במקרה שהובא בפני בית המשפט, המנוח השאיר אחריו שתי צוואות. לגבי הצוואה הראשונה, אין חולק כי נחתמה בחודש יוני 1995 והינה לטובת התובע, האחיין של המנוח. לגבי הצוואה השנייה, זו נחתמה לכאורה בחודש אוקטובר 1995, והיא לטובת הנתבעת, גרושתו של המנוח. שאלת מועד החתימה על צוואה זו שנויה במחלוקת. לטענת התובע, בעת פטירתו היה המנוח גרוש מהנתבעת שהייתה אשתו השנייה, ללא ילדים. התובע הינו אחיינו של המנוח, אך המנוח ראה אותו מאז ומתמיד כבנו. התובע טען כי הצוואה שלטובתו היא הצוואה האמיתית, וכנראה גם האחרונה של המנוח. לטענת התובע, לא יתכן כי הצוואה שבידי הנתבעת נחתמה ע"י המנוח בכלל, ובתאריך הנקוב בה בפרט. לטענת הנתבעת, הצוואה שבידיה היא הצוואה האחרונה והתקפה של המנוח. תיקון התאריך בצוואה, לטענתה, נעשה ע"י בא-כוחה הקודם, עו"ד ארביב, אשר מצא לנכון לעשות כן על דעת עצמו.
