התנועה לאיכות השלטון הגישה היום (יום ה', 24.1.08) עתירה דחופה בדרישה למנוע מראש הממשלה למנות את אחד ממקורביו ליושב-ראש מפעל הפיס. זאת בעקבות פרסומים לפיהם "בימים הקרובים ימונה יושב-ראש מפעל הפיס על-ידי ראש הממשלה אולמרט, וכי שלושת המועמדים המובילים הינם מקורבים של ראש הממשלה".
לטענת התנועה בעתירה שהוגשה באמצעות יושב-ראש התנועה עו"ד אליעד שרגא, ובאי-כוחה עוה"ד ברק כלב ועו"ד דניאל קֵירֹס, אין המדובר במינוי ציבורי "סתם", אלא "במינוי ציבורי לתפקיד בעל השפעה מרכזית בתקציבים של כארבעה מיליארד שקלים בשנה ובביצוע בסך של כ-600-800 מיליון ₪ בשנה בפרויקטים ציבוריים".
תפקיד עם כוח ציבורי
מבחינה זו, טוענת התנועה, "בתפקיד הציבורי של יושב-ראש הדירקטוריון של מפעל הפיס כרוך יותר כוח ציבורי לא רק מאשר בתפקיד דירקטור בחברה ממשלתית - תפקיד שמקורב לשר הממנה אינו יכול לקבל אלא אם יש לו כישורים מיוחדים - אלא אף יותר כוח ציבורי מאשר בתפקידיהם של השרים של מספר משרדי ממשלה יחד".
עוד נטען כי "מינוי יושב-ראש דירקטוריון מפעל הפיס הינו, אם כן, מעשה מינהלי לכל דבר וענין, וראש הממשלה, ככל רשות מינהלית, מחויב במינוי יושב-ראש מפעל הפיס, כמו בכל מעשה מינהלי, לפעול כנאמן הציבור, בהתאם לדין המינהלי ועקרונותיו".
לטענת התנועה הצורך במינוי זה באופן "התואם את הדין המנהלי ועקרונותיו", מתעצם לנוכח "דוח מבקר המדינה 57ב אשר התפרסם בשנת 2007 קבע ממצאים לגבי מפעל הפיס, שלא ניתן להגדיר אותם אלא כשערורייה: 'מממצאי הביקורת עולה כי המפעל והעומדים בראשו (של מפעל הפיס ר.א.) לא הפנימו די את מהותו הציבורית של המפעל ואת חובתם לנהוג, בין היתר בנושאים המתוארים בדוח זה, בהגינות, בשקיפות ובשוויוניות, כאשר טובת הציבור הרחב, ורק היא, עומדת לנגד עיניהם".
מי קיבל תרומות ולמה
בין היתר נקבע בדוח כי "המפעל העניק תרומות בלא שנקבעו להן יעדים, בלא שנקבע נוהל בנושא ובלא שנקבעו אמות מידה לחלוקת התרומות. ועדת התרומות החליטה על מתן התרומות רק בעקבות בקשות שהוגשו למפעל, והאפשרות לקבל תרומות לא הובאה לידיעת הציבור הרחב". עוד נכתב בדוח כי "חלוקת התרומות למגזרי אוכלוסיה מסוימים היא, בין היתר, פועל יוצא של מעורבות חברי הדירקטוריון והוועדה ושל היעדר אמות מידה לחלוקת התרומות. לכ-20% מהגופים שביקשו תרומות אישרה הוועדה שתי תרומות, ולגופים מסוימים אישרה שלוש או ארבע תרומות. חברי הוועדה וחלק מחברי הדירקטוריון היו מעורבים במתן חלק מתרומות אלה. לעומת זאת, לגופים אחרים שביקשו כמה תרומות אישרה הוועדה תרומה אחת בלבד, ועמותות רבות, בהן עמותות המייצגות מגזרים של חסרי יכולת או שנזקקו לעזרה בהמשך פעילותן, לא קיבלו אף תרומה אחת. בהיעדר אמות מידה ובהיעדר נימוקים מתועדים למתן התרומות, אי-אפשר לדעת מדוע קיבלו גופים מסוימים כמה תרומות ואחרים לא קיבלו שום תרומה".
עוד התפרסם בדוח כי "עם מקבלי המתנות נמנו 61 חברים אישיים ומקורבים של היו"ר או של המנכ"ל, שלא נמצא כי יש להם כל קשר לפעילות המפעל. היו"ר והמנכ"ל נתנו מתנות גם ל-14 עובדי ציבור, בכללם בעלי תפקידים בכירים במשרדי ממשלה, אשר עם חלקם נמצא המפעל ביחסי תלות, וכן לכמה שרים ומספר חברי כנסת. שני חברי כנסת ושר אחד החזירו למפעל את המתנה שקיבלו, ובעל תפקיד בכיר במוסד ממלכתי העביר את המתנה למאגר המתנות במשרדו. כל יתר בעלי התפקידים הבכירים במשרדי הממשלה והגופים הציבוריים שקיבלו את מתנות המפעל לא החזירו לו אותן ולא העבירו אותן לוועדת המתנות, כמתחייב מחוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979, מהתקנות שהותקנו על פיו ומהוראות התקשי"ר".
ועדת איתור ולא אולמרט
כאמור, התנועה דורשת כי יושב-ראש דירקטוריון מפעל הפיס ימונה באמצעות ועדת איתור. באי-כוחה טוענים עוד כי הצורך בהקמת ועדה כזו נובע בין היתר גם בשל העובדה כי "אחת משלוש החקירות הפליליות התלויות ועומדות נגד ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט עוסקת בפרשת הרשות לעסקים קטנים, בעניין מינויים פוליטיים". כך, לטענתם, "לא זו בלבד שקיימים חשדות כבדים לשחיתות במפעל הפיס המופקד על פרויקטים ציבוריים בשיעור של מאות מיליוני שקלים כל שנה - סיבה מספקת כשלעצמה המחייבת הקמת ועדת איתור ליושב-ראש הדירקטוריון שלו - אלא אף מתנהל, חקירה פלילית נגד המוסמך למנות את יושב-ראש הדירקטוריון של מפעל הפיס - אהוד אולמרט - בקשר למינויים משיקולים פוליטיים".
בעתירה נדרש בג"צ "להוציא צו ביניים דחוף המונע מינוי יושב-ראש דירקטוריון מפעל הפיס" וזאת עד לדיון בדרישה "למנות את היו"ר באמצעות ועדת איתור חיצונית" או באמצעות "הרכב אחר שיקבע בית המשפט הנכבד".
