אלי בן הרוש, תבע את חברת הנסיעות אופיר טורס בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל לאחר שטיול משפחתי לטורקיה בוטל. מכתב התביעה עלה שהתובע אמור היה לנפוש במלון Sea Life Resort בחודש יוני אשתקד, ו-13 שעות לפני הטיסה נאמר לו שאין מקום במלון. לדבריו, ההזמנה בוצעה בטלפון ונשלחה חתומה באמצעות הפקס וצוינו בה מועדי הטיסות ושם המלון. ביטול הטיול הסב לו ולמשפחתו מפח נפש.
בכתב ההגנה טענה חברת הנסיעות שההזמנה לגבי המלון הספציפי, הייתה על בסיס "בקשה בלבד" ועד לקבלת אישור מהספק. "בטופס ההזמנה החתום על-ידי התובע, או מי מטעמו, רשום לצד המלון סטאטוס של בקשה (RQ) מדובר בהזמנה לטווח קצר לפני מועד הנסיעה המבוקש, בעונת תיירות, ולמחרת התקבל מידע מהספק שניתן להציע מלון חלופי ועל בסיס חצי פנסיון. התובע לא הסכים להצעה וביקש לקבל את החלופה רק בתנאי המלון הקודם, דהיינו 'הכל כלול' והשיחה הסתיימה בטונים צורמים". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת אנה שניידר את התביעה ולפנים משורת הדין לא הטילה הוצאות משפט, "על אף שמן הראוי היה להטילם על התובע". השופטת הפנתה לטופס ההזמנה, שנחתם על-ידי אשתו של התובע, וקבעה שניתן להבין ממנו שהזמנת המלון הינה בסטאטוס של בקשה. השופטת ציטטה מתוך פרק "תנאים והגבלות", בו נאמר מפורשות: "אנו מבקשים להפנות את תשומת לבכם למידע המובא להלן כחלק בלתי נפרד מהזמנתכם. בכל מקרה של חילוקי דעות יחייבו תנאים אלה ולא תישמע טענה שהנוסע לא קרא ו/או לא הופנה לתנאים אלו... מלונות - חברתנו אינה מחויבת בפרטי המלון המוזמן כל עוד לא נתקבל עליהם אישורו הסופי של הספק שעשוי להציע אלטרנטיבות שונות במקרם בהם לא אושר המלון המוזמן...".
נציג הנתבעת התעקש בדיון, שתנאי ההזמנה הובהרו ללקוח אלא שהתובע לא טרח לזמן את אשתו לעדות והדבר נזקף לחובתו. "על-פי הפסיקה, הימנעות מהבאת עד על-ידי בעל דין פועלת לרעתו. כך או כך כפי שנאמר בטופס ההזמנה, לא תישמע טענה מצד הנוסע שלא קרא ו/או לא הופנה לתנאי ההזמנה. אם התובע או רעייתו הבינו בטעות שההזמנה מאושרת ולא טרחו לעיין בטופס ותנאיו - אין להם אלא להלין על עצמם".
