כשקראתי את כתבת השבת של העיתונאי נדב איל (יום ו', 14.06.24), דרכה העבירו "בכירי מערכת הביטחון" את רצונם בסיום המלחמה, נזכרתי כיצד בכירי הדרג המדיני והצבאי הוליכו שולל את הציבור במשך שנים.
מאז 2007, כל ראשי הממשלה, שרי הביטחון והרמטכ"לים אחראים לכך שישראל נמנעה ממיטוט שלטון החמאס. ולמרות שקונספציית "הכלת החמאס" ואסטרטגיית "הסבבים" שקידמו כשלה שוב ושוב, הרבה לפני שבעה באוקטובר, הם התעקשו לדבוק באותן אסטרטגיות כושלות. אולם, את הכישלון האסטרטגי החוזר ונשנה שלהם, הם נהגו לעטוף בדברי רהב אחרי כל מבצע צבאי בו נמנעו מהכרעת החמאס: "החמאס הוכה קשות", הענקנו לו "מהלומה כואבת", גבינו ממנו "מחיר כבד", פגענו בו "פגיעה אנושה", והחזרנו אותו "שנים אחורה".
בסופו של דבר, ובאופן בלתי נמנע, הובילה ההחלטה האסטרטגית לא להכריע את החמאס, והרהב ששימש כמעטפת להחלטה זו, לטבח שבעה באוקטובר.
בכל זה נזכרתי היום, כאשר ראיתי את ניגון התבוסה המתחפשת לניצחון ששר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי ניסו למכור לציבור דרך הכתבה של נדב איל. וכך מסרו "בכירי מערכת הביטחון" לאיל: "כבר יותר מחודש שצה"ל אומר לקבינט שהכרעת הזרוע הצבאית של חמאס קרובה מאוד". ואז הם הוסיפו את הקטע המדהים הבאה: "האינטרס הישראלי לשיטת מערכת הביטחון [כלומר שר הביטחון יואב גלנט], כמו גם רוב מוחלט במטכ"ל [כלומר הרמטכ"ל הרצי הלוי], הוא להכיר בכך שישראל הכריעה את החמאס, ולהמשיך לשלב של 'לחימה'... סוף המלחמה איננו סוף הלחימה. המודיעין ימשיך לזרום וכך גם האפשרות לתקוף מהאוויר או מהקרקע. תהיה לגיטימציה ברורה לפעול גם אחרי סוף המלחמה אם חמאס ינסו לפעול נגדנו. והרי אנחנו יודעים היטב שהם ינסו".
ניכר שגלנט והלוי בטוחים שהציבור מטומטם שהם יכולים למכור לו באותה כתבה עצמה שהכרעת החמאס הייתה "קרובה מאוד" כבר לפני חודש, וגם שסוף המלחמה "איננו סוף הלחימה" ושהחמאס ימשיך לנסות ולטבוח באזרחי ישראל.
בצער רב, אני נאלץ לצטט את מה שאמרו על הצבא הבריטי במלחמת קרים: "אריות המונהגים על-ידי חמורים". החיילים והמפקדים שלנו (עד דרגת תא"ל) נלחמים ברצועת עזה בגבורה ובהקרבה המזכירים את דור תש"ח. לרוע המזל, הלוחמים הגיבורים שלנו מונהגים על-ידי גנרלים ומדינאים כושלים, שבזבזו את כל הגבורה וההקרבה כדי להביא אותנו כפסע מתבוסה אסטרטגית שישראל לא נחלה כמותה מעולם.
קבינט המלחמה והמטכ"ל החליטו לא לכבוש את הרצועה, הדרך היחידה באמצעותה ניתן היה לחסל את יכולתו הצבאית של החמאס. במקום זה הם העדיפו לדבוק באסטרטגיה הכושלת של הסגת צה"ל אחרי כל פעולה מוצלחת, מה שאפשר לחמאס להשתלט מחדש על כל שטח שהצבא נסוג ממנו.
קבינט המלחמה והמטכ"ל החליטו לא להקים ממשל צבאי זמני ברצועה, הדרך היחידה באמצעותה ניתן היה למוטט את השלטון האזרחי של החמאס. במקום זה הם העדיפו לדבוק בפנטזיות הזויות אודות "גורמים מקומיים" שבעידוד ישראל יחליפו את שלטון החמאס (הניסיון האחרון של ישראל בנושא הסתיים בכך שחמאס ערף את ראשיהם של הגורמים המקומיים שגלנט והלוי רצו להעביר לידיהם את השליטה ברצועה, אבל גלנט לא נואש ועכשיו הוא מקדם "בועות" עם שלטון מקומי).
האמת המרה היא ששר הביטחון גלנט והרמטכ"ל הלוי (וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו) מבינים היטב שהם נכשלו כישלון היסטורי במלחמה והצליחו להוביל את ישראל לתבוסה איומה. והיות שהם לא רוצים לשנות את האסטרטגיה הכושלת שהובילו פה במשך חודשים, כי הדבר יהיה הודאה ברורה בכישלונם, הם רוצים להשלים עם התבוסה, אבל לשווק אותה לציבור כניצחון.
