ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה (30.6.24) את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לפיה הצעת החוק שהגיש ח"כ
שמחה רוטמן לשינוי דרך בחירתו של נציב תלונות הציבור על שופטים תפגע במוסד הנציב ובאמון הציבור בו ותוביל לפגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת ולהחלשתה, ואישרה את הצעת החוק בתמיכה מלאה וללא הסתייגויות והתניות כלשהן.
כיום נבחר הנציב בידי הוועדה לבחירת שופטים, בהסכמת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. אחד התבחינים לבחירתו הוא מעמדו הציבורי של המועמד והיכרותו עם מערכת המשפט, מה שהביא לכך שכל הנציבים עד עתה היו שופטים בדימוס של בית המשפט העליון.
רוטמן מציע שהנציב ייבחר בידי הכנסת וימונה רשמית בידי נשיא המדינה. שר המשפטים או כל עשרה חברי כנסת יוכלו להציע מועמד. די יהיה ברוב רגיל אם יש מועמד אחד בלבד, ואם יהיו שני מועמדים ויותר - יהיה צורך ברוב של 70 חברי כנסת.
בתום הדיון, סנט חבר הוועדה, השר
שלמה קרעי, ביועמ"ש וכתב: "אישרנו את הצעת החוק למרות התנגדות היועמ״שית. זהו. נגמרה עונת האתרוגים. אותה יועמ"שית שבבוקר אמרה לנו שחייבים לשנות את הכללים תוך כדי תהליך המינוי של נציב שירות המדינה, באה עכשיו ואמרה שכשמדובר בנציב תלונות השופטים זה בלתי אפשרי. לפי תפיסת העולם המעוותת של מיארה, נציב התלונות על השופטים צריך להתמנות על ידי... השופטים כמובן. זו הרי עוד חומה מסביב למגדל השן שלה ושל חבריה".
חה״כ שמחה רוטמן: "אזרחי ישראל זקוקים לצדק ממערכת המשפט שלהם, מבתי המשפט, מבתי הדין הרבניים, מבתי הדין השרעיים ומבתי הדין לעבודה. אזרחי ישראל זכאים לכך שיהיה להם נציב בלתי תלוי שיבדוק את תלונותיהם ללא משוא פנים וללא
ניגוד עניינים. בכוונתי לפעול לקדם את הצעת החוק הזו שמביאה לידי ביטוי את הרצון בהסכמה רחבה ובהליך נקי, שקוף ודמוקרטי״.
