוד לפני הגשת כתב אישום.
גלבוע, המתנגד להצעת החוק, גילה בדבריו כעד כי בשעתו הפעילו עליו מפקדיו במשטרה לחצים, כדי לסגור את תיק החקירה נגד גרגורי לרנר. לדבריו, פרסום דבר החקירה נגד לרנר בכלי התקשורת סייע לחוקרים לעמוד מול הלחצים ונתן להם "רוח גבית", כלשונו.
לרנר הורשע לפני כשנה, במסגרת עסקת טיעון,
בהונאתם של שני אנשי עסקים בסכום של כמיליון דולרים. הוא טען בפניהם כי הוא הבעלים של מספר חברות בארץ ובחו"ל, העוסקות בשיווק וייבוא של מוצרי נפט וגז לישראל. בהרשעתו נכתב כי "על-סמך מצג השווא שייצר הנאשם, הוא קיבל במרמה כספים בסך 950,000 דולר. בפועל, הנאשם לא התכוון להשקיע את הכספים שקיבל ברכישת גז מחו"ל, אלא ליטול אותם לעצמו ולהשתמש בהם לצרכיו שלו".
לא היתה זו הרשעתו הראשונה של לרנר. בפעם הקודמת, בשנת 1997, נגזרו עליו חמש שנות מאסר, לאחר שהורשע בנסיונות לשחד נבחרי ציבורי ועובדי ציבור, וכן על עבירות של מירמה, זיוף ורישום כוזב במסמכי תאגיד. אחד מהנחקרים באותה פרשה היה נשיא המדינה, שמעון פרס.
פגיעה מבוקרת בחופש הביטוי
כאמור, מועצת העיתונות ולשכת עורכי הדין ערכו (ג', 22.1.08) משפט פומבי להצעת החוק, המעוררת תסיסה והתנגדות, לאיסור פרסום שם חשוד בטרם הגשת כתב אישום. ראש ההרכב, יו"ר מועצת העיתונות, השופטת בדימ. דליה דורנר, פסקה כי יש לפסול את הצעת החוק. "החוק המוצע הוא בלתי חוקתי, פוגע בערכי היסוד ומנוגד לעקרון הפומביות", קבעה דורנר. "כל פגיעה בחופש הביטוי צריכה להיעשות על-ידי בית משפט, וזאת לפי כללים ברורים. ואילו לפי החוק המוצע, הפגיעה בחופש הביטוי תהיה הכלל, ומתן חופש הביטוי יהיה היוצא מן הכלל".
שני שופטים נוספים, שישבו עם דורנר בהרכב, המשנה לנשיאת מועצת העיתונות, עו"ד אורנה לין וראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל אביב, פרופסור יורם פרי, הצטרפו לעמדתה. לין אמרה כי "לא ניתן לתקן את הקלוקל במציאות, על-ידי חקיקת חוק קלוקל בעצמו". לעומת הקונצנזוס שהפגינו השופטים, חבר המושבעים, הציבור שהשתתף באירוע, לא היה נחרץ: 27 תמכו בחוק, 27 התנגדו.
השופטים מצהיבים
כאמור, העד נגד הצעת החוק, נצ"מ (בדימ.) מאיר גלבוע, גילה בדבריו כי בשעתו הפעילו עליו מפקדיו במשטרה לחצים כדי לסגור את תיק החקירה נגד גרגורי לרנר. לדבריו, פרסום דבר החקירה נגד לרנר בכלי התקשורת סייע לחוקרים לעמוד מול הלחצים ונתן להם "רוח גבית", כלשונו. לעומתו, עו"ד מנחם רובינשטיין, התומך בחוק המוצע, סיפר על לקוח שלו שהתאבד לאחר שנעצר ונחקר במשטרה ושמו פורסם בכלי התקשורת.
עו"ד רובינשטיין תקף את חוקרי המשטרה ורשות המיסים וטען כי הם דואגים לפרסום שמות חשודים, רק כדי ששמם שלהם יפורסם. לדבריו, גם שופטים שותפים לתהליך ההצהבה של כלי התקשורת, ולפעמים הם דואגים להעביר החלטות שלהם לעיתונאים, עוד לפני שהודיעו עליהן לצדדים באולם בית המשפט.
עדים נוספים במשפט היו המתנגד לחוק, העיתונאי ברוך קרא, מחדשות ערוץ 10, וכן - י', נבחר ציבור התומך בחוק, לאחר שנעצר בגלל תלונת-שווא ושמו פורסם מייד עם מעצרו. את התביעה ניהל עו"ד אביגדור פלדמן והסנגורית היתה עו"ד יעל גרוסמן, המשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.
במשפט הפומבי פסלו השופטים את הצעת החוק.
