עו"ד שמעון ביטון, תבע את בנק לאומי לישראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 1,500 שקל לאחר שחויב בעמלה שלא בצדק. מכתב התביעה עלה שבחודש נובמבר 2006, הפקיד ביטון בחשבונו אצל הנתבעת, צ'יק על סך 11,500 שקל לפקודתו שהוחזר לאחר שחתם עליו פעמיים. בנק לאומי, חייב את ביטון בגין החזר הצ'ק בעמלה בסך של 13.80 אגורות. "פקידה של הנתבעת הודתה שאירעה טעות שמקורה במסלקה", אמר.
בכתב ההגנה טען בנק לאומי לישראל שהצ'ק הוחזר בגלל ששתי החתימות שהוטבעו עליו לא היו זהות ונראה שמדובר בשתי חתימות היסב בצ'ק למוטב בלבד. "החזרת הצ'ק בוצעה בפועל על ידי בנק הפועלים הנמשך ולא על ידינו. לאור זאת טענות התובע צריכות להיות מופנות לבנק הפועלים ולא אלינו הבנק מציג הצ'ק". הבנק ביקש לדחות את התביעה.
בדיון בפני השופטת אנה שניידר, טען נציג הבנק: "הנוהל שלנו לגבי החזרת צ'קים, אומר שאם יש צ'ק למוטב בלבד, כמו הצ'ק הזה, צריכה להיות מאחור חתימה אחת של אותו אדם. אם יש הגבלת סחירות, חתימה נוספת מהווה הסבה, דבר בלתי אפשרי בצ'קים למוטב בלבד". בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת את הבנק להחזיר לביטון את סכום העמלה בתוספת 400 שקל הוצאות משפט בתוך 30 יום. לדבריה, התובע לא הוכיח את מלוא הנזק הנטען ולפיכך אין לפצותו במלוא סכום התביעה. "עיון בנוהל של הנתבע מעלה שעל הבנק לבדוק אם החתימה בגב הצ'ק זהה לשם המוטב 'ואין הסב נוסף (חתימה שאנה ברורה) תיחשב להסבה'. נראה שבמקרה שלפנינו אכן לא היה הסב נוסף וחתימותיו הכפולות של התובע הן שגרמו לטעות, בין אם אצל הנתבע ובין אם בבנק הנמשך. מכל מקום צודק התובע שלא היה בחתימות אלה כדי להביא להחזרת הצ'ק ולחיובו בעמלת החזר".
