כתב אישום הוגש על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב, בעקבות חקירה של איש העסקים, אליעזר אורן אשר "הריץ" על-פי החשדות נגדו, מניות של יצרנית הטקסטיל, סולוג.
כתב האישום מוגש כמעט שנה, לאחר שבית משפט השלום בתל אביב, בראשות השופט עמירם בנימיני, גזר על אורן שנתיים מאסר בפועל וקנס של 600 אלף שקל לאחר ששהורשע ביותר ממאה עבירות על חוק ניירות הערך.
בית המשפט פסק אז, כי אורן "הריץ" את מניית יצרנית טקסטיל אחרת - אופנת-ברוך והביא לעלייה מלאכותית של ערך מניותיה ביותר מ-%300.
בית המשפט קבע, כי אורן הונה אנשים שהכיר, להם מכר מניות אופנת-ברוך כשהוא מתחזה למתווך בעסקות המכירה. המניות, כך קובע בית המשפט, היו מניות שבבעלותו, והפעולות שביצע לשם מכירתן, בוצעו על סמך מצגים כוזבים.
אורן ביצע את העבירות במחצית הראשונה של שנות ה-90. שנים של גאות בבורסה של תל אביב. על-פי קביעתו של השופט עמירם בנימיני, במהלך השנים הללו, מכר אורן מניות של אופנת-ברוך בהיקף של יותר מ-12 מיליון ש"ח וגרף רווחים של יותר מ-3 מיליון ש"ח.
אורן טען בבית המשפט, כי המכירות בוצעו במסגרת ניסיון להשתלט על החברה יחד עם שותפים. אולם אותם שותפים לכאורה, מסרו בעדותם, כי לא התכוונו להשתתף בהשתלטות כזו. בית המשפט קבע, כי אורן הריץ מניות, כדי לגרוף רווחים ולאחר מכן, למכור אותן לחברה המתחרה של אופנת-ברוך, טופר. בית המשפט הסביר, כי אורן ידע שאם לא תצא העסקה לפועל, הוא יהיה הראשון שידע זאת ויוכל "להיפטר" מהמניות בשוק.
אורן נפגע בעצמו בסופה של פרשת אופנת-ברוך וספג הפסדים, לאחר שבעליה של טופר מכרו את כל אחזקותיהם באופנת-ברוך מאחורי גבו.
נביא כאן את כתב האישום שהוגש בשבוע שעבר (1.12.01), כלשונו, המלמד על דרכי פעולתו של אורן, על פי החשדות השונים לפיהן טוענת, המדינה כי אורן "הריץ" מניות של סולוג במהלך שנת 1998:
ביום 6/9/98 התחיל המסחר במניות סולוג בשער בסיס של 593 נקודות. בשלב המסחר הרציף, בשעה 13:36, נתן הנאשם פקודה למכירת 3,100 ע.נ. מניות סולוג בחשבון הנאשם במוריץ את טוכלר, בהגבלת שער של 650 נקודות.
אורן פעל באופן שהבטיח שפקודת מכירה זו תמוקם בשכבת ההיצע הראשונה בספר המסחר, לאור הגבלת השער שבה, זאת כאשר בספר המסחר רשומה פקודת מכירה נוספת, בהגבלת שער של 790 נקודות.
תשע דקות לאחר מתן הפקודה שבסעיף 1 לעיל, בשעה 13:45, נתן הנאשם פקודה נגדית, לרכישת 3,101 ע.נ. (ערך נקוב) מניות סולוג בחשבון בבנק כללי, בהגבלת שער של 790 נקודות. בכך פעל הנאשם להבטיח כי 3,100 ע.נ. מתוך פקודה זו "יפגשו" עם פקודת המכירה שנתן, כאמור בסעיף 1 לעיל בהגבלת שער של 650 נקודות, וכי שארית הפקודה, 1 ע.נ., "תיפגש" עם פקודת המכירה הבאה בשכבת ההיצע בהגבלת שער של 790 נקודות.
בעקבות "מפגש" בין הפקודות המפורטות לעיל, התבצעו שתי עסקות כדלקמן:
3,100 ע.נ. מניות סולוג נמכרו מחשבון הנאשם במוריץ את טוכלר לחשבון שיר לטל בבנק כללי בשער 650 נקודות. 1 ע.נ. מנית סולוג נמכרה מחשבון אד ליסט בבנק מזרחי לחשבון שיר לטל בבנק כללי בשער 790 נקודות. בתום יום המסחר נקבע למניות סולוג שער נעילה של 790 נקודות, עלייה של 33.22% משער הבסיס. שער זה נקבע על פי שער העסקה האחרונה שבוצעה באותו יום, היא העסקה שביצע הנאשם כאמור בסעיף 4(ב) לעיל. פעילותו של הנאשם כמפורט לעיל, הביאה לכך ששער הנעילה של מניות סולוג ביום 6/9/98 נקבע על 790 נקודות, זאת במקום שער של 650 נקודות, שהיה נקבע על פי העסקות האחרות.
בין התאריכים 6/9/98 וה- 26/9/98, לא בוצעו בבורסה עסקות במניות סולוג, ועל כן לא היה שינוי בשער המניה והוא נשאר 790 נקודות, כפי שנקבע כתוצאה מפעולות הנאשם כמפורט לעיל.
ביום 27/9/98 התחיל המסחר במניות סולוג בשער בסיס של 790 נקודות. בשלב המסחר הרציף, בשעה 15:25, נתן הנאשם פקודה למכירת 13,000 ע.נ. מניות סולוג בחשבון הנאשם בבנק הפועלים, בהגבלת שער של 710 נקודות.
3 דקות מאוחר יותר, בשעה 15:28, נתן הנאשם פקודה נגדית לרכישת 13,000 ע.נ. מניות סולוג בחשבון שיר לטל בבנק מזרחי, בהגבלת שער של 710 נקודות. הנאשם פעל בכך להבטיח כי פקודה זו "תיפגש" עם פקודת המכירה שנתן קודם לכן, וכי תתבצע עסקה לכאורה בין החשבונות שבשליטתו.
בעקבות "מפגש" בין הפקודות המפורטות לעיל, התבצעה עסקה כדלקמן: 13,000 ע.נ. מניות סולוג נמכרו מחשבון הנאשם בבנק פועלים לחשבון שיר לטל בבנק מזרחי בשער 710 נקודות.
בתום יום המסחר נקבע למניות סולוג שער נעילה של 689 נקודות, ירידה של 12.78% משער הבסיס. שער זה נקבע, בין היתר, על פי שער העסקה האחרונה שבוצעה באותו יום, היא העסקה שבוצעה על-ידי הנאשם, כמפורט בסעיף 10 לעיל.
פעילותו של הנאשם כמפורט לעיל, הביאה לכך ששער הנעילה של מניות סולוג ביום 27/9/98 נקבע על 689 נקודות, זאת במקום שער של 600 נקודות, שהיה נקבע על פי העסקות האחרות.
ביום 28/9/98 התחיל המסחר במניות סולוג בשער בסיס של 689 נקודות, כפי שנקבע כתוצאה מפעילות הנאשם ביום המסחר הקודם כמפורט לעיל.
בשלב המסחר הרציף, בשעה 14:34, נתן הנאשם פקודה למכירת 3,100 ע.נ. מניות סולוג בחשבון הנאשם בבנק הפועלים, בהגבלת שער של 669 נקודות.
2 דקות מאוחר יותר, בשעה 14:36, נתן הנאשם פקודה נגדית לרכישת 3,100 ע.נ. מניות סולוג בחשבון שיר לטל בבנק כללי, בהגבלת שער של 669 נקודות. הנאשם פעל בכך להבטיח כי פקודה זו "תפגש" עם פקודת המכירה שנתן קודם לכן וכי תתבצע עסקה לכאורה בין החשבונות שבשליטתו.
בעקבות "מפגש" בין הפקודות המפורטות לעיל, התבצעה עסקה כדלקמן: 3,100 ע.נ. מניות סולוג נמכרו מחשבון הנאשם בבנק הפועלים לחשבון שיר לטל בבנק כללי בשעה 669 נקודות.
בתום יום המסחר נקבע למניות סולוג שער נעילה של 669 נקודות, ירידה של 2.9% משער הבסיס. שער זה נקבע, על פי שער העסקה האחרונה שבוצעה באותו יום, היא העסקה שבוצעה על-ידי הנאשם, כמפורט בסעיף 16 לעיל.
פעילותו של הנאשם כמפורט לעיל, הביאה לכך ששער הנעילה של מניות סולוג ביום 28/9/98 נקבע על 669 נקודות, זאת במקום שער של 570 נקודות, שהיה נקבע על פי העסקות האחרות.
ביום 18/10/98 התחיל המסחר במניות סולוג בשער בסיס של 703 נקודות. בשלב המסחר הרציף, בשעה 13:45, נתן הנאשם פקודה למכירת 2,600 ע.נ מניות סולוג בחשבון הנאשם בבנק הפועלים, בהגבלת שער של 699 נקודות.
הנאשם פעל בכך להבטיח כי פקודת מכירה זו, לאור הגבלת השער שבה, תמוקם בשכבת ההיצע הראשונה, זאת כאשר בספר המסחר רשומה פקודת מכירה נוספת בהגבלת שער של 700 נקודות.
שתי דקות לאחר מתן הפקודה המפורטת בסעיף 19 לעיל, בשעה 13:47, נתן הנאשם פקודה נגדית לרכישת 2,601 ע.נ. מניות סולוג בחשבון שיר לטל בבנק כללי, בהגבלת שער של 700 נקודות. הנאשם פעל בכך להבטיח כי 2,600 ע.נ. מתוך פקודה זו "יפגשו" עם פקודת המכירה שנתן, כאמור בסעיף 19 לעיל בשער של 699 נקודות, וכי שארית הפקודה, 1 ע.נ., "תיפגש" עם פקודת המכירה הבאה בשכבת ההיצע, בשער 700 נקודות.
בעקבות "מפגש" בין הפקודות המפורטות לעיל, התבצעו שתי עסקות כדלקמן: 2,600 ע.נ. מניות סולוג נמכרו מחשבון הנאשם בבנק הפועלים לחשבון שיר לטל בבנק כללי בשער 669 נקודות. 1 ע.נ. מנית סולוג נמכרה מחשבון רוזנבאום בבנק כללי לחשבון שיר לטל בבנק כללי בשער 700 נקודות.
בתום יום המסחר נקבע למניות סולוג שער נעילה של 700 נקודות, ירידה של 0.43% משער הבסיס. שער זה נקבע על פי שער העסקה האחרונה שבוצעה באותו יום, היא העסקה שבוצעה על-ידי הנאשם, כמפורט בסעיף 22(ב) לעיל.
פעילותו של הנאשם כמפורט לעיל, הביאה לכך ששער הנעילה של מניות סולוג ביום 18/10/98 נקבע על 700 נקודות, זאת במקום שער של 633 נקודות, שהיה נקבע על פי העסקות האחרות.
ביום 2/11/98 התחיל המסחר במניות סולוג בשער בסיס של 613 נקודות. בשלב המסחר הרציף, בשעה 10:55, נתן הנאשם פקודה למכירת 3,900 ע.נ. מניות סולוג בחשבון שיר לטל בבנק מזרחי, בהגבלת שער 552 נקודות.
הנאשם פעל בכך להבטיח כי 1,200 ע.נ. מתוך פקודת המכירה לעיל, "יפגשו" עם יתרת פקודת קניה שהיתה רשומה בספר המסחר בעלת הגבלת שעה זהה. כמו כן, פעל הנאשם בכך להבטיח כי יתרת פקודת המכירה, 2,700 ע.נ., תמוקם בשכבת ההיצע הראשונה בספר המסחר לאור הגבלת השער הנמוכה.
בעקבות פקודת המכירה המפורטת לעיל, נרשמו פעולות בספר המסחר כדלקמן: 1,200 ע.נ. מניות סולוג נמכרו מחשבון שיר לטל בבנק מזרחי לחשבון כהן דוד בבל"ל בשער 552 נקודות. 2,700 ע.נ. מניות סולוג, המהוות יתרת פקודת המכירה המפורטת בסעיף 25 לעיל, נרשמו בשכבת ההיצע הראשונה במסחר, בהגבלת שער של 552 נקודות.
שעה אחת אחרי מתן הפקודה המפורטת בסעיף 25 לעיל, בשעה 10:56, נתן הנאשם פקודה נגדית לרכישת 2,701 ע.נ. מניות סולוג בחשבון הדס ניר בבנק כללי, בהגבלת שער של 613 נקודות. הנאשם פעל בכך להבטיח כי 2,700 ע.נ מפקודה זו "יפגשו" עם 2,700 ע.נ. מניות סולוג שמקורן בפקודת המכירה שנתן כמפורט לעיל, וכי 1 ע.נ. "יפגש" עם פקודת מכירה אחרת שהיתה רשומה בספר המסחר וכללה הגבלת שער של 613 נקודות.
בעקבות "מפגש" בין הפקודות המפורטות לעיל, התבצעו שתי עסקות כדלקמן: 2,700 ע.נ. מניות סולוג נמכרו מחשבון שיר לטל בבנק מזרחי לחשבון הדס ניר בבנק כללי בשער 552 נקודות.
1 ע.נ. מנית סולוג נמכרה מחשבון ביטו ברוך בבל"ל לחשבון הדס ניר בבנק כללי בשער 613 נקודות.
בתום יום המסחר נקבע למניות סולוג שער נעילה של 613 נקודות, ללא שינוי משער הבסיס באותו יום מסחר. שער זה נקבע על פי שער העסקה האחרונה שבוצעה באותו יום, היא העסקה שבוצעה על-ידי הנאשם, כמפורט בסעיף 29(ב) לעיל.
פעילותו של הנאשם כמפורט לעיל, הביאה לכך ששער הנעילה של מניות סולוג ביום 2/11/98 נקבע על 613 נקודות, זאת במקום שער של 552 נקודות, שהיה נקבע על פי העסקות האחרות.
ביום 3/11/98 התחיל המסחר במניות סולוג בשער בסיס של 613 נקודות, כפי שנקבע ביום המסחר הקודם כתוצאה מפעולות הנאשם כמפורט לעיל.
בשלב המסחר הרציף, בשעה 14:58, נתן הנאשם פקודה לרכישת 4,301 ע.נ. מניות סולוג בחשבון שיר לטל בבנק כללי, בהגבלת שער של 660 נקודות. בספר המסחר היתה רשומה באותה עת הוראת מכירה של 4,300 ע.נ. מניות סולוג בהגבלת שער 582 נקודות, וכן הוראת מכירה נוספת בהגבלת שער של 660 נקודות.
בעקבות מפגש בין הפקודות המפורטות לעיל, התבצעו עסקות כדלקמן: 4,300 ע.נ. מניות סולוג נמכרו מחשבון מזרחי עליזה בבנק דיסקונט לחשבון שיר לטל בבנק כללי, בשער 582 נקודות. 1 ע.נ. מנית סולוג נמכרה מחשבון חמד דורית בבנק הפועלים לחשבון שיר לטל בבנק כלל בשער 660 נקודות.
בשעה 14:59, דקה אחת אחרי הפקודה המפורטת בסעיף 33 לעיל, נתן הנאשם פקודת קניה של 3,000 ע.נ. מניות סולוג, בהגבלת שער של 890 נקודות.
הוראת המכירה הראשונה הרשומה בספר המסחר היתה של 2,999 ע.נ. מניות סולוג בהגבלת שער של 660 נקודות, זאת כאשר רשומה בספר המסחר פקודת מכירה נוספת, אותה נתן הנאשם בעצמו בשעה 12:20 בחשבון הנאשם בבנק הפועלים, בהגבלת שער של 890 נקודות.
בעקבות "מפגש" בין הפקודות המפורטות לעיל, התבצעו עסקות כדלקמן:2,999 ע.נ מניות סולוג נמכרו מחשבון חמד דורית בבנק הפועלים לחשבון שיר לטל בבנק כללי בשער 660 נקודות.
1 ע.נ. מנית סולוג נמכרה מחשבון הנאשם בבנק הפועלים לחשבון שיר לטל בבנק כללי בשער 890 נקודות.
בתום יום המסחר נקבע למניות סולוג שער נעילה של 890 נקודות, עליה של 45.19% משער הבסיס. שער זה נקבע על פי שער העסקה האחרונה שבוצעה באותו יום, היא העסקה שבוצעה על-ידי הנאשם, כמפורט בסעיף 37(ב) לעיל.
פעילותו של הנאשם כמפורט לעיל, הביאה לכך ששער הנעילה של מניות סולוג ביום 3/11/98 נקבע על 890 נקודות, זאת במקום שער של 580 נקודות, שהיה נקבע על פי העסקות האחרות.
בעשותו כמפורט לעיל, ביצע הנאשם עסקות עצמיות, מתואמות ונוגדות מן החשבונות שבשליטתו. בכך יצר הנאשם מחזור מסחר מלאכותי במניות סולוג, ויצר מצג שוא לגבי המסחר במניות.
הנאשם, בפועלו כמתואר לעיל במניות סולוג, פעל במטרה להעלות את שער מניות סולוג, או למתן את הירידות בו, תוך ניצול שיטת המסחר.
בעשותו את המעשים המתוארים לעיל, השפיע הנאשם בדרכי תרמית על תנודת השער של מניות סולוג.
