|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
גם אם הבוחרים הישראלים יחליטו לשנות כיוון מדובר עדיין באותה חברה ישראלית [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
נכון לעכשיו: מה שאתם רוצים כנראה לא יהיה
|
|
סקרים מראים שאף גוש לא יגיע ל-60 מנדטים. יהיה צורך בשיתוף פעולה עם מפלגות ערביות, חרדיות או הליכוד כדי להקים ממשלה. רבים מהישראלים מאוכזבים מהאפשרויות הפוליטיות, וחלקם שוקלים הגירה. למרות התסכול, סביר שההרכב הפוליטי ישאר דומה. ייתכן הכרעה צמודה, אך לא מהפך גורף
|
|
בחנו את עשרת הסקרים האחרונים שהתפרסמו בכלי התקשורת. נסו להתעלם מהשאלה מי גבע ומי פילבר, מי השבוע ומי לפני שבוע, מי בערוץ הזה ומי בערוץ ההוא. עשרה סקרים. המשותף לכולם: לקואליציה הנוכחית אין שישים מנדטים. המשותף לכולם: לאופוזיציה אין שישים מנדטים, אם לא תשתף מפלגה ערבית.
מה זה אומר? דבר פשוט: אם הבחירות הבאות ישקפו את המצב הנוכחי בסקרים – ובכלל לא בטוח שישקפו, כי מפלגות עוד יתאחדו, יתפרקו ויקומו – איש לא ייצא מהן מרוצה. כולם יצטרכו להתפשר. מה זה אומר להתפשר? אם מפלגות הקואליציה המכהנת יתקרבו לשישים, הן יצטרכו לצרף מפלגה נוספת, שמן הסתם תציב תנאים. איתמר בן-גביר לא יקבל מה שהוא רוצה, כי בני גנץ, או גדעון סער, יגבילו אותו. המפלגות החרדיות לא יקבלו מה שהן רוצות, כי מצטרפים נוספים יקשו עליהן לקבל פטור מגיוס (מה שקשה להן אפילו בקואליציה הנוכחית).
ומצד שני, אם למפלגות הקואליציה יהיה סכום מושבים הקרוב לשישים, הן יצטרכו להכריע: האם בכל זאת לצרף שוב את רע"ם? בסיבוב הקודם זה לא עלה יפה, וזה היה לפני המלחמה. סער אמר שצריך ללמוד את הלקח, ושהוא לא ירצה לצרף מפלגה ערבית. גם רבים מהבוחרים מתנגדים לאפשרות כזאת, כולל בוחרים של מפלגות שיהיו חלק מגוש המרכז-שמאל. אז מה – לצרף מפלגה חרדית? זה יעלה בפשרה בחוק הגיוס. לא לכל בוחרי המרכז-שמאל יש סבלנות לפשרה כזאת, מהסוג שגנץ ולפיד הסכימו לו בסיבוב הקודם, ושהממשלה מנסה להעביר בסיבוב הזה. זו הייתה פשרה גרועה לפני שנתיים, היא גרועה הרבה יותר בנסיבות שבהן אנשי מילואים נדרשים לתרום מזמנם עשרות ימים בשנה.
|
|
|
|
|
|
וכמובן, אפשר לדמיין גם קואליציה עם הליכוד. זה יפתור את בעיית המנדטים אך לא בעיות אחרות. ראשונה: בעיית נתניהו – מי מוכן ומי לא מוכן לשבת אתו, ובאיזה תפקיד. נתניהו לא יוכל לכהן כשר, משום שהוא מואשם בפלילים. הוא יוכל לכהן רק כראש ממשלה. או אולי ראש ממשלה חלופי. לפיד, או ליברמן, או גנץ, מוכנים לזה? ומה על השותפות עם חבורת הליכודניקים, שכוללת לא מעט חברי כנסת שעמדותיהם קרובות מאוד לעמדות שמציגה עוצמה יהודית? קשה לדמיין את יאיר גולן יושב עם שלמה קרעי. אז כנראה שאלה לא ישבו יחדיו. אבל גם לפיד וקרעי לא נשמע טבעי. וגם לא איזנקוט וניסים וטורי. אלה יסכימו על התנהלות מדינית מול האמריקנים? אלה יסכימו על פיתוח ההתנחלויות? על הקצאות לישיבות? על מעמד בית המשפט?
רוב הציבור רוצה לקיים בחירות במועד לא מאוד רחוק. חלק ניכר ממנו מעדיף את אוקטובר הקרוב. חלק מעדיף את ״סוף המלחמה״ שקשה מאוד להגדיר. כך או כך, אלה יהיו בחירות שמשמעותן גדולה. עבור לא מעטים, בעיקר מקרב האופוזיציה, בחירות שיש בהן ניחוח עז של להיות או לחדול. כן, עד כדי כך. אם הקואליציה המכהנת תנצח – זה יהיה לחדול. במובן של ״ניסינו ולא עזר שום דבר״. אם הקואליציה המכהנת תנצח חלק מהפעילים נגדה ירימו ידיים. הם יחפשו אסטרטגיית נסיגה (התרחקות אישית מפוליטיקה) או יציאה (התרחקות אישית מישראל). כל מי שבוחן את המציאות יודע שישראלים רבים עושים הכנות לאפשרות הזאת. הביקוש לדרכונים זרים עלה משמעותית. השיח על אפשרויות יציאה מתרחב מאוד. שימו לב לנתון של המכון למדיניות העם היהודי מהחודש שעבר: 45% מהחילונים שהשיבו אינם בטוחים שלילדים או לנכדים שלהם ״כדאי לחיות״ בישראל. כשליש מכלל היהודים אינם בטוחים בזה. ומדובר בשליש שהשכלתו והכנסתו גבוהה יותר, בשליש שיתרונה האיכותי של ישראל תלוי בו, לפחות בשלב זה.
יש סיכוי לא מבוטל שהשליש הזה, וכל שאר הישראלים שרוצים שינוי פוליטי, לא יקבל תשובה נחרצת ללבטיו. יש סיכוי לא מבוטל שמה שיקבל יהיה שונה ממה שיש עכשיו – הקואליציה הנוכחית לא תשוב באותו הרכב אולטרה-ימני – אבל יהיה שונה גם ממה שהוא מייחל לו – יהיה הכרח לשתף גם ערבים, או חרדים, או את הליכוד, יהיה הכרח להתפשר בסוגיות יסוד עם לפחות אחד מהגורמים הללו. הנה, זה נתון יסודי שצריך לזכור: גם אם הבוחרים הישראלים יחליטו לשנות כיוון, מדובר עדיין בבוחרים הישראלים, בחברה הישראלית, שהעדפותיה הפוליטיות יכולות להשתנות מעת לעת במידה מסוימת, אבל הרכבה האנושי נתון וידוע.
במובן הזה, כנראה שלא יהיו הפתעות. כנראה שלא תהיה טלטלה שעוצמתה מספיקה כדי לייצר מציאות פוליטית שונה מהיסוד. אם להאמין למה שהנתונים מלמדים, לא יהיה נוק-אאוט, רק ניצחון בנקודות. יש מי שייאחזו בנקודות האלה כמו בגלגל הצלה.
|
|
| תאריך:
|
13/06/2024
|
|
|
עודכן:
|
13/06/2024
|
|
שמואל רוזנר
|
|
+האם רשתות הפארם הגדולות משתלטות על הקניונים
|
|
09:13 14/06/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
רשתות הפארם הגדולות שולטות בחלק גדול מהקניונים המרכזיים דרך חנויותיהן ובעלות משותפת עם רשתות השיווק ▪ הצעת חוק חדשה מבקשת להגביל פתיחת חנויות פארם חדשות בקרבת מקום לחנויות קיימות כדי לשמור על התחרות ▪ יש חשש שהיא תפגע בהתפתחות רשת בתי המרקחת שנמוכה ממדינות אחרות ▪ הריכוזיות הגבוהה של רשתות הפארם מעוררת חששות לפגיעה בתחרות למרות קיומן של רשתות מתחרות
|
|
|
|
|
|
מאבק על הגמוניה בשוק הפארם [צילום: משה שי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+הקפאת רישיונות המונית: הצבא מחמיר את הכנסת הפועלים הפלשתינים
|
|
22:24 13/06/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
הצבא הקפיא 78,000 רישיונות תעסוקה של פועלים פלשתינים, והכניסה ליישובים מותנית באישורים מיוחדים ▪ מעסיקים מתמודדים עם עלויות אבטחה גבוהות ונטל לוגיסטי בהעסקת פועלים פלשתינים ▪ כיום ישנם 25,000 רישיונות פעילים, מתוכם 14,500 באזורי תעשיה
|
|
|
|
|
|
ח"כ צבי סוכות [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
|
נכון לעכשיו: מה שאתם רוצים כנראה לא יהיה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יוסס
|
15/06/24 21:42
|
|
|
|
2
|
|
בגלל אי גיוס חרדי
|
16/06/24 06:37
|
|
ועדת המשנה לענייני איו"ש בראשות ח"כ צבי סוכות, התכנסה (יום ה', 13.6.24) לדיון שעסק במדיניות ונהלי הכנסת עובדים פלשתינים לאזורי התעשיה וההתיישבות ביו"ש. מדובר בדיון המשך לדיון שהתקיים בוועדה ב-1 בינואר 2024, במטרה לבחון האם בוצעו שינויים מאז הדיון הקודם. בדיון הקודם טענו ראשי מועצות כי הם מחויבים להכניס לשטחיהם את הפועלים להם ניתן אישור.
|
|
|
|
|
מנתוני נציבות קבילות שוטרים וסוהרים עולה כי בשנת 2023 התקבלו 865 פניות. ב-376 מהפניות נפתח תיק קבילה (223 קבילות שוטרים ו-153 קבילות סוהרים) לעומת 286 קבילות בשנת 2022 (170 קבילות שוטרים ו-116 קבילות סוהרים) עלייה של 31.5%. 38.5% משיעור קבילות השוטרים ו-37.4% מקבילות הסוהרים שבירורן הסתיים נמצאו מוצדקות. מרבית הקבילות, בעיקר של שוטרים בעת המלחמה עסקו ביחסי מפקד פקוד.
|
|
|
|
|
טענות קשות עלו נגד חברות הביטוח בדיון ציבורי סוער, שממנו נציגי החברות בחרו שלא להשתתף. במוקד הדיון: אפליה לכאורה של מבוטחים וסוכנים מהחברה הערבית, קשיים במציאת רופאים בפריפריה, וחוסר שקיפות מצד חברות הביטוח.
|
|
|
|
|
הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) להחיל את דין רציפות בהצעת חוק הגיוס שעברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-24. 63 חברי כנסת תמכו אל מול 57 שהתנגדו. גלנט היה היחיד מבין חברי הקואליציה שהצביע נגד. החוק יעבור כעת לוועדת חוץ וביטחון.
|
|
|
|
|
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, כינס (יום ב', 10.6.24) את ועדת החוקה לדון באי-מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים. "אני מקיים את הדיון לאחר שיח בנושא עם ח"כים ופניות ציבור שהתקבלו", פתח רוטמן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
תגובה לכותרת הראשית בידיעות אחרונות לפיה מערכת הביטחון ממליצה לדרג המדיני לעצור את המלחמה בעזה בהסכם עם חמאס
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
ישראל נמצאת בשפל, בבידוד, אבל ביכולתה להיחלץ מבור התחתיות אם, כדברי גנדי על מלחמת תש"ח, לא נתייאש, נתחזק ברוחנו, נהיה מאוחדים וחדורי אמונה בצדקתנו. אם אין אני לי - מי לי?
|
|
|
|
|
איתמר לוין
לא במקרה האלימות - בכל התחומים - שוברת שיאים במשמרת של הממשלה הנוראה ביותר בתולדות המדינה. היא האחרונה שתוכל לטפל בה, משום שבמידה רבה היא הגורמת אותה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
