היה זה באמת יום נפלא למשחק גולף ספונטני. רק מה חבל שהספורט הזה - אם אפשר לכנותו כך (היי, למה אף אחד פה לא מזיע?) - מיועד למקצוענים בלבד. בן אדם לא יכול לקום בבוקר, להרגיש שהוא שחקן גולף ולהתחיל ללכת (למגרש). אז למגרשי הגולף בגעש הגענו, חובב הדגה ואני, על תקן סועדים וצופים אקטיביים. בכל זאת, אצלנו פעולת הבליסה היא לא פחות מעייפת.
אחרי אי אילו טרטורים ובלבולים (שאלנו אישה חביבה באזור איפה הגולף במתחם? וזו הפנתה אותנו למרכז המסחרי: "באמת יש שם עכשיו מבצעים טובים"), אבל עם הרבה נחישות ורצון, הלכנו לפי כרי הדשא עד שהגענו ל"אלבטרוס". שם חיכתה לנו כמובטח מסעדה גדולה עם כמה אפשרויות ישיבה, שהמוצלחת מביניהן ליום שטוף שמש היא כמובן מרפסת הדק המקסימה שמשקיפה על משטחי הגולף העצומים המנוקדים בשחקני גולף אציליים עם בגדים וכובעי מצחיה לבנים. האווירה האלגנטית מגיעה עד למרפסת הדק של אלבטרוס, ואפילו למלצר הייתה קלאסה אחרת מהמקובל בכור מחצבתנו, תל אביב (לעומתנו, סביר להניח שהוא לא הגיע עם פיאסטה ירוקה ומקרטעת למקום).
הבטנו על שחקני הגולף בדריכות. "יכניסו לגומה או לא יכניסו לגומה?", זאת השאלה. כעבור בהייה ממושכת משהו, גם אנחנו התעייפנו והתמלאנו רצון לאכול. אחרי הכל, שרפנו קלוריות בצפייה, לא? (התשובה היא לא, למען הסר ספק). הגומה בבטננו הרעבה התחננה לאוכל ואחרי עיון בתפריט הבנו שעניינו ניסוח מזרח תיכון קולינארי חדש. סלט פטוש לבנוני, סלט יווני, חומוס עם בשר טלה ודגים, ומנגד - המבורגר, שניצל, פסטה וסוגים רבים של כריכים. ערב רב, כמו שאומרים.
לפתיחה, בחרנו בחציל בלאדי קלוי עם שום ושמן זית על מצע טחינה בסירופ רימונים (25 שקל). המנה המצוינת זאת הוגשה באסתטיקה מקסימלית שהיה חבל להרוס אבל, בשם המקצועיות כמובן, טעמנו והוקסמנו. נהנינו גם מסלט פטוש לבנוני מרענן ומתפוצץ מטריות שכלל מלפפון, פטרוזיליה, נענע ובצל ירוק בתוספת גבינה מותכת ובתיבול שמן זית ולימון (24 שקל). מכאן, דילגנו באלגנטיות מעל אגף החומוסים בתפריט וצדנו מאגף העיקריות מנת דג סלמון (69 שקל) ומנת פילה בקר (89 שקל). הסלמון הגיע כפילה עסיסי ברוטב צלפים חמצמץ, לצד פירה נימוח וסלט ירוק סטנדרטי למדי. פילה בקר לעומתו, הצטיין קצת פחות, בעיקר בשל מידת עשייה לא נכונה שייבשה את הבשר, ורוטב השמנת-פטריות הטוב שהגיע לצדו הציל במעט את המצב, אבל עדיין הותיר אותנו עם כיסופים לחומוס בשר. המנה הוגשה עם תוספת לבחירה, שבמקרה שלי הייתה אורז טעים עם פרחי ברוקולי.
בין לבין אנשים עשו כמונו ובחרו במרפסת הדק המשקיפה על כרי הדשא מטה, שתו להם בירה, אכלו כריכים עם סלמון ודיברו במבטא אנגלי. אנחנו כבר היינו באחרונות. מנת סופלה שוקולד חמימה ונהדרת המוגשת עם כדור גלידה וניל (25 שקל), סיפקה בהצטיינות יתרה את הגחמה למתוק וחתמה את הארוחה, ולנו נותר לסכם במשפט אחד: לא לחובבי גולף בלבד.
