זמרת ערביה ידועה, תושבת חיפה, דלאל אבו אמנה, ובן זוגה ד"ר ענאן עבאסי, זכו בתביעת דיבה נגד אתר נענע בבעלות נטויז'ן. בית משפט השלום בחיפה קבע (יום ה', 5.6.08) כי פרסום בכתבה באתר תחת הכותרת: "ערבים ברשת: זמרת המלחמות של עזה", מהווה פרסום לשון הרע נגד הזמרת וגם הפרת זכויות יוצרים של מחבר השיר, בן זוגה.
מדובר בתביעה שהגישו הזמרת ובן זוגה באמצעות בא-כוחם עו"ד הוארי לואיכי בטענה כי בכתבה על שיר של הזמרת "מחר חדש", הפך האתר את שיר השלום לשיר מלחמה כולל הכנסת ביטויים שלא נמצאו בשיר המקורי כגון "נצחון על האויב הציוני". הכתבה לטענתם כללה פרטים לא נכונים על הזמרת, בהם, מקום מגורים - עזה, במקום חיפה וכן כי היא "ידועה בעיקר בשיריה המיועדים לילדים. חלק מהשירים שלה נלמדים במערכת החינוך הפלשתינית. כמעט כל שיריה של הזמרת עוסקים באינתיפאדה ובכיבוש הישראלי".
תרגום מסולף ומבזה
הזמרת טענה כי מדובר בתרגום מסולף שגרם "לפגיעה בשמם הטוב...להשפלה ולביזוי בעיני הציבור ועשה אותם למטרה לשנאה ולבוז ואף סיכן את חייהם. בנוסף נטען כי נענע והכתב במעשיהם ערכו סילופים, פגימות, שינויים והשמטות בשיר, אשר יש בהם בין היתר משום הפחתת ערכו, ובכך הופרו גם הוראות פקודת זכות יוצרים ופגעו בשמו של המחבר".
מנגד אתר נענע טען באמצעות בא-כוחו עו"ד ברק רונן כי פעל בתום לב וכי עשה לתיקון הפרסום מיד עם דרישה ראשונה שנתקבלה. לטענתם התרגום נעשה בידי כתב ממוצא צ'רקסי המסקר את התקשורת הערבית וכי "ניתן לתרגם שיר משפה אחת לשניה בכמה אופנים שכולם נכונים, שכן לכל תרגום גוון משלו". עוד נטען כי לא זו בלבד שלתובעים לא נגרם נזק מהפרסום "נהפוך הוא - הדבר הביא להם חשיפה מוגברת, ולראיה - התובעת השתתפה במספר אירועים בהם הופיעה אף בפני קהל יהודי שנחשף אליה לראשונה. כל זאת לאחר פרסום הכתבות".
לא בחרה במארשים צבאיים
כאמור בית המשפט פסק כי מדובר היה בפרסום לשון הרע נגד השניים. השופט אמיר טובי כתב בהחלטה כי "כותרת הכתבה 'זמרת המלחמות' עשויה היתה בהקשר שבו הובאה, להשפיל את התובעת ולעשותה מטרה לשנאה ולבוז. אפשר וכינוי זה, שניתן לזמרת וותיקה ומוכרת מהתובעת, אינו נתפס בעיני הציבור כפוגע, ככל שמדובר באותה זמרת. יחד עם זאת, השימוש בביטוי זה, בהקשר של התובעת, הינו ציני. מדובר בזמרת צעירה, בראשית דרכה שלא בחרה בשירה פוליטית, לא בשירי מחאה ולא במארשים צבאיים על מעשי תהילה וגבורה. התובעת בחרה לשיר דווקא קלאסיקה ערבית הנקראת שירי 'טרב'. לכן, לא ברור על שום מה זכתה בתואר המפוקפק של זמרת המלחמות".
הכותרת לדבריו היתה רק "קצה קצהו של הפרסום המרע" וכי "גם האמירה כי 'קריאה מהירה בין שורות השיר מלמדת על חיים חדשים רק לאחר הניצחון על האויב הציוני' אף היא מהווה פרסום לשון הרע. הוא הדין לגבי האמירה שיוחסה לזמרת, לפיה 'ההתמודדות שלנו עם האויב הציוני היא באמצעות רובים ואבנים. את זה צריכים להבין הילדים שלנו'. אין חולק כי דברים מעין אלה עלולים היו להשפיל את התובעת ולעשותה מטרה לשנאה ולבוז מצד כלל החברה בארץ. התובעת החיה ופועלת בארץ, העידה כי במועדים הרלוונטיים היתה סטודנטית באוניברסיטת חיפה וכי בעקבות פרסום הדברים חשה מבוכה ובושה רבה מפני חבריה לספסל הלימודים ואף הרגישה מאוימת".
תשובות הכתב - עלבון לאינטליגנציה
השופט התייחס לתרגום השיר וכתב כי "עיון בנוסח המקורי של השיר מלמד כי מדובר בשיר שלום הנושא מסר של פיוס, חינוך ועתיד טוב יותר לדורות הבאים. תחת זאת, סילפו הנתבעים את מילות השיר על-מנת שתתאמנה לכתבה המופרכת ולדברים אותם פרסמו אודותיה. כך הוספה לשיר שורה פרי דמיונם של הנתבעים 'למדו אותנו למדו את כוח הנשק, בואו נקום כי אנחנו דור הניצחון' ומאידך הושמטה השורה 'נעסוק בגידול יונים, נשליך את הרובים'".
תשובותיו של הכתב תחאווכו הארון בנוגע לתרגום הן "עלבון לאינטליגנציה", קבע השופט. תחילה טען הכתב כי מדובר "בערבית ספרותית שאינו בקיא בה. כשעומת עם העובדה כי השיר כתוב דווקא בשפה מדוברת, פשוטה וברורה למדי, לא מצא כל מענה. משנשאל מהיכן שאב את השורה אודות השימוש בכוח הנשק ומניין הבין כי בשיר נאמר שהחיים החדשים יבואו רק לאחר הניצחון על האויב הציוני, הסתפק הנתבע בתשובה הסתמית כי זה מה שהבין מקריאת השיר. עם כל הכבוד תשובה זו מקוממת. יש בה הן זלזול מצד הנתבע בתפקידו כפובליציסט המחזיק בידו כוח רב, והן אטימות לפגיעה בזולת העלולה להיגרם עקב פרסום דברי בלע ושקר".
התיקון מלמד על מגמתיות
השופט ציין כי לאחר בקשת בני הזוג להסיר את הכתבה ולתקן את התרגום, נערכו תיקונים קלים בלבד ונותרו "הכפשות ועלילות חסרות יסוד ואחיזה במציאות". יתירה מכך, כתב השופט, הפרסום המתקן מלמד "על המגמתיות שבה נקטו הנתבעים להמשיך ולהכפיש את התובעים גם אם על חשבון האמת. הם לא נתנו לעובדות לבלבל אותם". "התעקשות הנתבעים להמשיך ולטעון כי השיר נושא בחובו מסר של נשק, תותחים וכיבוש, גם לאחר שהועמדו על טעותם, יש בה מידה רבה של יהירות וזלזול בכבודו ושמו של הזולת".
ההתנצלות לדבריו שפורסמה היתה "לעג לרש", "בנוגע לעיקרה של ההכפשה שהביאה לפגיעה בתובעים, מילאו הנתבעים פיהם מים. לא כך נוהג מי שמבקש לתקן את טעותו ולהביע התנצלות כנה ואמיתית".
כאמור השופט קבע כי הפרסום מהווה לשון הרע ופגיעה בזכויות יוצרים והורה לאתר לשלם לזמרת ולבן זוגה 60 אלף שקלים לכל אחד, וכן ישולמו להם הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 18,000 שקלים.
