"אין למנות לדירקטוריונים של חברות ציבוריות דירקטורים שלא הוכשרו כראוי לתפקידם ויש לקבוע תנאי כשירות לחברות בדירקטוריון", כך טוען פרופ' יוסף גרוס, מומחה לדיני חברות, עם פתיחת הקורס להכשרת דירקטורים בכירים ב"להב" - לימודי הכשרה בניהול, של הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א.
פרשיות כגון אנרון, וורלדקום, הבנק למסחר ואחרות, מצביעות על צורך ברור בהכשרות מיוחדות לדירקטורים ונושאי משרה בכירים המנהלים את התאגידים - ציבוריים, פרטיים או ממשלתיים.
בארה"ב גוברת הדרישה לכך שכל דירקטור יעבור הכשרה מוקדמת. גם בישראל זכה נושא זה לחשיבות מיוחדת, במסגרת חוק החברות החדש אשר נכנס לתוקף ב- 1 בפברואר 2000, אשר מדגיש ומרחיב את מחויבותם של נושאי המשרה.
פרופ' גרוס, שהינו המרכז האקדמי בקורס להכשרת דירקטורים בכירים בתאגידים ב"להב", מציין כי "דירקטורים שלא הוכשרו כראוי לתפקידם עלולים להביא לפגיעה קשה בבעלי המניות המושקעים בחברה". הקורס שם דגש על חשיבות ההפרדה בין בעלות על הרכוש לבין ניהולו ויישום המגמות המודרניות בדיני חברות.
פרופ' גרוס מתייחס בדבריו גם להצעת החוק שהועלתה לאחרונה על-ידי חה"כ אברהם הירשנזון, ואשר בשלב ראשוני לא עברה את וועדת חוקה חוק ומשפט, ומסביר כי "הצעה זו סוללת את הדרך להישנותן של פרשיות דוגמת בנק צפון אמריקה, הבנק למסחר, חברת הסנה וחברות רבות אחרות. אם תתקבל ההצעה, יהפכו הדירקטוריונים לזרוע ארוכה של עסקני מפלגות אשר כל עניינם בחברה יהיה ליצור מוקדי כוח ויצירת טובות הנאה, כאשר הרכוש עליו הם מופקדים בחברות הענק של ישראל כגון אל-על, חברת חשמל, בתי הזיקוק, צים, חלק מהבנקים והרבה אחרים עשוי להיפגע קשות".
אירועי מעילות והונאות פיננסיות שונים, הביאו למצב של משבר אמון שנוצר בקרב חברות והדו"חות הכספיים שלהן. תוכנית הלימודים של להב, במסגרת הקורס להכשרת דירקטורים, כוללת עיסוק בסוגיות כגון מימון וגיוס הון בעת משבר פיננסי, משולש הכוחות בחברה וחלוקת סמכויות בין בעלי מניות-דירקטוריון-מנכ"ל ונושאי משרה, כללי זהירות והימנעות מכניסה לשדות מוקדשים וכן נושאים כמו ביטוח, חשבונאות, ניהול מו"מ, ניהול אסטרטגי ועוד.
פרופ' גרוס מביא לקורס את ניסיונו המעשי מכהונתו במספר דירקטוריונים של חברות ציבוריות וכן את הרקע האקדמי שלו כמרצה לדיני חברות באוניברסיטת תל-אביב.
