ראש העיר קריית שמונה, חיים ברביבאי, הורשע בבית משפט השלום בנצרת (יום ב', 14.4.08) בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה, הפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירה של קבלת תרומות מעל למותר. הכרעת הדין ניתנה על-ידי השופט תאופיק כתילי. הפרשה נחשפה
בתחקיר ב-Nfc ומייד בעקבותיה נפתחה חקירה משטרתית והוגש כתב אישום.
מדובר באישומים המתייחסים לתקופת הבחירות לראשות העיריה בשנת 2003, כשברביבאי היה מועמד מטעם הליכוד. בית המשפט פסק כי ברביבאי קיבל מימון מבעלי עסקים לכיסוי חוב של תנועת הליכוד בעסקיו של אמנון בר ששת בעליהם של שני בתי דפוס בעיר.
הסבת הזמנות וחשבוניות
מדובר בחוב עבור עבודות שהוזמנו על-ידי בעלי תפקידים בסניף קריית שמונה של תנועת הליכוד במסגרת פעולות הקשורות למערכת הבחירות. "התשלום עבור אותן הזמנות נעשה בחלקו על-ידי תנועת הליכוד על-פי נהליה המקובלים ובחלקו על-ידי אנשי עסקים וחברות פרטיות תוך הסבת טפסי ההזמנה והחשבוניות מהליכוד לגורמים ששילמו בפועל". כתב האישום נגדו "התמקד בפעולות אותן ביצע לשם גיוסם של גורמי המימון הנוספים, הפנייתם לבר ששת, ומתן הנחיות לשם הסבת החשבוניות".
בהכרעת הדין זיכה השופט תאופיק כתילי את ברביבאי מעבירה אחת של קבלת שוחד מאיש העסקים אברהם יצחק, משלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, משש עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ומעבירה של הגבלת הכנסות.
אך כאמור, הרשיע אותו בשלוש עבירות של לקיחת שוחד, מאנשי העסקים: נחמיה בנימין, שלום בטאן ואהרון אטדגי, בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בארבע עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ובארבע עבירות של הגבלת הכנסות.
ניגוד עניינים במודע
בהרשעת ברביבאי כתב השופט כי "הוא כיהן כראש עירית קריית שמונה והכספים שקיבל ניתנו לו על-ידי אנשים אשר קיימו ומקיימים עם העיריה קשרים רשמיים בהיותם קבלנים ואנשי עסקים הפועלים בעיר...לברביבאי היה אינטרס אישי בתשלומים שהעבירו המעורבים לידי אמנון בר-שישת [בעליו של בתי הדפוס, ר.א.]. אין חולק כי בזמן שבו פנה בר-שישת אל ברביבאי בקשר לחוב היתה קיימת מצוקה תקציבית במטה הבחירות, אשר חרג מן התקציב שהעמידה לרשותו תנועת 'הליכוד'. ברביבאי עצמו העיד על כך ואישר כי הפניות לתורמים נעשו על-רקע לחץ הגובר לתשלום החוב בבתי הדפוס".
מכאן, הוסיף השופט, כי "בפניותיו לתורמים בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, העמיד ברביבאי את עצמו במודע במצב של ניגוד עניינים. היה לו כאמור אינטרס אישי בתשלומים שהעבירו המעורבים לידיו של אמנון בר-שישת, ומצד שני הוא ידע כי לפחות חלק מן המשלמים תלויים בחסדיו או בהחלטותיו בתפקידו כראש העיריה וכיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה. התביעה אומנם לא הצליחה להצביע על מקרים בהם המשלמים ביקשו 'לפדות' את התשלום, אך אין בכך כדי להפחית מחומרת המעשים ומאופיים הפלילי, משום שהעבירה של לקיחת שוחד אינה עבירה תוצאתית".
הפרת אמונים "חברית"
עוד הוסיף השופט, כי הרשעת ברביבאי בהפרת האמונים באה "משהעמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים באותם מקרים בהם קיבל כספים מגורמים המקיימים קשרים עם העיריה וביתר שאת כאשר הפנה אותם לעסקו של בר שישת במקום להפנותם למסלול קבוע בחוק מימון הבחירות. ההימצאות במצב של ניגוד עניינים", מצב זה "מקיים את הרכיב ההתנהגותי בעבירה של הפרת אמונים", כתב השופט.
יתירה מכך, גם אם פניותיו של ברביבאי אל יצחק גולדשטיין מחברת תדיראן נעשו "במסגרת חברית", הרי "שעצם קבלת הכספים בניגוד לחוק מימון בחירות וההמנעות מרישום קבלתם, רישום בו הוא חייב מכוח היותו מועמד לראש העיר וכיו"ר מטה הבחירות של סיעת הליכוד בקריית שמונה, מהווה מעשה של הפרת אמון במסגרת מילוי תפקידו".
במעשים אלו "גילה ברביבאי "עמדה נפשית של כוונה או אדישות לפגיעה באינטרס הציבורי לדיווחי מס אמיתיים.. ופגע באינטרס הציבורי לשקיפות וכיבוד החוק בכך שנמנע מלדווח על התרומות ולרשמן".
