גולש שהשמיץ באתר חבר'ה אותר באמצעות כתובת IP והורשע בעבירת לשון הרע. הרשעתו באה למרות טענותיו כי לא הוא המשמיץ. השופטת הרשיעה אותו בין היתר בשל התנהלותו בתיק, הכוללת המנעות מהבאת עדים ואי מתן עדות בעצמו.
בית המשפט השלום בירושלים הרשיע (יום ד', 12.2.08) את מנכ"ל לשעבר של הורה נעורים אלי גור בפרסום השמצות באתר חבר'ה על מנכ"ל הורה ירושלים יוסף נבות. השופטת עירית כהן הורתה למשמיץ גור לשלם 7,000 שקלים פיצוי למושמץ, נבות, כמו כן 5,000 שכר טירחת עורך דין.
מי צריך להוכיח?
איתורו של גור נעשה באמצעות צו נגד 012 קוי זהב שהתבקשה למסור לבית המשפט את כתובת IP של מי שפרסם את ההשמצות. בהודעה לבית המשפט מסרה קווי זהב כי מדובר באלי ולימור גור. גור טען באמצעות בא כוחו עו"ד רוני חייט כי הוא לא השמיץ וכי הנטל להוכיח כי מדובר בו מוטל על התובע, נבות, שיוצג על-ידי עו"ד יוסי ארנון.
טענת גור לפיה נטל ההוכחה כי הוא הפרסם מוטל על נבות, נכונה, כתבה השופטת,"אלא שבהודעת קווי זהב ממנה עולה כי שם הלקוח אשר מהמחשב שלו בוצעו הפרסומים הוא אלי ולימור גור, יחד עם המנעות גור מלתת עדות, יש כדי להרים נטל זה". עוד כתבה, כי כפי שנפסק "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו...אם אומנם אין מדובר באותו אלי גור ואם אומנם שם אשתו לשעבר של גור אינה לימור, לא היה קל מלהוכיח עובדות אלה, בין אם באמצעות עדות של גור עצמו או באמצעות עדות אחרת. אלא שגור בחר שלא להביא עדים ולא להעיד בעצמו והדבר פועל לחובתו".
המבחן הקובע - דעת השופט
גור טען עוד כי למעשה אין המדובר בפרסומים הפוגעים בנבות אלא לכל היותר "הלצות היתוליות (אולי חסרות טעם) שאינן בהכרח בגנותו של נבות והם אינם מהווים 'לשון הרע'". כמו כן טען כי "מול הזכות לשם טוב ניצבת זכות חשובה לא פחות, הזכות לחופש הביטוי, להבעת דעה וזכות הציבור לדעת, הטעם הנפגם השפה הכושלת והביטויים הזולים, לטעמו של זה או אחר אינם לעניין. הענין הוא העקרון שיש ליתן לכל אדם באשר הוא את חופש הביטוי כל עוד אין הוא פוגע באופן ממשי בשמו הטוב של רעהו וזוהי האנטיתזה". אך השופטת דחתה את הטענות וכתבה כי "אין חשיבות לשאלה מה היתה כוונתו של המפרסם מחד ואין חשיבות לשאלה כיצד הבין את הדברים בפועל מי שקרא את הדברים מאידך. המבחן הקובע הוא מהי לדעת השופט היושב בדין המשמעות שקורא סביר היה מייחס למילים".
בית המשפט החליט כאמור כי מדובר בפרסום העולה כדי עבירת לשון הרע והורה לגור לפצות את נבות בסכום של 7,000 שקלים וכן "בהתחשב באופן ניהול התיק בידי גור והכחשת הפרסומים על ידו ישלם גור לנבות שכר טירחת עורך דין בסכום של 5,000 שקלים בצירוף מע"מ. כמו כן ישא בהוצאות המשפט של נבות בסכום של 1500 שקלים".
