המדינה הגישה לבית המשפט העליון תגובה לעתירה למנוע את מינויו לסגן מפקד מרחב חברון של סגן ניצב אפרים ארליך, "קרמשניט", חושף פרשת פריניאן. בתגובה שנמסרה לקראת הדיון שייערך ב-28.4.08 , טוענת המדינה כי מדובר בקידום ראוי במסגרת סבב מינויים כללי במשטרה, וכי מדובר בעתירה שעניינה מעורבות "מסוכנת" של "גורמים חיצוניים פוליטיים במינויים במשטרה".
בעתירה נגד המינוי שהגיש קרמשניט, באמצעות באי-כוחה של התנועה לאיכות השלטון, עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב, צרויה מידד - לוזון, נילי אבן חן, דפנה קירו-כהן, דניאל קֵירֹס ומיקה קונר קרטן, נטען כי מינויו לתפקיד החדש בא על-רקע חשיפת השחיתויות במשטרה. לטענתו, המינוי לתפקיד ב"ארץ הגזירה" בחברון, אינו "במסגרת התמחותו המקצועית בתחום הלחימה בפשיעה" ומהווה התנכלות. קרמשניט טען עוד כי המשטרה הפרה הבטחה שלטונית שניתנה לו על-ידי פרקליט המדינה לשעבר ערן שנדר כי חשיפת פרשת פריניאן על ידו, לא תפגע בקידומו.
מנהל קמפיין מניפולטיבי
המדינה דוחה את טענותיו של קרמשניט על כוונה להתנכל לו באמצעות מינוי לתפקיד לא תואם את כישוריו. היא אף מאשימה אותו בניהול קמפיין ציבורי עיתונאי מניפולטיבי לצורך קידומו האישי. קמפיין הכולל, את הכפשתם של שוטרי חברון, התהדרות ב"כותרת מופרזת" של "חושף שחיתויות", ואף טענות כלפי המפכ"ל כי "סימן" אותו, על-רקע פרסומה של "הקלטת הלוהטת", שבה "נצפית כביכול מכוניתו של המפכ"ל נוסעת במהירות אסורה בכביש 443".
למעשה, "תמונת המצב האמיתית שונה בתכלית מזו המצטיירת למקרא העתירה...אל מול התחושה המתקבלת בעתירה בדבר 'בן אור' הנאבק 'בבני חושך' כחלק מתיאוריית קונספירציה כללית. מציאות הדברים היא בנאלית בהרבה, כמעט אפורה והיא חלק בלתי נפרד מהליכי קידום שגרתיים המתקיימים בארגון גדול ומסודר כמו המשטרה". מוסיפה המדינה, "חובבי הסיפורת ייאלצו למצוא את סיפוקם במקרים אחרים".
אין מדובר במינוי "פרסונלי", קרי של קרמשניט בלבד, טוענת המדינה, אלא בסבב מינויים "מטריציוני כלל ארצי, המקיף עשרות קצינים אשר יעברו במהלך 2008 למלא תפקידים אחרים בדרגתם". קרמשניט "זוהה כבעל פוטנציאל לקידום לדרגת ניצב משנה ונכנס למאגר עוד בשנת 2003. מאז ועד היום התמודד על לא פחות מ-14 תפקידי ניצב משנה אך לא נבחר. בכך יש כדי להעמיד את כל הטענות בדבר רדיפה אישית כביכול של המפכ"ל הנוכחי אותו, בפרופורציה הראויה ובאור ההולם...הסיבות לאי קידומו בדרגה הן אפורות ובנאליות וכרוכות הן בשאלות של תקנים במשטרה ושל אופן הבנייתם של מסלולי קידום בה והן בנתוניו האישיים של קרמשניט. קונספירציה לא היתה פה גם לא נקמה ובוודאי שלא התנכלות".
אינו "גיבור קורבן"
יתירה מכך, התפקיד שאליו מיועד קרמשניט מהווה "קרש זינוק לתפקידים בכירים יותר. התייחסותו לתפקיד כאל 'עונש' לא רק שאין בה שמץ של אמת אלא עושה היא עוול עם אותם שוטרים הנותנים את חלבם ודמם בביצוע המשימות הקשות המוטלות על מרחב בעייתי ומאתגר זה". המשטרה גורסת כי החסינות שניתנה לקרמשניט על-ידי פרקליט המדינה הקודם ערן שנדר בהקשר לפרשת פריניאן, נוגעת לחסינות מפני העמדה לדין בשל חשיפת האמת "והכוונה להדלפת מידע לגורמים בלתי מוסמכים", ואינה נוגעת לסוגיית הקידום.
בתגובה שוללת המדינה את הנסיון "למתג" את קרמשניט "בדמות גיבור קורבן". המציאות "היא של אדם אמביציוזי...המבקש להתקדם בכל מחיר גם בדרכים בלתי שגרתיות בעליל החורגות ביותר מן המקובל בארגון היררכי מקצועי כדוגמת המשטרה". עוד מותחת המשטרה ביקורת על "הקמפיין הציבורי ועיתונאי שנערך על-ידי גורמי חוץ בכל הנוגע למינוים בתוך המשטרה, וודאי כשהמדובר בדרגי הביניים., הינו דבר חריג ובלתי ראוי. אין צורך בדמיון מופלג על-מנת להבין את הסכנה הגלומה במצב בו גורמים חיצוניים למשטרה בוחשים בקלחת המינויים מטעמים פוליטיים כלכליים או פליליים חלילה ומנסים להשפיע ולקדם את מינויו של פלוני על פני אלמוני".
קלטת לוהטת ליום סגריר
יתירה מכך, המשטרה מאשימה את קרמשניט בשימוש לכאורה ב"קלטת הלוהטת", ש"נשמרה ליום סגריר", במסגרת הקמפיין. הקלטת לטענת המשטרה שוחררה לתקשורת "ביום הגשת העתירה כחלק ממהלך משולב להשפיע על דעת הקהל באמצעות קמפיין מתוכנן בקפידה המתנהל במקביל להיותה של העתירה תלויה ועומדת בפני בית המשפט". "עירוב תחומין זה בין משפט לתקשורת ראוי לביקורת חריפה", טוענת המדינה.
המדינה מבקשת מבית המשפט לדחות את העתירה ולהוציא מסר "חד-משמעי וברור" כי "הקידום במשטרה ימשיך להעשות באמצעות החלטות הגורמים המקצועיים על יסוד השיקולים הענייניים הרלוונטיים. ולא באמצעות שימוש פסול בכלי התקשורת, ביחצ"נים ובהליכי בית משפט כקרדום לחפור בו".
המדינה מבקשת מבית המשפט להשית הוצאות משפט "הולמות" על העותר, "שיהיה בהן אף כדי להביע מורת רוח מההתנהלות הכוללת בפרשה זו ומהנסיון לרתום אף את בית המשפט בתואנות שווא לקמפיין של קרמשניט".
