אין זו הפעם הראשונה שבה אולמרט משבש מהלכי חקירה. בעברו קיימים כמה אירועים המעידים כי מדובר בדפוס התנהגות. באחד מהם, בשנת 2007, הוא עיכב במשך שבועות ארוכים את חקירתו על-ידי אנשי מבקר המדינה, בפרשת כרמיה שחשפנו ב-Nfc.

חקירתו שבוצעה בסופו של דבר, הוקלטה על-ידי אנשיו (אולמרט סירב להתיר לצוות הבדיקה במשרד מבקר המדינה להקליט בעצמם את העדות, ואמר כי הם יקבלו מלשכתו את קלטת העדות), אך שתי ההקלטות שבוצעו "השתבשו" בדרך פלא, כך שעתה אין בידי הרשויות תיעוד כדבעי של חקירתו באותו מעמד.

גורם בכיר אמר ל-Nfc, כי אולמרט מנצל לרעה את מעמדו, ומחמת זאת הוא עלול להוביל למסקנות חמורות נגדו, עד כדי כך שלא יהא מנוס מהכרזה על נבצרותו. אומנם, נמסר, הנוהג הוא להחשב בלוח הזמנים של ראש ממשלה כאשר הוא דרוש לחקירה. עם זאת, ההתחשבות מותנית בכך שצורכי החקירה מאפשרים זאת; וגם - שהחשוד, הוא ראש הממשלה, משתף פעולה במובן זה שהוא אינו נוקט סחבת מכוונת מטעמים טאקטיים. ובענייננו: אולמרט נוקט סחבת מכוונת וזדונית, וכל זאת כדי לדחות את הקץ ואת עדותו של טלנסקי.

אותו גורם משפטי בכיר הסביר את מצבו המשפטי של אולמרט: חוק יסוד הממשלה קובע, כי היועץ המשפטי לממשלה הוא הגורם היחיד הרשאי להורות על פתיחת חקירה נגד ראש ממשלה מכהן. החוק אינו מגביל את היועץ המשפטי לממשלה, והוא יכול לנקוט צעדי חקירה חריפים נגד אולמרט.

המשמעות המעשית: היועץ המשפטי לממשלה יכול להורות על חקירתו המיידית של אולמרט מבוקר עד ליל. אולמרט מחוייב על-פי חוק ועל-פי ההלכה הפסוקה להתייצב לחקירה, גם אם בחקירה עצמה ישמור על זכות השתיקה. ואם לא יעשה כן, ובמילים פשוטות: אם יוסיף לשבש את החקירה, עלול היועמ"ש מני מזוז לשנות את עמדתו ולפתוח נגדו בהליכי נבצרות.