|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
ילדים שעלו מתימן משחקים בשלג במחנה אוהלים בראש-העין [צילום: דוד אלדן/לע"מ]
|
|
|
מדוע כשלה מערכת המשפט בפרשת ילדי תימן
|
|
מחקר של הד"ר עינבל מימון-בלאו: תביעות הנזיקין בפרשת ילדי תימן לא הובילו להכרה ונשיאה באחריות. בתיהמ"ש טיפלו בפורמליסטיקה במקום להתייחס לתמונה המלאה. הממשלה העניקה פיצוי כספי אך ללא הכרה רשמית ● עו"ד ניסים עוג'ר הציג תמונה קשה של אימוצים לא חוקיים, הטעיית הורים והיעדר פיקוח משפטי, תוך שימוש בעדויות ובמסמכים רשמיים תוך העלאת שאלות נוקבות לגבי תפקוד הרשויות והמערכת המשפטית באותן שנים
|
|
מהלך הגשתן לבתי המשפט של תביעות הנזיקין בפרשת ילדי תימן, מזרח והבלקן לא הוביל להכרה בפרשה ולנשיאה באחריות. כך אומרת הד"ר עינבל מימון-בלאו, מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו.
מימון-בלאו חקרה את סוגי התביעות ותחומיהן השונים, מה ארע בהן וכיצד, בסופו של דבר, הן לא הביאו לתוצאה המיוחלת. את ממצאיה הציגה ביום המודעות ה-11 לפרשת ילדי תימן, שנערך השבוע (17.6.24) ביד יצחק בן צבי בירושלים, בהרצאה שכותרתה "על עוולות היסטוריות ומשפטיות מזרחיות והשלכותיהן" - תולדת מחקר שערכה באוניברסיטת מישיגן בפלוושיפ, שבעקבותיו הגיעה למסקנה בצורך ל"צדק מעברי" בפרשה.
המרצה הצביעה על כך שהסיבה לחוסר ההצלחה נעוצה בפירוקים המשפטיים שעשו בתי המשפט בתביעות הנזיקין והיצמדותם לפורמליסטיקה, תוך העדפתה על פני ראיית התמונה בכללותה. היא סיפרה על כוחו של כלי התביעות הנזיקיות ויכולתו לשמש ככלי ל"צדק מעברי", אך מנגד כיצד בפרשה זו הזדמנות זו הוחמצה בישראל.
|
|
|
|
|
|
עוד הדגימה מימון-בלאו את הקשר ההיסטורי שיש בין הגשת תביעות נזיקין לקידומם של מנגנוני פיצוי נזיקיים. גם בפרשה זו, הסבירה, התביעות היו הגורם שקידם את החלטת ממשלה 821 בעניין פרשת ילדי תימן. לדבריה, ההחלטת הממשלה לכשעצמה אומנם העניקה פיצוי כספי מסוים למשפחות, שניתן לומר שעצם הפיצוי הוא הכרה משתמעת מסוימת, אך בפועל אין בהחלטה כל הכרה או נשיאה באחריות, שלה כל כך מצפות המשפחות במשך עשרות שנים. בכך הייתה ההחלטה, כפי שכינתה זאת המרצה, בבחינת "הכרה עקרה".
ההרצאה הסתיימה בקריאה לתהליכי צדק מעברי, שיכללו ועדות אמת ופיוס, שיאפשרו למשפחות לספר את סיפורן ולקבל הכרה בסבלן. הד"ר מימון-בלאו הדגימה את הצורך במציאת פתרון שאינו כספי בלבד בפרשה זו, אלא תהליך צדק מעברי הכולל גם אמת, פיוס ובסופו של דבר גם פיצוי וקראה לממשלה ליזום תהליכים אלו, ולמצוא פתרון שיאפשר למשפחות להגיע לסגירת מעגל ולהחלמה, כלשונה.
|
|
|
|
|
|
דובר נוסף בכינוס היה עו"ד ניסים עוג'ר, מייסד התנועה להכרה מדינית בחטיפת ילדי תימן, שהרצאתו עסקה בוועדות הבין-משרדיות לאימוץ וזיקתן לפרשת ילדי תימן. עוג'ר חשף את הידע שהיה קיים אצל משפטנים בכירים ושופטים על הפרשה, עוד לפני שנודעה בשם "פרשת ילדי תימן". הוא הציג מסמכים ועדויות המעידים על המודעות לקיומם של אימוצים לא חוקיים, כבר משנות ה-50 המוקדמות. - אימוץ כ"מוצר מדף" - עוג'ר תיאר את התופעה הקשה בה ילדים נלקחו מבתי תינוקות ללא הליך משפטי מסודר, כאילו היו מוצר מדף. הוא הציג נתונים סטטיסטיים על מספר בקשות האימוץ הגבוה בתל אביב באותן שנים, שהגיע לפי שלושה ויותר מאשר בערים אחרות, והעלה את השאלה האם מספר הבקשות תאם למספר האימוצים בפועל. הוא אף ציין מקרה מסוים, שבו יגאל אלון לקח תינוקת לחברו בקיבוץ גינוסר.
- "פיקציה משפטית" - המרצה ציטט את השופט חשין, שתיאר כיצד הורים מאמצים "צירפו" ילדים למשפחותיהם באמצעות "פיקציה משפטית", כלומר עקיפת החוק והליכים משפטיים. עוג'ר הדגיש כי השופט חשין עצמו היה מודע לפעילות זו, אך לא עשה דבר כדי לעצור אותה. חשין אף ציין בספרו כי "אנו מוצאים כמה וכמה מקרים המספרים על בני אדם שלקחו לבתיהם ילדים זרים וגידלו אותם בחזקתם ובחינוכם בלי לתת למעשה זה צורה כחוק".
|
|
|
|
|
|
- מעורבות פקידות הסעד - הדובר הציג מסמכים ועדויות המעידים על מעורבות פקידות הסעד באימוצים שלא כחוק. לדבריו, הפקידות פעלו עד שנת 1955 ללא פיקוח, ולאחר מכן החלו להתארגן ולהסדיר את פעילותן, אך עדיין תוך עקיפת החוק והנחיות משרד הבריאות. לדוגמה, הוצגו מסמכים בהם פקידות הסעד מורות לרשום ילדים שנולדו לאימהות צעירות כילדים שנולדו לאימהות מבוגרות יותר, כדי להקל על הליך האימוץ. בנוסף, הוצג מסמך בו פקידת סעד מציינת כי היא מתנגדת למסירת פרטים מדויקים על ילד לאימוץ, בניגוד לתקנות.
- הטעיה והסתרת מידע - עוג'ר תיאר מקרים בהם פקידות הסעד הטעו הורים ואמרו להם שילדיהם מתו, בעוד שבפועל הילדים נמסרו לאימוץ. הוא הדגיש את הדפוס השיטתי של הטעיה והסתרת מידע, שהיה חלק בלתי נפרד מהמנגנון שאפשר את האימוצים הלא חוקיים. הוא ציין כי היועץ המשפטי דאז, חיים כהן, היה מודע להטעיות אלו, אך לא פעל למנוע אותן.
- היעדר פיקוח משפטי - כמו-כן, הציג את עמדת ההשופט זלמן שניאור חשין, שהתריע על אי-הסדרים בתחום האימוץ והצביע על כך שילדים נמסרים לאימוץ ללא הליך משפטי תקין. המרצה טען כי למרות האזהרות, לא נעשה דבר כדי לפקח על התופעה ולמנוע אותה. הוא אף ציין כי היועץ המשפטי עצמו ערך ספר בנושא אימוץ, בו השמיט מידע על אימוצים לא חוקיים.
- קשרים אישיים ואינטרסים - עוד חשף את הקשרים האישיים בין פקידות הסעד לשופטים, שלטענתו סייעו להכשיר את האימוצים הלא-חוקיים. הוא הציג מסמכים המעידים על "דלת מסתובבת" בין התפקידים, ומקרים בהם שופטים פעלו בניגוד עניינים. הוא אף ציין כי שופטים מסוימים התמחו בענייני אימוץ, והיו מקיימים קשרים אישיים עם פקידות הסעד.
- תשלום עבור אימוץ - עוג'ר הציג עדויות על קבלת כספים בתמורה לאימוץ, בניגוד לחוק. הוא הדגיש כי מדובר בתופעה רחבה וממוסדת, ולא במקרים בודדים. הוא אף הציג מסמך בו פקידות הסעד מתרצות את קבלת הכספים בטענות שונות.
עו"ד עוג'ר הדגיש את החשיבות של חשיפת האמת והבאת צדק למשפחות הקורבנות, גם שנים רבות לאחר האירועים.
|
|
| תאריך:
|
22/06/2024
|
|
|
עודכן:
|
22/06/2024
|
|
עידן יוסף
|
|
מדוע כשלה מערכת המשפט בפרשת ילדי תימן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מתעב בוגדים
|
22/06/24 23:20
|
|
|
|
2
|
|
יחיא בן סעדיה
|
23/06/24 02:32
|
|
|
|
3
|
|
שוש
|
23/06/24 08:27
|
|
|
|
4
|
|
שוש
|
23/06/24 08:50
|
|
|
|
5
|
|
שאול א.
|
23/06/24 18:35
|
|
בבית העלמין הישן בנתניה נפתח (יום ג', 18.7.23) קברה של המנוחה סעדה קרני בהתאם לחוק פתיחת קברים ילדי תימן מזרח ובלקן.
|
|
|
|
|
שר הבריאות משה ארבל הודיע כי מינה היום (ב', 29.5.23) ועדה לבחינת מעורבות הקהילה הרפואית בפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן בשנים 1954-1948. בראש הוועדה תעמוד השופטת (בדימוס) שולמית דותן, וישתתפו בה הפרופסורים שלמה מור יוסף ויעקב קורח - מנהל המחלקה לגינקו-אונקולוגיה בשיבא תל השומר.
|
|
|
|
|
הממשלה אישרה (יום א', 19.2.23) את החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר המשפטים יריב לוין, להאריך את המועד להגשת הבקשות עבור ההסדר הכספי לפיצוי משפחות עולי תימן המזרח והבלקן בחצי שנה, עד לראשון בספטמבר 2023. יוזם הארכת ההסדר הוא ח"כ יונתן משריקי (שס).
|
|
|
|
|
ועדת הכספים קיימה (יום ב', 6.2.23) דיון בהסדר הכספי למשפחות עולים מתימן, המזרח והבלקן. יוזם הדיון, ח"כ יוני משריקי (שס) אמר בפתח הדיון כי הממשלה קבעה הסדר כספי למשפחות אלו עם תקופת אכשרה שהוארכה עד מרס השנה. עם זאת, רק 49% מהמשפחות הזכאיות הגישו בקשות להסדר.
|
|
|
|
|
הגופה שנמצאה בקברו של יוסף מלמד ז"ל, שהוריו עלו מתימן בשנת 1943 ואשר נפטר בבית החולים הדסה בתל אביב בשנת 1948, תואמת באופן מלא מבחינת הפרופיל הגנטי לבני משפחתו שחיים כיום. משרד הבריאות הודיע (שבת, 24.9.22) על ההתאמה לאחר שלפני מספר חודשים נפתח קברו של מלמד ז"ל בהתאם לחוק פתיחת קברים ילדי תימן מזרח ובלקן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
ציר בוועידת המפד"ל שנערכה ביוני 1963 במלון שרתון בת"א הורשע בגניבת מכונת גילוח חשמלית מציר אחר בוועידה ונדון ל-6 חודשי מאסר על תנאי ולקנס בגובה 400 לירות ישראליות  התברר כי המורשע...
|
|
|
|
|
בעז שפירא
בנימין נתניהו הוא עתיר ניסיון, אדם נבון ביותר, משכיל, בעל-רקע צבאי ובעל השקפה כלכלית אותה יישם כאן באופן שהפך את ישראל למדינה בעלת כלכלה חזקה ומשגשגת כפי שלא הייתה מעולם
|
|
|
|
|
צבי גיל
הגרמנים נדהמו, הם נראו מבולבלים, תופעה כזאת לא הייתה כתובה בספרי ההדרכה שלהם, אולי גם בהם נגע קול הטנור האדיר הגרמנים קפאו על מקומם, היהודים רעדו והתייפחו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
