פוגלמן רומז: בג"ץ לא ימתין לחקיקה בנוגע לגיוס החרדים

בתחילת הדיון הבהיר בא-כוח הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, כי הוא מייצג אך ורק את הממשלה ואך ורק לצורך הדיון בעתירות. "מעולם לא התבקשנו ולא נשכרנו לייעץ למאן דהוא", אמר, בהתייחסו לחשש שהביעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ולפיו הייצוג הנפרד של הממשלה יאפשר לה לקבל ייעוץ משפטי פרטי שיעקוף את הייעוץ המשפטי בראשותה. "זו הבהרה חשובה", הבהיר פוגלמן. טאובמן אמר עוד, כי למתווה הגיוס של הממשלה הקודמת - אותו מבקשת הממשלה הנוכחית לקדם - יוכנסו התאמות לנסיבות שאחרי 7 באוקטובר.

בהמשך הדיון לחצו השופטים על טאובמן בשאלה האם הממשלה מסכימה לגייס 3,000 חרדים בשנת הגיוס המתחילה בחודש הנוכחי. צה"ל מסר (בכובעו כ"פוקד" הממונה על הגיוס), כי זהו מספר בו יוכל לעמוד בשנה הקרובה. טאובמן טען, כי לפוקד יש שיקול דעת עצמאי – אך ברק-ארז ו-וילנר אמרו שהממשלה מתערבת בשיקול דעתו באמצעות החלטותיה. נציג המדינה, עו"ד אבי מיליקובסקי, הדגיש בהמשך שזהו מספר מינימום וכי צה"ל מתחייב להגדיל את המספר בשל צרכיו. הוא ביקש למסור הודעת עידכון ב-15.7.24, אך פוגלמן הגיב: "אנחנו מבינים ש-3,000 זה מספר התחלתי, אבל רוצים להכריע בשאלות העקרוניות. אנחנו לא רוצים שהעתירות האלה יתגלגלו עד סוף כל הדורות".

פוגלמן אמר לטאובמן: "אדוני ממש חוזר 25 שנה אחורה. שיקול הדעת של הפוקד הוא שיקול דעת מינהלי רגיל, הוא לא יכול לעמוד בניגוד לפסק דין שניתן בהרכב של 11 שופטים והוא צריך להתחשב בעקרון השוויון". סולברג: "היו 3,000 מגויסים גם ב-2017 ומספרים דומים לאחר מכן. עכשיו, בעיצומה של המלחמה, אי-אפשר להתחייב לעמוד בזה?! על זה נתווכח?!"

טאובמן: "הפוקד אומר שהוא יכול לגייס 3,000, לא שהוא מגייס 3,000. הממשלה לא מתערבת בשיקול דעתו". וילנר: "אז אין התנגדות של הממשלה לגיוס 3,000? זה לא ברור". סולברג: "3,000 צריך להיות הבסיס, הלוואי שיהיו יותר". וילנר: "זו מכבסת מילים". טאובמן: "הפוקד לא מסוגל לעשות את זה, זאת תהיה שגיאה חמורה לעשות את זה. אם בית המשפט יתערב בשיקול הדעת של הפוקד, עלולה להיות ריאקציה חמורה".

וילנר: "האם הממשלה מתנגדת לגיוס של 3,000?" טאובמן: "אין לנו התייחסות לקיבולת". וילנר: "אז אין התנגדות?" ברק-ארז: "צריכה להיות תשובה עובדתית מאוד פשוטה". וילנר: "או שהיא אומרת 'זה לא עניין שלי, אני משאירה את זה לפוקד'". טאובמן: "בדיוק כך, אנו משאירים את זה לפוקד".

שטיין: "לגבי שיקול הדעת של הפוקד – מקובל לפרש חוקים לפי ההבנות ששררו במשך שנים בקרב מי שהפעיל אותם. ההבנה הכללית עד כה הייתה ששיקול הדעת איננו רחב, שיש גיוס כללי, נקודה. צריך מקור חוקי למתן פטור גורף. האם אדוני חולק גם על הכלל הזה ומציע פרשנות שחורגות מן ההבנות ששררו עד כה?" טאובמן: "יש קבוצות שהפוקד לא מגייס, ואם זו הייתה סמכות חובה – הוא היה צריך לגייס אותם. הסמכות היא רשות ואנחנו מתנגדים בתוקף להפיכתה לחובה. הכל בהתאם לצורכי הצבא".

וילנר: "יש לו שיקול דעת של רשות גם ל-3,000 שהצבא אומר שהוא יכול [לגייס]? אדוני אומר שיש לו שיקול דעת לגבי כולם שלא לגייס אותם?" טאובמן: "הוא רשאי לשלב שיקולים שונים ובהם אופק של חקיקה ומימוש הצווים". בהמשך הדיון אמר שטיין, כי ספק רב האם יש לפוקד סמכות להעניק פטור גורף. פוגלמן הבהיר, שאין כל כוונה לשנות את פסק הדין המנחה משנת 1998 (פסק דין רובינשטיין) ולפיו הפטור חייב להיעשות בחקיקה ראשית.

עמית: "לא הפרעתי לאדוני, כי כל הטיעון שלכם על שיקול הדעת של הפוקד – בסוף בסוף זה משחקי מילים על-מנת לעקוף את הלכת רובינשטיין". טאובמן: "אנחנו לא מבקשים לעקוף את ההלכה. המצב החוקי ברור". עמית: "אז למה מסבכים כל כך? לא צריך להתפלסף". פוגלמן: אדוני אומר "'כן, אבל' – וזה הרושם שלנו. אם הפוקד מגייס מחר 10,000 איש – מבחינת הממשלה זה בסדר". טאובמן: "שיגייס 250,000 איש. הממשלה לא מתערבת".

וילנר: "הדרישה היא לחייב את הצבא לקיים את החוק, מאוד פשוט". סולברג: "התאכזבתי מאוד לראות את המספר 3,000. בכל העשור האחרון היו 3,000-2,000 מגויסים כל שנה. אז מה הרבותא? אנחנו צריכים לעבור הלאה, הלוואי שהיו פי שלושה ופי ארבעה. צריכה להיות תמיכה נלהבת של הממשלה ב-3,000 האלה". טאובמן: "אנחנו מעוניינים להגדיל את יעדי הגיוס אבל לא מתערבים. אין מניעה גורפת ולא גורפת מצד הממשלה; שיקול הדעת הוא של הפוקד". אולם, בהמשך אמר טאובמן שגיוס מיידי יהיה טעות קשה.

בהמשך אמר פוגלמן, כי בפועל הממשלה רוצה לשכנע את בג"ץ להמתין לחקיקה – וכאמור רמז שהדבר לא ייעשה, שכן בג"ץ יכריע לפי המצב החוקי הנוכחי. שטיין הוסיף: "הטיעון שלכם לגבי הפוקד הוא דמיוני. הצעת החוק שאתם צירפתם לתשובה שלכם – אין בה מילה על הפוקד; הכל הוא מה שהממשלה עושה. ולא דיברנו על זה ששר הביטחון מופקד על קיום החוק".

בנוגע לתמיכות בישיבות טען טאובמן, כי הן אינן נוגעות לגיוס אלא לרצונה של הממשלה לסייע ללימוד תורני כמו למטרות רבות אחרות. שטיין הגיב, שנקודת המוצא היא שתמיכה ניתנת למי שמקיים את החוק. טאובמן חזר לשיקול דעתו של הפוקד והוסיף, שמדובר ב"דיני נפשות של עשרות אלפי אברכים". ברק-ארז אמרה מיד בחריפות: "זה דיני נפשות של רבים אחרים במדינה. זה לב העניין". גרוסקופף הוסיף, כי עד כה הפוקד לא החליט דבר, אלא הממשלה החליטה עבורו שלא לגייס עד 1.4.24; ובכל מקרה – לאחר מכן חייבים היו האברכים להתייצב. השופט דוד מינץ הוסיף, כי אם ייקבע שההימנעות מגיוס אינה חוקית - אזי גם התמיכות יהיו בלתי חוקיות. ברק-ארז תהתה, מדוע לא חלה חובת גיוס ברגע בו פקע הפטור.

וילנר העירה, כי משמעות עמדתו של טאובמן היא שחוטא יוצא נשכר: מי שכלל לא התייצב יקבל תמיכה, והיא תישלל ממי שהתייצב לצו ראשון ולא התגייס בפועל. היא הדגישה, כי אם 63,000 החרדים חייבי הגיוס יתייצבו בבקו"ם ויביעו רצון להתגייס, וצה"ל יחליט שלא לגייס אותם - הם יהיו זכאים לתמיכה. "יש רק סכנה שיגייסו אותם", הוסיפה ברק-ארז בציניות. בסוף טיעונו אמר טאובמן, כי ספג עלבונות והטרדות מרובים לאחר שהסכים לייצג את הממשלה; פוגלמן הביע אהדה.

בא-כוח איגוד הישיבות, עו"ד שמואל הורביץ, טען, כי הפטור מגיוס הוא חלק מחופש הדת משום שרבנים פסקו שאין להתגייס. גרוסקופף הגיב: "ואם רב יגיד שלא צריכים לשלם מיסים, זה יהיה חופש דת?" הורביץ לא השיב בשלילה, אלא אמר שמדובר בשאלה תיאורטית. ברק-ארז אמרה כי יש להבין מהו הבסיס על פיו מבקש הורביץ להרחיב בצורה שכזאת את חופש הדת.

חזרו למתווה של 2022

בית המשפט העליון עוסק מזה קרוב ל-30 שנה באי-גיוס החרדים והוא קבע שני עקרונות מרכזיים: פטור מגיוס חייב להינתן בחקיקה ראשית; וחקיקה שכזאת חייבת לעמוד בתנאי חוק כבוד האדם וחרותו, כך שהיא יכולה להפלותן לטובה רק לתכלית ראויה ואם אינה עולה על הנדרש. בג"ץ פסל הסדרים קודמים לגיוס החרדים משום שלא עמדו בתנאי השני, וכעת הוא מתבקש לקבוע שאין תוקף להימנעות מגיוס משום שזו אינה עומדת בתנאי הראשון בשל העדר חקיקה.

בקשה נוספת של העותרים היא להפסיק את המימון לישיבות בגין חייבי הגיוס שאינם מתגייסים. בג"ץ כבר קבע בהחלטת ביניים, כי מימון זה יופסק מיידית למוסדות שכל תלמידיהם חייבי גיוס - בשל פקיעת ההסדר החוקי המאפשר הימנעות מגיוס - וכי הוא יופסק בעוד שלושה חודשים ליתר המוסדות. הסיעות החרדיות ומנהיגיהן הרוחניים מתנגדים בתוקף לגיוס בני הישיבות, וחלקם - גם לגיוס צעירים חרדים שאינם לומדים. הם גם דורשים למצוא דרך לחדש את המימון וקיימת אפשרות שיפילו את הממשלה על סוגיה זו.

הדיון הנוכחי יוצא דופן בשל העובדה שמיארה תומכת למעשה בקבלת העתירות. היא אומרת כי אין כיום מקור חוקי להימנעות מגיוס ולכן עקרונית חלה חובה לגייס את החרדים, אם כי לא בצורה גורפת ומיידית, אלא בתהליך שצה"ל החל להתניע. מיארה מוסיפה, כי יש להביא בחשבון את המציאות החדשה שיצרה מלחמת חרבות ברזל, על מצוקת כוח האדם הקשה בה מצוי צה"ל. לדבריה, בהעדר מקור להימנעות מגיוס - נשמטת הקרקע מתחת לתקצוב הישיבות.

בשל עמדה זו של מיארה, הממשלה מיוצגת כאמור בנפרד בידי טאובמן. הממשלה אומרת כי יש לאפשר לה להתניע את הליך החקיקה שמטרתו להסדיר בטווח הארוך גיוס חלקי של החרדים. זאת, לאחר שאימצה מתווה שגיבש ב-2022 השר בני גנץ ומבקשת להופכו לחוק עד סוף מושב הקיץ של הכנסת (28.7.24). מיארה טוענת שמדובר במהלך פסול, שכן הוא מבוסס על נתוני 2022 ובלא עבודת מטה כלשהי שתבדוק את התאמתו (שאינה קיימת לדבריה) לצורכי 2024. הממשלה הודיעה תחילה שטאובמן מייצג גם את משרדיה ואת צה"ל, בעוד מיארה אומרת שהייצוג הוא רק לממשלה כגוף והיא מייצגת את יתר משיבי המדינה. בג"ץ ידון היום גם בשאלה זו. כאמור, הודעתו של טאובמן כנראה מייתרת את הדיון בשאלה זו.