רוקה אנד רול <br>

סקר שהתפרסם לאחרונה, דירג את תל אביב במקום השלישי בעולם לכמות מסעדות סושי ביחס למספר התושבים. נתון מכובד ואולי אפילו מקור לגאווה, רק מזל שאותו הסקר לא בדק כמה סושיות באמת טובות יש בתל אביב.

סושי בעיניי תמיד היה משול לבמבה קטנה - טעים, אבל לא ממש נחשב כאוכל. לכן, בחרתי בקרן, דיילת ותיקה (אך רכה בשנים) המבלה מזה זמן על קו תל אביב-ניו-יורק, כשותפה לארוחה. קרן יודעת דבר אחד או שניים על סושי והיא הבטיחה להסביר לי על ההבדלים בין ניגירי, סשימי וסושי באופן כללי.

מצוידים בתובנה מרחיקת הלכת של קרן, שאין למצוא סושי טוב בתל אביב, הצפנו עד להרצליה פיתוח, למסעדת "Rocca”. מצאנו שקיעה מרשימה ומסעדה לא צפופה. Rocca, שסוגרת שנתיים של פעילות בימים אלו, תמיד מכוונת גבוה. זה מתחיל במיקום - על חוף ימה של הרצליה, בסמיכות לווילה הידועה של האחים עופר, ממשיך בעיצוב הנעים של האדריכל גד הלפרין, והחשוב מכל - השפים. Rocca התחילה את דרכה עם שף אנטוניו מנסה ("אלי אולי"), המשיכה עם רונן דברת-בלוך, והיום מחזיק במושכות השף טל כהן, ונקווה שישמור על היציבות הדרושה למסעדה.

כחלק מהאסטרטגיה שאימצה, מיצוב של מסעדה יוקרתית, ולאור בקשות הסועדים הקבועים, Rocca מתהדרת לאחרונה בייבוא אישי מוצלח למדי - השף Yasuto Oyamada או בקיצור, ימה סאן. בשנים האחרונות, ימה סאן היה שף מסעדת Morimoto בניו-יורק, הנחשבת לאחת מהמסעדות היפניות הטובות בארה"ב. קרן הנהנה בהסכמה כשאילן, הבעלים, גולל את קורות חייו של ימה, ואילו אותי יותר הרשימה העובדה, כי הבעלים של אותה Morimoto הוא לא אחר מאיירון שף אמריקה, מאסארו מורימוטו. ימה סאן, מתוגבר בלירון, הסושי-מן הישראלי הראשון (והחמוד ביותר) שנקטף ממסעדת אונאמי, אמון על הפחת רוח מחודשת במסעדה. ביחד הם בנו תפריט סושי מוקפד, יצירתי ומורכב, תוך שימוש בחומרי גלם מקומיים איכותיים.

כמובן שהתיישבנו על הבר, במטרה להשקיף על הפלא החדש. לאחר סמול טוק של קרן עם השף ימה, הוא התפנה להתקין עבורנו ארוחת טעימות מהתפריט החדש. אחרי זמן לא קצר וכוס יין לבן של ירדן, החליף בעדינות ימה את הסויה הרגילה שמזגה לנו המלצרית, בסויה ניקירי - סויה המבושלת עם אצת 'קונבו' ושבבי פלמידה אדומה (בוניטו). את קרן זה הרשים, לי זה היה פשוט פחות מלוח.

אחרי ההחלפה, התחילה החוויה. על פלטה מוארכת, הונחה לפנינו קולקציית סושי לתפארת מדינת הרצליה. אז מה היה לנו? ננסה לדרג בין שלמות ל'סתם" מצוין, מהכבד אל הקל (המחירים נעים בין 32-59 שקל למנה): קוקטייל סלמון רול - מנה מרהיבה של נתחי וביצי סלמון; אונאגי (צלופח) מוצרלה רול - לחובבי הטעם המתקתק של הצלופח, עם מיקס אורז, קמפיו ושומשום בציפוי חלפיניו, בצל סגול ומוצרלה שמוסיפה טוויסט נעים; ספייסי שרימפס רול - קריסטל שרימפס מיפו מצופה בשומשום שחור, מוגש עם 4 רטבים - מיונז טונקצו, שמן עירית, רוטב תותים וטריאקי - שמרימים את המנה למעלה; ספייסי טונה רול - עם שבבי טמפורה, עטוף בטונה בנגיעת מיונז וואסבי; ספיידר רול - סרטן רך שריון בטמפורה, שמתפצפץ בפה, עם אבוקדו ובצל ירוק; ניגירי פרידה טרי וטעים ומנה בשם המעניין "שאקה קאווה" - סלמון, סלמון סקין, אבוקדו ומלפפון בעיטור איקרא, שמשאירה טעם של עוד בפה.

אחרי סיכול ממוקד של הפלטה, לא נותר לנו אלא להזמין קינוח. קראנו לשף ימה, מלמלנו "אריגאטו גוזימסו" (תודה רבה, ביפנית) וביקשנו את אותה הפלטה שוב.

הייתי חייב לשאול את אילן איך הוא הצליח להביא את ימה להרצליה מניו-יורק. אז לא אילן הביא את ימה, אלא האהבה. ימה התחתן עם ישראלית ובחודשים הקרובים הוא בביקור בישראל, ואת הביקור שלו - אתם חייבים לנצל.